הכישרון של מר ריפלי (סרט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הכישרון של מר ריפלי | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם הסרט במקור: | The Talented Mr. Ripley |
| בימוי: | אנתוני מינגלה |
| הפקה: | ויליאם הורברג טום סטרנברג |
| תסריט: | פטרישיאה הייסמית' (מחברת הספר) אנתוני מינגלה (תסריט) |
| שחקנים ראשיים: | מאט דיימון ג'וד לאו גווינת' פלטרו קייט בלנשט פיליפ סימור הופמן |
| מוזיקה: | גבריאל יארד |
| צילום: | ג'ון סיל |
| חברת הפצה: | סרטי פאראמאונט |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 25 בדצמבר 1999 |
| משך הקרנה: | 139 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | 40,000,000 $ |
| סרט קודם בסדרה: | לפני שמש |
| הסרט הבא בסדרה: | שובו של ריפלי |
| דף הסרט ב-IMDb | |
הכישרון של מר ריפלי (באנגלית: The Talented Mr. Ripley) הוא סרט קולנוע משנת 1999 המבוסס על סיפרה של פטרישיאה הייסמית' "הכישרון של מר ריפלי" ועל תסריטו של במאי הסרט אנתוני מינגלה.
סרט זה הוא העיבוד השני של הרומן. בסרט מככבים מאט דיימון בתפקיד טום ריפלי, גווינת' פלטרו בתפקיד מארג' שרווד (Marge Sherwood), ג'וד לאו בתפקיד דיקי גרינליף (Dickie Greenleaf), קייט בלנשט בתפקיד מרידית' לוג (Meredith Logue)- דמות אשר אינה מופיעה בספרה של הייסמית', פיליפ סימור הופמן בתפקיד פרדי מיילס (Freddie Miles), ג'ייק דבנפורט בתפקיד פיטר סמית' קינגסלי (Peter Smith-Kingsley) - דמות אשר מוזכרת בספר והורחבה משמעותית בתסריט, וג'יימס רבהורן בתפקיד הרברט גרינליף (Herbert Greenleaf).
הסרט צולם באיטליה, בעיקר באתרים ברומא ובונציה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקציר עלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
-
ערך מורחב – הכישרון של מר ריפלי
טום ריפלי (Tom Ripley) הוא בחור צעיר המתגורר בניו יורק ועובד קשה למחיתו בעבודות מזדמנות. כאשר פונה אליו איש העסקים העשיר הרברט גרינליף (Herbert Greenleaf) ומציע לו לנסוע לאיטליה ולשכנע את בנו השחצן דיקי (Dickie) לשוב לארצות הברית במטרה שיעבוד בעסק המשפחתי, טום מסכים. לאחר הגיעו לאיטליה פוגש ריפלי את דיקי גרינליף ואת חברת מארג' שרווד (Marge Sherwood) והופך לחבר של הזוג. מארג' חושדת בטום שהוא אינו מי שהוא אמר שהוא, ואילו לאחר זמן קצר לדיקי נמאס מטום ומהתלות של טום בו. ריפלי מתאהב הן בדיקי והן במארג', מעריץ את אורח החיים העשיר והבזבזני של שניהם ורוצה להיות כמותם ולהיות חלק מהחיים החברתיים שלהם. דיקי מסכים לנסוע עם טום לחופשה קצרה בסן רמו שם הם שוכרים סירה. בסירה דיקי אומר לטום מה הוא חושב עליו, הם רבים וריפלי רוצח את טום משוט הסירה וזורק את גופתו אל הים, ואז מטביע את הסירה.
טום לוקח את זהותו של דיקי, שולח מכתבים בשמו של דיקי למארג' ונפרד ממנה, ומביים את התאבדותו של דיקי (באמצעות השחתת הדרכון שלו וכתיבת מכתב התאבדות). פרדי מיילס (Freddie Miles), אחד מחבריו של דיקי מגיע לביתו של דיקי, פוגש את טום וחושד במעשיו בדירה, ולכן טום רוצח את פרדי, ונמלט מהמשטרה האיטלקית לוונציה.
בוונציה פוגשת אותו מארג'. תום שוקל לרצוח את מארג' אולם חוזר בו מאחר שחברה של מארג' - פיטר סמית' קינגסלי מגיע לדירה. הבלש הפרטי שנשכר על ידי אביו של דיקי מציע לו קצבה חודשית במטרה שטום לא יגלה למשטרה האיטלקית פרטים על עברו של דיקי.
טום מפליג ליוון עם אהובו פיטר סמית' קינגסלי, אולם על האוניה פוגש את מרדית' לוג' המאמינה שהוא דיקי (לאחר שהכירה אותו בעת התחזותו לדיקי). מאחר שפיטר סמית' קינגסלי מכיר אותו בזהות אחת, ומרדית' בזהות אחרת, הוא מחליט לרצוח את פיטר סמית' קינגסלי.
[עריכה] הבדלים בין הסרט לבין הספר
תסריטו של מינגלה דומה ברובו לסיפרה של הייסמית' אולם התסריט מוסיף מספר דמויות המסבירות את מעשיו של טום ומשליכות אור על התנהגותו ורגשותיו.
בעוד שברומן מארג' היא דמות שולית - אחת מעשרות הרומנים שניהל דיקי, דמותה בסרט היא דמות חזקה ומורכבת, הרבה יותר אינטליגנטית מאשר הדמות ברומן. כמו כן הסרט מרמז שרגשותיו של דיקי למארג' הם אהבה אמיתית.
בעוד שדמותו של ריפלי ברומן היא דמות סוציופטית, המחפשת כל הזדמנות לעלות בסולם החברתית, ואין לה כל רגשי אשם בגין הרציחות שנדרשו לכך, דמותו בסרט מורכבת הרבה יותר, ואף טראגית במעשיה. ריפלי של הסרט הוא הומוסקסואל מודחק, המרגיש רגשות אשם הן בגין רגשותיו המיניים, והן בגין מעשיו.
בעוד שדיקי המופיע ברומן הוא דמות של פלייבוי קל דעת, דיקי המופיע בסרט הוא דמות אלימה בעלת צדדים אפלים ואלימים. על פי הסרט, דיקי נשלח לאיטליה על ידי אביו במטרה שיתחמק מרשויות החוק האמריקאיות לאחר שכמעט הרג אדם אחר בקטטה. באיטליה דיקי מכניס להיריון נערה צעירה, ואין לו כל רגשות אשם מכך שהיא מתאבדת בעקבות ההיריון.
בעוד שברומן טום מתכנן מראש את רציחתו של דיקי על מנת לתפוס את זהותו, בסרט הרצח נגרם בשל ריב פתאומי לאחר שדיקי לועג לטום.
ברומן טום מזייף צוואה ו"מוריש" לעצמו את הונו של דיקי, ואילו בסרט בלש פרטי שנשלח על ידי אביו של דיקי מציע לו תשלומים חודשיים כדמי שתיקה.
שתי דמויות עיקריות בסרט אינן מופיעות כמעט ברומן והן יצירתו של מינגלה. מרדית' לוג הפוגשת את טום בעת התחזותו לדיקי וגורמת בכך לתחילת שרשרת האירועים הטרגית אינה מופיעה כלל בספר. דמותו של פיטר סמית' קינגסלי מוזכרת ברומן כדמות שולית, ואילו בסרט היא משליכה אור על נטייתו המינית של טום, ולמעשה הופכת אותו לדמות טרגית בשל בחירתו לרצוח את אהובו על מנת לישמור על דמותו הפיקטיבית ומעמדו החברתי בשל פיקציה זו.
[עריכה] אתרי צילום
עלילת הסרט, המתרחשת בשנות ה-50 צולמה במספר אתרים באיטליה על מנת להציג את התקופה. ראשיתה של העלילה מתרחשת בניו יורק בתיאטרון לייסאום בו עובד ריפלי התיאטרון נמצא ברחוב 45 מערב מס' 149. דירתו של ריפלי - דירת מרתף חשוכה, היא למעשה דירה בקומה השנייה של מפגש השדרה השנייה ורחוב 26. חזית המבנה צולמה בכיכר פרנקלין שבטרייבקה.
סצנת ההגעה לאיטליה צולמה בפלרמו שבסיציליה בה מסוף הנוסעים בנוי בסגנון אר דקו. הכפר מונג'יבלו - כפר דמיוני בו מתגוררים על פי העלילה גרינליף ומארג' צולם באי איסצ'יה שבמפרץ נפולי, ובכפר פרוצ'ידה שבאי סמוך. מועדון הלילה "וזוביו" שעל פי עלילת הסרט נמצא בנפולי צולם למעשה ב-Via Monte Testaccio שברומא. ואילו בית האופרה ברומה בה ריפלי מתחזה לדיקי גרינליף הוא התיאטרו סן קארלו שבנפולי.
סצנת סן רמו צולמה בחוף אנציו.
המלון ברומא בו מתגורר ריפלי צולם בגראנד הוטל שבדרך ויטוריו עימנואל אורלנדו, בסמוך לפיאצה דלה רפובליקה, וסצנת בית הקפה בו נפגש דיקי עם פרדי מיילס צולמה בפיאצה נבונה, למול מזרקת ארבע הנהרות של ברניני.
הדירה בה מתגורר ריפלי בוונציה היא שילוב של שני מבנים - הראשון סה סגראדו, והשני בפאלצו מוסטו. סצנת בית הקפה בוונציה צולמה בקפה פלוריאן שבפיאצה סן מרקו. הכנסייה הונציינית בה מנצח סמית' קינגסלי על מקהלת ילדים השרה סטאבט מאטר היא למעשה כנסיית דלה מארטוראנה שבפיאצה בליני בפלרמו שבסיציליה.
[עריכה] פרסים
[עריכה] מועמדויות לפרס האוסקר
| מועמדות לפרס | מועמד |
|---|---|
| שחקן המשנה הטוב ביותר | ג'וד לאו |
| בימוי אמנותי | רוי ווקר ברונו סזארי |
| עיצוב תלבושות | אן רות' גארי ג'ונס |
| פס קול מקורי | גבריאל יארד |
| תסריט מעובד | אנתוני מינגלה |
[עריכה] מועמדויות לפרס גלובוס הזהב
| מועמדות | מועמד |
|---|---|
| השחקן הטוב ביותר | מאט דיימון |
| שחקן המשנה הטוב ביותר | ג'וד לאו |
| סרט הדרמה הטוב ביותר | הכישרון של מר ריפלי |
| פס הקול המקורי הטוב ביותר | גבריאל יארד |
| הבמאי הטוב ביותר | אנתוני מינגלה |
[עריכה] פרסים נוספים בהם זכה הסרט
- פרס בפטה לשחקן המשנה הטוב ביותר – ג'וד לאו
- פרס בלוקבסטר אינטרטיינמנט לשחקן המשנה הטוב ביותר – ג'וד לאו
- פרס BFCA לפס הקול המקורי הטוב ביותר– גבריאל יארד
- פרס NBR לבמאי הטוב ביותר – אנתוני מינגלה
- פרס NBR לשחקן המשנה הטוב ביותר – פיליפ סימור הופמן
- פרס איגוד התסריטאים של ארצות הברית לתסריט המועבד הטוב ביותר – אנתוני מינגלה
- פרס האגודה הלאומית של מבקרי הקולנוע לשחקן המשנה הטוב ביותר – פיליפ סימור הופמן
[עריכה] סרטים נוספים על פי סידרת הספרים
- עיבוד נוסף של הרומן, הקודם לסרט האמור היה הסרט לפני שמש משנת 1966 - בצרפתית: "Plein Soleil" על פי ספר איוב, פרק 8 פסוק 16. הסרט נקרא באנגלית: "צהריים סגולים" - Purple Noon. הסרט בוים על ידי רנה קלמנט וכיכב בו אלן דלון בתפקיד ריפלי.
- סרטים נוספים שצולמו על פי הריפליאדה היו "שובו של ריפלי", "המשחק של ריפלי" ו"החבר האמריקאי".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "הכישרון של מר ריפלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פרופיל פסיכולוגי של ריפלי וקורבנותיו על בסיס הסרט
- מקטע מהסרט
- מקטע מהסרט
