החזרה גמורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לתווך בעל מקדם שבירה נמוך יותר 
: עבור קרן עם זווית פגיעה 
> 
(באדום) חלק מהקרן מוחזרת באותה זווית, וחלק נשברת על פי חוק סנל בזווית 
. עבור קרן עם זווית פגיעה < 
(בירוק) כל הקרן מוחזרת חזרה לתווך בעל מקדם השבירה הגבוה יותר.החזרה גמורה (או החזרה פנימית מלאה) היא תופעה אופטית נפוצה, שבה קרני אור מוחזרות במלואן ממשטח בין שני תווכים. תופעה זו היא הגורמת לכך שאדם העומד בבריכת מים יכול לראות את הקרקעית לרגליו, אבל לא את קרקעית הבריכה במרחק מטרים ספורים ממנו. התופעה מתרחשת כאשר האור נע מתווך בעל מקדם שבירה גבוה לתווך בעל מקדם שבירה נמוך יותר ( משמעות הדבר תנועה מחומר צפוף יותר לחומר צפוף פחות). למשל, החזרה גמורה יכולה להתרחש כאשר אור עובר ממים לאוויר או מזכוכית לאוויר (אך לא להפך).
כאשר אור פוגע במשטח מגע בין שני חומרים שקופים, חלק ממנו מוחזר, וחלק נשבר ועובר לתווך השני. זו הסיבה שדרך חלון, למשל, רואים השתקפות ואת הנעשה בצדו השני בו-זמנית). באופטיקה גאומטרית, זווית הקרן הנשברת נתונה על ידי חוק סנל: 
. כאן ו- הם מקדמי השבירה של התווך הראשון והשני בהתאמה, 
היא זווית הפגיעה ו- 
היא זווית השבירה.
כאשר 
קיימת זווית פגיעה שעבורה זווית ההחזרה תהיה 
, כלומר האור נשבר במקביל למשטח. זווית זו מכונה הזווית הקריטית, והיא נתונה על ידי:
עבור קרני אור הפוגעות בזווית הגדולה מהזווית הקריטית, לא תתרחש שבירה, וכל האור יוחזר (בהזנחת בליעה בחומר). החלק שיחזור לתווך הראשון יוחזר בזווית השווה לזווית הפגיעה.
תופעה זו עומדת בבסיס עקרון הפעולה של סיבים אופטיים. אור החודר לקצה אחד של סיב אופטי מוחזר מדפנות הסיב פעמים רבות, ויוצא מהקצה השני. לולא היה האור מוחזר מהדפנות החזרה גמורה, הייתה אנרגיה רבה זולגת אל מחוץ לסיב באמצעות הקרניים הנשברות, ולפיכך הניחות בסיב היה גבוה מאוד, ומונע שימוש בסיבים למרחקים ארוכים. כמו כן, תופעה זו מעניקה ליהלומים את המראה הזוהר שלהם. מקדם השבירה של היהלום גבוה מאוד, ולכן האור יוחזר בתוך הגביש מספר פעמים לפני שייצא ממנו. ההחזרות גם מאריכות את מהלך האור בתוך החומר, ובגלל אפקט הנפיצה, גורמות לצבעים המושכים את העין.
