החאן הירושלמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החאן הירושלמי הוא מבנה שהוקם בתקופת השלטון העות'מאני כבית חרושת לייצור משי. בהמשך הוסבה פעילותו לחאן, כאשר המבנה הדו-קומתי משמש כאכסניה לחניית לילה של שיירות ולהגנה עליהם מהתנפלויות השודדים שהיו נפוצים בסביבה.
החאן שימש בעיקר את עולי הרגל הנוצריים בדרכם מירושלים לכנסיית המולד בבית לחם, ולחברון, אך גם את עולי רגל היהודיים בדרכם מירושלים לקבר רחל בבית לחם ומערת המכפלה בחברון. החאן שימש את השיירות שהגיעו לירושלים לאחר שעת סגירת שערי ירושלים, אשר בדרך כלל נסגרו כל ערב עם שקיעה, ונפתחו למחרת לאחר הזריחה.
[עריכה] תיאטרון החאן
כיום משמש מבנה החאן כמשכן תיאטרון מקורי - תיאטרון החאן. התיאטרון אימץ את צורת מבנה שער הכניסה לחאן - קשת רחבה - כחלק מהלוגו שלו.
התיאטרון הוקם ב-1968 ביוזמת ראש העיר טדי קולק. המנהל האמנותי הראשון היה פיליפ דיסקין. שנה לאחר מכן קבוצת התיאטרון התפרקה והמתחם שימש לעשיות שונות, כולל תיאטרון וקונצרטים. בתחילת 1973 הוקם התיאטרון מחדש.
כיום תיאטרון החאן הוא התיאטרון הרפרטוארי היוצר היחיד בירושלים. מנהלו האומנותי הוא מיכאל גורביץ'.
בין הצגותיו הבולטות בשנים האחרונות: "צל חולף" (2000), "מלחמה על הבית" (2002), "הקמצן" (2003), "אושר" (2004), "החיים הם חלום" (2005).
בשנים 1998-2001 אירח תיאטרון החאן את הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית.
אתר החאן משמש גם כמקום בילוי פופולרי באווירת חצר ירושלמית טיפוסית, רבות בזכות העיצוב האדריכלי שנעשה במקום על ידי האדריכל נחום מלצר ששימר את רוח המקום המקורי.
