הזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הזיה (הלוסינציה) היא מצב שבו אדם חווה חוויה שאינה קיימת במציאות. ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית.

[עריכה] הגורמים להזיות

• מצבים פסיכוטיים (שיכולים להיות תוצר של הפרעה נפשית, מחלת נפש או לחילופין שימוש מתמשך בסמים פסיכואקטיביים, בעיקר ממריצים (אמפטמינים וקוקאין). במקרים אלו נדרש טיפול פסיכיאטרי על ידי מתן תרופות בשילוב טיפול פסיכולוגי.

• מועקה נפשית או פיזית של האדם. ההזיה במקרה זה משמשת כמעין חוצץ בין האדם למציאות.

• עלייה חדה בטמפרטורת הגוף עקב מחלה שמקורה בנגיף או בחיידק. העלייה בחום הגוף בשילוב גורמים פיזיולוגיים נוספים הקשורים למחלה עצמה, גורמים לפעילות מוגברת של מערכת העצבים.

• שימוש בסמי הזיה ("הלוצינוגנים"). הזיות אלו לרוב מוגבלות לפרק הזמן של הימצאות הסם במערכת העצבים, אך לעתים, לרוב כתוצאה של שימוש נרחב מאוד אך לא בהכרח, השפעות מסוימות שלהם נמשכות גם לאחר שהסם עזב את הגוף, לעתים לתקופה ממושכת, למשל "טרייסרים" - תמונות עוקבות של אובייקטים נעים, או השפעות משמעותיות יותר, כמו עיוותים בראיה, העלולות להופיע לסירוגין. הפרעה זו נקראת HPPD, ועל פי דיווחים אנקדותיים מופיעה בהדרגה.

• חוסר שינה של 3 ימים בממוצע או יותר עלול לגרום להזיות. נגרם על ידי כשלים בהעברת המסר העצבי מהעיניים למוח.

[עריכה] סוגי הזיות

דוגמאות להזיות הנגרמות עקב שימוש בסמים הן הזיות הקשורות בהופעת צבעים וצורות שונות שאינם נמצאים בקירבת האדם, שיחות עם דמויות שאינן קיימות במציאות או לחילופין עם יצורים או בני אדם קיימים אך שאינם נוכחים בשיחה וסינסטזיה (ערבוב חושים). הדבר קורה עקב גירוי מוגבר של מערכת העצבים שגורר אחריו פירוש מוטעה של המציאות המוביל לשיפוט לקוי של התנהגות והתרת עכבות.

הסמים הנפוצים ביותר המשומשים לצורך יצירת הזיות הם LSD, פסילוסיבין (נמצא בפטריות מסוימות), מסקלין (נמצא בקקטוסים מסוימים), וDMT (נמצא בצמחים רבים מהם, בשילוב עם צמחים המכילים מעכבי MAO, מכינים את תה האיאהואסקה) שנחשבים לסמים פסיכדליים הנותנים השפעה חזקה (לעומת זאת לכל אחד מהם פוטנציה שונה). כמו כן נמצאים בשימוש הסמים הדיסוציאטיביים DXM, PCP קטמין ואחרים, והדליריאנטים (תזזיתיים, מעוררי תזזית) אטרופין וסקופולאמין הנמצאים בצמחים רבים כמו דטורה ואטרופה בלאדונה. מנות גדולות של קנאביס עלולות לגרום להזיות, לרוב מינוריות. הפסקת השימוש בסמים מסוימים היוצרים תלות פיזית, כמו אלכוהול, אופיאטים (דוגמת הרואין ומורפין, ראו גם: אופיום ושיכוך כאב), בנזודיאזפינים ובארביטורטים.

דוגמאות למחלות נפש הגורמות להזיות הן סכיזופרניה, בה אדם עלול להזות בעיקר הזיות אודיטוריות ("לשמוע קולות") אך לעתים גם ויזואליות (מה שלעתים מוביל אנשים לדילוזיות, כמו אמונה בהיות אדם נביא, או משיח), ובכללה גם סכיזופרניה פרנואידית בה אדם עלול להזות קולות או עיוותי ראיה מפחידים ומבהילים. דיכאון קליני עמוק או התקפי מאניה והיפומניה אצל אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית עלולים לעתים לגרום להזיות.

כתוצאה מההזיה, האדם עלול לחוות קשיים בהבחנה בין מציאות ודמיון, אך דבר זה תלוי מאוד בטיב ההזיה כשלרוב האדם מודע לכך שההזיה היא הזיה ולא מציאות.

[עריכה] הזיה מול חלום

ההבדל בין הזיה לחלום טמון בכך שהחלום מתרחש בשלב מסוים בשלב החמישי והעמוק ביותר של השינה (שנת רע"מ), שבה לפעילות העצבית יש דפוס קבוע, וכאשר האדם מתעורר ממנו הוא מודע לכך שמדובר בדמיון. לעומת זאת, הזיה מתרחשת במצב של עירנות ומקורה בפעילות עצבית מוגברת ובלתי מבוקרת, ובסיום ההזיה, נותר בו רושם חזק בשל אי-רגילותה של התופעה.

במקרים פסיכיאטריים, הטיפול במחלות פסיכוטיות הוא לרוב על ידי מתן תרופות שתפקידן לייצב את הפעילות העיצבית ואילו במקרים של שימוש בסמים ניתנת למטופל תקופה מסוימת "לחזור לעצמו" ובמידה ואינו מתאושש והתנהגותו הופכת לפסיכוטית, הוא מופנה לקבלת טיפול פסיכיאטרי.