הגולם מפראג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגולם מפראג הוא על פי האגדה גולם שנעשה בידי רבי יהודה ליווא, מהר"ל מפראג. הוא יצר את הגולם כשנתגלתה מזימה של עלילת דם.
על פי המסופר הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי העלילה הנוראה. מדי ערב שבת הרב הוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי שישי, שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם חילל את השבת וסיכן את הגוים שחיו בעיר. הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. שם הוציא ממנו את רוח החיים והגולם התנפץ לרסיסים. לפי המסופר נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו. על פי האגדה, על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", והמתתו בוצעה על ידי הוצאת האות א' כך שהכיתוב הפך להיות "מת".
האגדה התפשטה בקרב יהדות אירופה לאחר שזייפן פסאדוהיסטורי בשם יהודה יודל רוזנברג הוציא ספר בשם "נפלאות המהר"ל" שבו תיאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר מעשיו ההירואים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומהכומר טדיאוש הרשע.
יודל הסתמך על מקורות היסטורים שבהם סופר על שמש אילם ונבער מדעת שחי בפראג בימיו של המהר"ל, אך מעבר לכך אין כל מקור היסטורי מהימן. להיפך, בספר "שבחי המהר"ל" שנכתב בידי תלמידו של המהר"ל, המהווה מעין ביוגרפיה רשמית על חייו, אין אף מילה על האגדה.
יש הטוענים כי לא יודל רוזנברג היה הזייפן, אלא עיקרו נעשה בידי אדם בשם חיים שארפשטיין, שחי במחצית השנייה של המאה ה-19 ועסק במכירת ספרים מעשי זיוף. לטענתם, יודל רוזנברג נפל ברשתו של שארפשטיין בתמימות, מבלי שידע שמדובר בזיוף. מעשה הזיוף נחשף על ידי מנחם מנדל עקשטיין מסיגאט, שהוציא לאור בשנת תר"ע (1910) את חיבורו "ספר היצירה", שבו חשף את זיופו של הספר מתוכן ניסוחיו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלי אשד, גולם למניין, חלק א, חלק ב', באתר "האייל הקורא"
- אלי אשד, יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע, באתר "ארץ הצבי"
- אילאיל ארבל, רבי ליב והגולם מפראג (אנגלית)
- דוד פרישמן, הגולם באתר בן-יהודהhe:גולם (מיסטיקה)