דניס רודמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניס קית' רודמן (באנגלית: Dennis Keith Rodman) (נולד ב-13 במאי 1961 בטרנטון) הוא כדורסלן-עבר אמריקאי שנודע בכינוי "התולעת". רודמן, שהחל לשחק כדורסל בגיל מאוחר יחסית, הפך לאחד השחקנים הבכירים ב-NBA בשנות ה-90. רודמן ידוע גם בשל התנהגותו הפרובוקטיבית.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
[עריכה] ראשית חייו
רודמן נולד בטרנטון שבניו ג'רזי, אך גדל בעיירה אוק קליף, הסמוכה לדאלאס שבטקסס. כשהיה בן 3 נטש אביו את משפחתו ועקר לפיליפינים.
במהלך לימודיו בתיכון, הצטרף רודמן לקבוצת הפוטבול של בית ספרו, אך הודח ממנה. למשך זמן קצר הצטרף לקבוצת הכדורסל, אך עזב אותה לאחר שלא מצא בה את מקומו. ב-1979 סיים את לימודיו, והחל לעבוד כשרת בנמל התעופה הבינלאומי דאלאס-פורט וורת'. רודמן, שבזמן לימודיו התנשא לגובה של 1.68 מ' בלבד, התחיל לגבוה במהירות, והתנשא לגובה של 1.98 מ'. ידיד משפחה הסב את תשומת לבו של מאמן נבחרת הכדורסל של מכללת נורת' סנטרל טקסס לרודמן הצעיר, והמאמן זימן אותו לנבחרתו. לאחר עונה אחת לא מוצלחת במיוחד, עבר לשחק בשורות נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת סאות'איסטרן אוקלהומה סטייט, ששיחקה בליגת המכללות NAIA. רודמן הצטיין בשורותיה של קבוצה זו. הוא קלע 25 נקודות בממוצע למשחק, והיה מלך הריבאונדים של הליגה כולה במשך שתי עונות.
[עריכה] כדורסל מקצועני
בשנת 1986 בחרה בו קבוצת דטרויט פיסטונס במקום ה-27 בדראפט ה-NBA. באותן שנים נודעה קבוצה זו כקבוצה המציגה משחק קשוח, ורודמן התאים לסגנון זה. הפיסטונס העפילו לגמר המזרח בשנת 1987 מול בוסטון סלטיקס. במהלך המשחקים, עורר רודמן שערורייה-זוטא, כאשר טען כי כוכבהּ הגדול של הסלטיקס, לארי בירד, עליו הוצב לשמור, נהנה מהערכת-יתר משום שהוא לבן.
משחקו של רודמן הלך והשתפר, ובשנים 1989 ו-1990 נבחר לשחקן המגן הטוב ביותר ב-NBA. באותן שנים זכתה הפיסטונס בשתי האליפויות הראשונות בתולדותיה. לאחר שהתבסס כשחקן מגן, השתפרה גם יכולת הקליעה שלו. ב-1991 קלע 12.5 נקודות בממוצע למשחק, וב-1992 כבר קלע למעלה מ-18 נקודות בממוצע למשחק. רודמן היה אף אחד הריבאונדרים המובילים של הקבוצה, ובמשחק אחד ב-1992 אף קבע שיא של 34 כדורים חוזרים.
ב-1993 עזב רודמן אל הפיסטונס והצטרף לסן אנטוניו ספרס. גם בקבוצה זו התבלט ביכולתו לקלוט כדורים חוזרים, והוא סייע לה להגיע למאזן מצוין של 62 ניצחונות ו-20 הפסדים, בדרך לגמר המערב. על אף היכולת המקצועית שהציג במדי הקבוצה, שוחרר ממנה כעבור שנתיים, בשל ההתנהגות הפרובוקטיבית שהחל לסגל לעצמו. בין היתר, ניהל רודמן מערכת יחסים מתוקשרת עם מדונה, צבע את שערו חדשות לבקרים וניהל ויכוחים ממושכים עם שופטים ועם שחקנים במהלך משחקים.
לאחר שחרורו מהספרס ב-1995 הצטרף לשיקגו בולס, בה שיחק לצידם של סקוטי פיפן ומייקל ג'ורדן, שחזר לקבוצה שנה וחצי לאחר שפרש ממשחק כדורסל. באותה עונה השיגה הקבוצה מאזן של 72 ניצחונות ו-10 הפסדים (שיא NBA של כל הזמנים) וזכתה באליפות, כמו גם בשתי העונות הבאות. גם בעת ששיחק בבולס המשיך רודמן בהתנהגות פרובוקטיבית, ונהג לפשוט את חולצתו מול הקהל, אף שהדבר עלה לו לעתים בעבירה טכנית. בנוסף, הסתבך בכמה אירועים אלימים: ב-16 במרץ 1996 נגח בשופט במהלך משחק בניו ג'רזי, וב-15 בינואר 1997 בעט במפשעתו של צלם עיתונות. בעקבות התקרית עם צלם העיתונות (לו שילם פיצויים בסך 200 אלף דולר) הושעה רודמן מ-11 משחקים.
לאחר 3 עונות בבולס, שבכולן זכתה הקבוצה באליפות, עזב רודמן את הקבוצה, כמו גם ג'ורדן, פיפן והמאמן פיל ג'קסון. ב-1999 שיחק מספר משחקים בלוס אנג'לס לייקרס, אך שוחרר ממנה תוך זמן קצר. בעונה הבאה שיחק בדאלאס מאבריקס, אך גם ממנה שוחרר תוך זמן קצר, לאחר שהתבטא בפומבי את בעל המועדון, מארק קיובן.
עם שחרורו מהמאבריקס, הפסיק למעשה רודמן לשחק כדורסל באופן פעיל. בעונת 2003/04, הצטרף לקבוצת לונג ביץ' ג'אם מליגת ה-ABA בעונות שלאחר מכן שיחק באורנג' קאונטי קראש ובטיחואנה דראגונס מאותה הליגה. כמו כן, שיחק 3 משחקים במדי ברייטון ברס מהליגה האנגלית ומשחק אחד במדי טורפאן פויאט הפינית.
[עריכה] עיסוקים נוספים
בעת ששיחק בשיקגו בולס, החל רודמן להתאמן גם בהיאבקות מקצועית, יחד עם חברו האלק הוגאן. הקרב הראשון בו השתתף, לצד הוגאן, היה ביולי 1997. במקרה אחד ויתר על אימון של הבולס לטובת השתתפות בקרב, והנהלת ה-NBA קנסה אותו בשל כך. רודמן המשיך להשתתף בקרבות עד 1999. ב-30 ביולי היה אמור להשתתף בקרב בודד בסידני, אך נפסל לאחר שתקף את השופט.
קריירה נוספת שרודמן החל לפתח היא קריירת המשחק. ב-1997 השתתף בסרט הפעולה "דאבל טים" לצידו של ז'אן קלוד ואן דאם. הסרט ספג ביקורת קשה, ורודמן "זכה" בשלושה פרסי פטל הזהב - הכוכב החדש הגרוע ביותר, שחקן המשנה הגרוע ביותר והצמד הקולנועי הגרוע ביותר (ביחד עם ואן דאם). הוא השתתף מאז בכמה סרטים נוספים ובסדרות טלוויזיה, בחלקן גילם את עצמו.
ב-1996 הנחה רודמן תוכנית אירוח ב-MTV בשם "The Rodman World Tour". ב-2006 השתתף בשתי תוכניות מציאות בבריטניה, "Celebrity Big Brother" ו-"Celebrity Love Island", אף שלא היה דמות מוכרת במדינה זו.
בשנת 2005 שהה רודמן בפינלנד. בנוסף למשחק אחד במסגרת קבוצת כדורסל מקומית, היה אמור להשתתף בתחרות נשיאת נשים אך ביטל את השתתפותו ברגע האחרון.
רודמן היה הגבר הראשון והספורטאי הראשון שהצטלם בעירום לקמפיין של ארגון זכויות בעלי החיים PETA תחת הסיסמה "Rather Go Naked Than Wear Fur" ("עדיף ללכת עירום מללבוש פרווה").
[עריכה] חייו האישיים
רודמן נשוי למישל מויר מאז 2003, ולשניים שני ילדים. הוא היה נשוי בעבר לדוגמניות אנני בייקס (בין 1992 ל-1993) וכרמן אלקטרה (בין נובמבר 1998 לאפריל 1999).
הוא פרסם שתי אוטוביוגרפיות: "Bad as I Wanna Be" ("רע כמו שאני רוצה להיות", 1997) ו-"I Should Be Dead By Now" ("הייתי צריך כבר להיות מת", 2005). באותה שנה בה יצאה לאור האוטוביוגרפיה הראשונה, יצאה לאור ביוגרפיה נוספת, שכתב ביחד עם עיתונאי הספורטס אילוסטרייטד, מייקל סילבר.
רודמן ידוע כחובב פרובוקציות ותשומת לב. הוא נוהג לצבוע את שערו בצבעים שונים לעתים קרובות וגופו מכוסה כתובות קעקע ופירסינג. במספר מקרים העניק ראיונות במועדוני הומוסקסואלים וכחלק מקידום המכירות של האוטוביוגרפיה שלו הופיע כשהוא לבוש בשמלת כלה.
[עריכה] הישגים
הישגים אישיים:
| תואר | שנים |
|---|---|
| שחקן ההגנה הטוב ביותר ב-NBA | 1991-1990 |
| חמישיית המגנים הטובה ביותר ב-NBA | 1993-1989, 1996-1995 |
| ממוצע הכדורים החוזרים הגבוה ביותר ב-NBA | 1998-1992 |
| מספר הכדורים החוזרים הגבוה ביותר ב-NBA | 1994-1992, 1998 |
| מספר הכדורים החוזרים בהתקפה הגבוה ביותר ב-NBA | 1994-1991, 1997-1996 |
| מספר הכדורים החוזרים בהגנה הגבוה ביותר ב-NBA | 1992, 1994, 1998 |
| אחוז הקליעה מהשדה הגבוה ביותר ב-NBA | 1989 |
הישגים קבוצתיים:
| תואר | שנים |
|---|---|
| אליפות ה-NBA | 1989, 1990, 1996, 1997, 1998 |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי
- דף השחקן של דניס רודמן באתר ה-NBA
- דניס רודמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
