דיוקן אמיל זולא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיוקן אמיל זולא

אדואר מאנה, 1868

שמן על בד , 146 × 114 ס"מ

מוזיאון ד'אורסי, פריז

דיוקן אמיל זולא (Portrait d'Émile Zola) הוא ציור שמן משנת 1868, מאת הצייר הצרפתי אדואר מאנה. גודל הציור הוא 114X146 ס"מ. הציור מוצג במוזיאון ד'אורסי.

נושא הציור של מאנה הוא דיוקנו של אמיל זולא, אשר מתואר יושב בכיסא בהסבה לכיוון פנים התמונה, ואילו פניו מופנות הצידה ואל מחוץ לתמונה. בידו, אוחז זולא בספר אמנות פתוח. על שולחן הכתיבה שלפניו מונחים עט ונוצה, קסת, מקטרת ואוסף ספרים וחוברות. מאחורי כיסאו, משמאל, ניצב פרגוד יפני ולמעלה מימין הדפסים קטני מידה הממלאים את הקיר האחורי של פינת החדר.

לכאורה מרמזים כל הפרטים הללו על משלח ידו של זולא, על טעמו ועל תחומי התעניינותו, אולם למעשה, כמה מן החפצים מצביעים על הנושאים שהעסיקו את מאנה יותר מאשר את זולא. חפצי אמנות יפניים, כמו הפרגוד וחיתוך העץ המתאר מתאבק מעשה ידי קוניאקי השני, זכו להערכתם הנלהבת של אמני האוונגרד בשנות השישים של המאה ה-19, ומאנה בתוכם. בעיני מאנה היו הם בפרט והאמנות יפנית בכלל, התגלמות של פישוט הצורות וצורת ביטוי חילופית לתאור חלל פרספקטיבי, השלט באמנות המערבית החל מן הרנסאנס.

יחד עם ההדפס של המתאבק מופיעים שני דימויים אחרים: הדפס אבן של ציורו של ולאסקס - "השתיינים" (קטוע בחלקו), המוסתר מעט על ידי העתק של הציור "אולימפיה" מאת מאנה. כבר מראשית דרכו גילה מאנה עניין באמנות הספרדית, כפי שניכר מן הנושאים שבחר לצייר. בעיקר עשתה עליו רושם יצירתו של ולאסקס, על משיכות המכחול החופשיות, הרקעים הנייטרליים והניגודים הדרמאטיים שבה. לאחר שראה את ציורי ולאסקס בספרד בשנת 1865 כתב: "מצאתי ביצירה זו התגשמות של אידאל בציור שלי".

בעיני זולא, נחשבה "אולימפיה" לאחת מן הגדולות שביצירותיו של מאנה. במאמריו על האמן הגן זולא בתוקף על ציור זה, שכה הרבו להשמיצו. כמחווה של הוקרה, ובניגוד לתמונה המקורית, הציג כאן מאנה את האישה העירומה כשהיא מרכינה ראשה כלפי הסופר. למעשה, כל שלוש הדמויות, בכל אחת מן התמונות, מפנות את מבטן כלפי זולא. ייתכן כי ניתן לראות בכך מעין גילוי סמלי של הערכה לאישיותו של זולא - לנכונותו להילחם (המתאבק), לריאליזם שלו (ולאסקס) ולחושניותו (אולימפיה).