דיונאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | טלליתיים |
| סוג: | דיוניאה |
| מין: | דיונאת הזבובים |
| שם מדעי | |
 Dionaea muscipula |
|
דיוניאה היא צמח טורף ממשפחת הטלליתיים (Droseracea). היא צומחת באדמות דלות למיניהן ומכיוון שאיננה מסוגלת להשיג את המלחים והחומרים הדרושים לה מן האדמה הפכה במהלך האבולוציה לטורף. הדיוניאה משלימה את אספקת החנקן שלה על ידי עיכול חלבוני הגוף של חרקים ובעלי חיים קטנים.
הדיוניאה מצויה בביצות של צפון קרוליינה, בחלקה המזרחי של ארצות הברית. טרפה הרגיל כולל עכבישים, נמלים וזבובים, אם כי היא עשויה ללכוד גם יצורים גדולים יותר, כמו חלזונות או חשופיות.
קצות עליה של הדיוניאה מעוצבים בדמות שתי אונות בצורת כליה שציר מחבר ביניהן. פני השטח הפנימים של האונות מכוסים בשני סוגים של בלוטות: לאורך השוליים החיצוניים הירוקים של המלכודת מפרישות בלוטות הפיתיון צוף מתוק לשם משיכת חרקים. פנימה מהן, לכיון הציר, מצויות בלוטות העיכול והספיגה המעניקות לאונות את צבען האדום.
על שטחה הפנימי של כל אונה נמצא משולש של שלושה זיפים קטנים המשמשים להפעלת המנגנון. כאשר נוגע חרק בשניים או בשלושה מהזיפים הללו בזה אחר זה, הם מחוללים זרם חשמלי חלש. הזרם גורם לשינוי ביכולת אחזקת המים של קרומי התאים המוטוריים שלאורך הציר. הלחץ באותם תאים פוחת במהירות והם מתרופפים, כך שהלחץ בתאי האפידרמיס החיצוניים מושך את שתי האונות זו אל זו.
בתוך פחות מחצי שנייה נסגרת המלכודת במידה המונעת את היחלצותם של חרקים גדולים. פרפוריו של הטרף המנסה להימלט מגרים את המלכודת עוד יותר, עד שהיא נסגרת כליל. חומצות ואנזימים שהופקו מבלוטות העיכול מפרקים את חלקיו הרכים של גוף החרק, והם נספגים בדפנות הצמח.
אחרי שעוכלו ונספגו החלקים הרכים של גוף החרק, נפתחים העלים בשנית, משחררים את השלד שאינו ראוי לעיכול ונפתחים לקראת הטרף הבא.
