ג'רי גרסיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רום "ג'רי" גרסיה (1 באוגוסט 1942 - 9 באוגוסט 1995) היה מוזיקאי, משורר, גיטריסט וסולן בלהקת הרוק הפסיכדלי "גרייטפול דד". גרסיה נתפס כמנהיג הלהקה ודוברה. הופיע עם הגרייטפול דד במשך שלושת העשורים בהם הייתה קיימת מ-1965 ועד 1995. גרסיה לקח חלק גם במגוון של פרויקטים צדדיים בהם: "Jerry Garcia Band", "Old and in the Way", "Garcia/Grisan acoustic duo" ו-"Legion of Mary". גרסיה יסד את ההרכב "New Riders of the Purple Sage" יחד עם ג'ון דוסון ודיוויד נלסון. הוא גם הוציא מספר אלבומי סולו ותרם את חלקו כמוזיקאי למספר אלבומים לאורך השנים.
גרסיה מוכר הודות לסגנון הנגינה המאוד ייחודי לו ודורג במקום ה-13 ברשימת 100 הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים של מגזין המוזיקה רולינג סטון.
גרסיה מת באוגוסט 1995 מהתקף לב בזמן ששהה במרכז לגמילה מסמים כתוצאה מהתמכרותו להרואין. בשנותיו האחרונות סבל מבעיות רפואיות רבות עקב משקל גופו הלא יציב וסוכרת שממנה סבל.
[עריכה] שנותיו המוקדמות
נולד בסן פרנסיסקו שבקליפורניה ב-1 באוגוסט 1942 לחוזה ראמון גרסיה ורות' מארי קליפורד. הוריו קראו לו לו על שם המלחין האמריקני הידוע ג'רום קרן. ג'רי היה ילדם השני והאחרון של הזוג; בנם הבכור, קליפורד ראמון, נולד בשנת 1937.
גרסיה הושפע ממוזיקה כבר בגיל צעיר, ועבר שיעורי פסנתר במשך רוב ילדותו. אביו היה מוזיקאי לשעבר ואמו נהגה לנגן רבות בפסנתר. משפחתו המורחבת של אביו שהיגרה מספרד נהגה לשיר במהלך מפגשים משפחתיים.
בגיל 4 נכרתה אצבעו האמצעית הימנית כתוצאה מתאונה עם גרזן שאותו החזיק אחיו בזמן שבירת עצים. בגיל 5 איבד את אביו שנהרג בתאונה בזמן חופשה משפחתית.
לאחר שבצעירותו שמע את נגינתם של צ'אק ברי, באדי הולי ואדי קוקרן, משאלתו של גרסיה הייתה שתהיה לו גיטרה חשמלית. ביום הולדתו ה-15 קנתה לו אימו אקורדיון, וגרסיה ניסה לשכנעה שתחליפו בתמורה לגיטרה חשמלית. לבסוף נעתרה האם והביאה לו גיטרת דנאלקטרו עם מגבר קטן.
התרועעותו בבוהמה של סן פרנסיסקו בצעירותו השפיעה רבות על נטיותיו האומנותיות של גרסיה, ובעיקר קשריו עם וולי הדריק, אומן מקורי שפעל בסן פרנסיסקו בשנות ה-50. הדריק שימש לגרסיה מפתח להתקרבות לבוהמה המקומית וכן כמודל לחיקוי. הדריק הוא זה שדחף את גרסיה לכיוון של בלוז אקוסטי. ספרו של ג'ק קרואק "בדרכים" גם כן השפיע רבות על גרסיה. במהרה המוזיקה הפכה להיות תחום עניינו העיקרי של גרסיה, אולם הוא אף פעם לא נטש את הרישום והציור.
ב-1959 עברה משפחתו מסן פרנסיסקו לעיירה קטנה בשם קזדרו, שם הצטרף גרסיה ללהקה בשם "האקורדים". אחת ממטרות המעבר הייתה לשפר את ביצועיו האקדמיים של גרסיה. מטרה זו לא צלחה, ולאחר שנעצר באשמת גניבת מכונית ניתנה לו האפשרות להתגייס לצבא או להיכנס לכלא. גרסיה בחר באפשרות הראשונה. מהצבא שוחרר לאחר תקופה קצרה בגלל אי התאמה למסגרת. לאחר שחרורו נדד גרסיה לפאלו אלטו על מנת לחוות את הסצינה האלטרנטיבית באוניברסיטת סטנפורד. בתקופה זו החל להבין כי עליו להתחיל לנגן ביתר רצינות, מהלך שידרוש ממנו לוותר על אהבתו לציור. בתקופה זו פגש גרסיה את פיל לש, מי שעתיד להיות הבסיסט של להקת הגרייטפול דד, ואת רוברט האנטר, מי שעתיד היה להיות כותב רבים משיריה של הלהקה בעתיד.
ב-1960 היה גרסיה מעורב בתאונת דרכים בה שבר את עצם הבריח; חברו פול ספיגל שהיה גם מעורב בתאונה מת בה. גרסיה התייחס לתאונה כאל קריאת התעוררות בשבילו. הוא אמר בהמשך שאז התחיל לחיות. בסביבות אותה התקופה LSD החל לצבור תאוצה בקרב ציבור הסטודנטים. גרסיה תיאר את השפעות ה-LSD עליו כמשחררות. השפעות של סמים באות בבירור לידי ביטוי ביצירותיו של גרסיה ושל הגרייטפול דד.
[עריכה] קריירה עם הגרייטפול דד
גרסיה שימש כגיטריסט מוביל, סולן וכותב השירים של הגרייטפול דד במשך כל תקופת קיומה. הוא הלחין שירים דוגמת "Dark Star","Franklin's Tower", ו-"Scarlet Begonias". רוברט האנטר שותף נלהב של הלהקה בכתיבת השירים תרם כמעט לכל שיריו של גרסיה.
גרסיה ידוע באימפרוביזציות שלו בעת הנגינה, שלעתים משלבות את שאר נגני הלהקה. חלק מתהילתו ותהילת הלהקה היה בכך שהם לעולם לא ניגנו את אותו השיר בצורה דומה. פעמים רבות היה גרסיה מקבל אות מגיטריסט הקצב בוב ויר לביצוע הסולו.
גרסייה והגרייטפול דד היו בסיבוב הופעות כמעט ברציפות מהקמתה של הלהקה ב-1965 ועד מותו של גרסיה ב-1995. מסע ההופעות שלהם נקרא "Endless tour". לעתים היו הפסקות עקב תשישות או מחלה של חברי הלהקה, תכופות עקב בריאותו הרופפת ושימוש בסמים של גרסיה. בשלושת עשורי קיומם הופיעו הגרייטפול דד 2314 פעמים.
סגנון הנגינה הבוגר של גרסיה שילב בתוכו אלמנטים מסוגי המוזיקה השונים שריתקו אותו. ניתן להבחין בהדים של בלוגראס וכן בשילוב קטעי מוזיקה קלטית, רוק מוקדם, בלוז, קאנטרי אנד וסטרן וג'אז.
