ג'ו ג'יטסו ברזילאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ג'ו ג'יטסו ברזילאי, או BJJ, היא אמנות לחימה וענף ספורט שפותחה בברזיל בידי משפחת גרייסי (Gracie). לוחמי ג'ו ג'יטסו ברזילאי מתמקדים בלחימה על הקרקע, ומטרתם להגיע לעמדת שליטה ביריב ומשם להכניעו בעזרת בריחים או חניקות. בג'ו ג'יטסו ברזילאי, מנצל המתחרה את הטכניקה הנכונה ואת השימוש בתנופה ובמנוף (leverage), ופחות בכוחו.

כיום, ג'ו ג'יטסו ברזילאי מהווה חלק בלתי נפרד מתחרויות הלחימה המשולבת (MMA) ויש אלפי מתחרים בענף זה בכל רחבי העולם.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 התפשטות 3 עקרונות ויתרונות 4 סגנון לחימה 4.1 עמדות בסיסיות 4.2 טכניקות הכרעה בסיסיות 5 דרגות 5.1 העלייה בדרגה 5.2 סוגי החגורות 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ב-1915 הגיע לברזיל אומן הג'ודו והג'ו ג'וטסו אסאי מאדה קומה (Esai Maeda Koma), לאחר נדודים ממושכים בעולם, וקבע את מעונו בבלם. לאחר שנה הכיר איש עסקים בשם גסטאו גרייסי ולימד את בנו, קארלוס גרייסי, ג'ודו וג'ו ג'וטסו יפני.

כשהיה קארלוס בן 17, העתיקה משפחתו את מעונם לריו דה ז'ניירו. במהלך שהותם שם לימד קארלוס את אחיו: אוסבלדו, גסטאו, גורג' והליו (שנאלץ להתגבר על בעיות בריאותיות) את האמנות שלמד. הליו המשיך לפתח בעצמו את האומנות, והתחרה בתחרויות ג'ודו שונות.

בסיוריו התדירים ברחבי ברזיל באותה תקופה הרבה ללמד וניצח יריבים חזקים ממנו פיזית בקרבות.

ב-1925 חזר לריו ופתח את אקדמית גראסי הראשונה לג'ו ג'יטסו, תוך התאמתה למבנה הגופני ה"נוצתי" האופייני למשפחתו, ואימוץ פילוסופיית חיים הכרוכה בתזונה טבעית בלבד, שנודעה בעתיד כ"דיאטת גראסי". מתוך מטרה להוכיח את עליונות הג'ו ג'יטסו ולהפיץ את המסורת משפחתית, לחם קארלוס נגד מתאבקים גדולים בברזיל באותה התקופה וגם החל לנהל את הקריירה של אחיו. האחים לחמו נגד יריבים כבדים מהם בעשרים עד שלושים קילוגרם, ובמהרה זכו לאהדה והכרה לאומית בברזיל.

שוק הג'ו ג'יטסו המשגשג הביא לנדידת ברזילאים יפניים רבים לריו דה ז'ניירו, אך, עם זאת, שמרה אקדמיית גראסי על מעמדה בשוק הג'ו ג'יטסו בריו.

שנים מאוחר יותר, גרסת הג'ו ג'יטסו שפותחה בידי האחים גרייסי זכתה לכינוי "Gracie Jiu-Jitsu" או "Brazilian Jiu-jitsu".

[עריכה] התפשטות

הג'ו ג'יטסו הברזילאי החל להתפרסם בעולם בעקבות תחרות הלחימה המשולבת: UFC- Ultimate Fighting Championship שהתקיימה בארצות הברית.

בעולם אומניות הלחימה היו רבים שרצו לקיים תחרות שתפגיש בין שיטות לחימה שונות, ובעזרת קרבות ביניהן יקבע מהי האומנות הטובה ביותר. התחרות המאורגנת הראשונה שהייתה כזו, הייתה "Vale Tudo" הברזילאית, שם לחמו בני משפחת גרייסי וניצחו פעמים רבות.

בארצות הברית, חברו יחד ארט דייבי (Art Davie) ורוריון גרייסי כדי להקים תחרות שתהיה דומה באופייה ל-Vale Tudo. בשנת 1993 התקיימה התחרות הראשונה, שנקראה UFC. בתחרות הראשונה השתתפו אומני לחימה שונים: מתאגרפים, לוחמי קארטה, לוחמי סאוואט, מתאבק סומו ואחיו הצעיר של רוריון: רויס גרייסי. גרייסי היכה את עולם אמנויות הלחימה בתדהמה כאשר הביס יריבים כבדים וחזקים ממנו בהרבה, בעזרת לוחמת הקרקע הייחודית שאיש כמעט לא ידע עליה, ואיש לא ידע כיצד להתגונן מפניה. בעזרת ג'ו ג'יטסו ברזילאי, ניצח רויס בשלוש מתוך ארבע תחרויות הUFC הראשונות. עולם אמנויות הלחימה הבין שאי אפשר להילחם בתחרות לחימה משולבת בלי רקע בג'ו ג'יטסו ברזילאי. עם הזמן, הוקמו בתי ספר בארצות הברית שלימדו ג'ו ג'יטסו ברזילאי. ככל שהלוחמים העוסקים בג'ו ג'יטסו ברזילאי הפגינו את עליונותם בUFC, כך התפשטה הפופולריות של האומנות ברחבי העולם.

הג'ו ג'וטסו הוא כיום ספורט הצומח במהירות הרבה ביותר בברזיל: כ-350,000 איש מתאמנים בשיטה ב-1500 מוסדות, וזאת רק בבירות המדינות בברזיל. התורה נלמדת גם במסגרת קורסי בחירה בחינוך גופני באוניברסיטאות בברזיל.

החל מ-1996 מתקיים מונדיאל הג'ו ג'וטסו, תמיד בריו דה ז'ניירו.

[עריכה] עקרונות ויתרונות

למרות שהג'ו ג'יטסו ברזילאי התפתח מהג'ודו ומהג'ו ג'וטסו היפני המסורתי, קיימים מספר הבדלים מהותיים בינו לבין שתי האמנויות. ראשית, ההטלה היא רק אמצעי בג'ו ג'יטסו ברזילאי, ולא הדרך הטובה ביותר לזכות בנקודות ולנצח בקרב (כמו בג'ודו). שנית, הסביבה המועדפת היא על הקרקע, ולא בעמידה (כמו בג'ודו או בג'ו ג'וטסו יפני).

משפחת גרייסי עבדה לפי שני העקרונות האלו, ופיתחה אמנות שזכתה להצלחה רבה בקרבות עם נציגי שיטות אחרות, ואף נחשבה בלתי מנוצחת במשך עשרות שנים.

הייתה להצלחה הגדולה של הג'ו ג'יטסו הברזילאי בתחרויות הלחימה המשולבת מספר סיבות:

1. אלמנט ההפתעה: בתחרויות הלחימה המשולבת הראשונות, איש לא ידע על ג'ו ג'יטסו ברזילאי ולחימת קרקע, כך ששום מתמודד לא ידע את החולשות של האומנות ואיך להתגונן מפניה בצורה יעילה.
2. רוב הלוחמים בתחרויות היו סטרייקרים (Strikers: לוחמים המשתמשים במכות, כגון אגרופים, מרפקים ובעיטות, בתור נשקם העיקרי), וסטרייקרים זקוקים למרחק ולמרחב תמרון כדי להוציא את היכולות שלהם לפועל. בג'ו ג'יטסו ברזילאי, המטרה היא לסגור את המרחק בין היריבים ולרדת לקרקע, וכך כל יכולת הלחימה של הסטרייקרים הפכה חסרת תועלת.

[עריכה] סגנון לחימה

לוחמי ג'ו ג'יטסו ברזילאי מנסים לרדת אל הקרקע, ודרך הגעה למצב שליטה ביריב - לרתק אותו ולכניע אותו.

יש בג'ו ג'יטסו ברזילאי מספר עמדות וטכניקות הכרעה בסיסיות:

[עריכה] עמדות בסיסיות

• "מאונט" (Mount). עמדה זו נחשבת טובה במיוחד למתחרה הנמצא למעלה. המתחרה למעלה יכול לצאת למספר גדול של בריחים וחניקות, ובקרבות MMA זו עמדה נוחה מאוד להכות ממנה, בעוד שלמתחרה הנמצא למטה קשה מאוד להכות חזרה.
• "גארד" (Guard). עמדת ה"גארד" נחשבת טובה ויציבה, והיא עמדת בסיס למספר רב של טכניקות.
• "שליטת צד" (Side Control). "שליטת צד" היא בדרך כלל עמדת מעבר בין ה"גארד" ל"מאונט", או עמדת מנוחה, אבל גם ממנה יש מספר טכניקות שניתן לבצע.

[עריכה] טכניקות הכרעה בסיסיות

ניתן להגיע להכרעה בג'ו-ג'יטסו על ידי הכנעת היריב או על ידי בריח או על ידי חניקה. בריח הינו הפעלה של מנוף על מפרק בגוף (יד או רגל), ואיום בשבירת המפרק. חניקה היא הפעלת לחץ על אזור הצוואר של היריב, ומניעת הגעת חמצן או דם אל המוח, דבר המכריח את היריב להיכנע, אחרת יתעלף.

בין הבריחים הבסיסים ניתן למצוא את:

• בריח יד (Armbar). זו אחת מטכניקות ההכרעה הנפוצות והפשוטות ביותר. המתחרה תופס את ידו של יריבו בין רגליו, ונשען אחורה. כך נוצר מנוף (Lever) והמרפק הוא נקודת המשען (Fulcrum). בגלל שהמרפק הוא נקודת המשען של המנוף, יכול המתמודד להפעיל על המרפק כוח רב, וכך חייב היריב להיכנע או שהמפרק ישבר.
• בריח יד "קימורה" (Kimura Arm Lock). זהו בריח שנוח לעשות מעמדת ה"גארד". המתחרה תופס את היריב בשורש כף היד, ואת ידו השנייה הוא מעביר מסביב למרפק של יריבו ותופס את ידו (בעוד זו תופסת ביד היריב) בשורש כף היד. על ידי השענות אחורה, מסובב המתחרה את המפרק של יריבו כנגד כיוון תנועתו הטבעי, וכך היריב חייב להיכנע - אחרת ישבר המרפק.

מבין החניקות הבסיסיות ניתן למצוא את:

• חניקת משולש (Triangle Chock). זו אחת מהחניקות היעילות והנפוצות ביותר, בגלל הפשטות היחסית של ביצועה, והמעבר הקל מ"גארד" אל החניקה. בחניקה זו המתחרה כורך את רגליו סביב ראשו של היריב, בעודו כולא את אחת מזרועותיו של יריבו בסמוך לצווארו. הרגל הצמודה לצוואר לוחצת על הצוואר, בעוד הרגל השנייה לוחצת את ידו וכתפו של המתחרה אל הצוואר מהצד השני. המתחרה חוסם כך את הוורידים המובילים דם אל המוח, והיריב חייב להיכנע או שהוא יתעלף.

[עריכה] דרגות

[עריכה] העלייה בדרגה

הרמות השונות בג'ו ג'יטסו ברזילאי, כמו ברוב אמנויות הלחימה היפניות, מיוצגות על ידי חגורות בצבעים שונים. ההתקדמות בחגורות תלויה בשני גורמים מרכזיים:

1. כמות הידע הטכני שמסוגל הלוחם לבצע ולהדגים.
2. היכולת המוצגת בקרבות אימון ובתחרויות.

"כמות הידע הטכני" פירושה מספר הטכניקות והמצבים שאותם יכול הלוחם לבצע, ורמת ביצועם. בעזרת גורם זה, יכולים מתחרים צעירים או מבוגרים שאינם הלוחמים הטובים ביותר, להתקדם בדרגותיהם בזכת הידע הטכני שצברו.

תחרויות הן מרכיב עיקרי בהתקדמות בדרגות. עליה בדרגה, בעיקר בדרגות הנמוכות, מושגת לאחר ניצחון או תצוגה טובה בקרבות כנגד אנשים באותה הדרגה כמו המתמודד. בתי הספר השונים לג'ו ג'יטסו ברזילאי מנסים לעשות כמה שיותר תחרויות וקרבות וכך להעלות את המתחרים בדרגות, זאת כדי למנוע ירידה בסטנדרטים של הדרגות (אם מורה יחליט בעצמו על עליית דרגה בלי שהמתמודד הפגין יכולת קרבית מספקת) או עליה לא מוצדקת בדרגה (למשל על ידי קניית דרגות).

בעליה בדרגות מובע הבדל נוסף בין ג'ו ג'יטסו ברזילאי לבין האומניות מהן הוא התפתח. בג'ו ג'יטסו ברזילאי עליה בדרגות מבוססת על כמות הידע המעשי והתוצאות בתחרויות ובקרבות. בג'ודו ובג'ו ג'וסטו יפני, לעומת זאת, ידע מעשי אינו מספיק לעלייה בדרגה, ונדרש גם גם ידע תיאורתי וביצוע לא קרבי (הידוע גם בשם קאטה) כדי להתקדם בדירוג.

[עריכה] סוגי החגורות

הדרגות השונות מתחלקות לשני חלקים: דרגות לילדים ונוער (עד גיל 16) ודרגות לנוער ולמבוגרים (גיל 16 ומעלה).

חגורות	ילדים ונוער	נוער ומבוגרים
1	לבן	לבן
2	צהוב	כחול
3	כתום	סגול
4	ירוק	חום
5	-	שחור
6	-	אדום

מעבר לרמת הטכניקה הגבוהה והיכולת המעשית, בתי ספר רבים מוסיפים גם דרישת גיל מינמלית לעליה בדרגות. בבתי ספר רבים לא ניתן להגיע לחגורה שחורה בטרם למד הלוחם לפחות 8 שנים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ו ג'יטסו ברזילאי

אמנויות לחימה

טאי צ'י | קונג פו | בה גואה ג'אנג | ג'ו ג'וטסו | אייקידו | ג'ודו | קראטה | נינג'יטסו | אגרוף תאילנדי | קפואירה | איגרוף | טאיקוונדו | היאבקות | קרב מגע | פאנקרטיון | וו שו | ג'ו ג'יטסו ברזילאי