בתולה וסטלית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכוהנות של אלת האש הרומית וסטה נודעו כבתולות הווסטלות. תפקידן היה לשמר את האש הקדושה שבערה במקדש וסטה.
בנוסף לחובת שמירת האש הקדושה של האלה, הן הופקדו גם על שמירת חפצים קדושים מסוימים ואף צוואות כגון זו של יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס. הן גם הכינו את המולס סלסה, קמח מיוחד ששימש לקורבנות.
הבתולות הווסטיליות היו הנשים היחידות ששימשו במערכת הדת הרומית. עונשן על הפרת נדרי הבתולין היה קבורה בחיים. אם כבתה אש התמיד תחת משמרתן, נענשו במלקות והיא הוצתה מחדש "מקרני השמש" בדרך לא ברורה.
הכוהנות היו בנות למשפחות אצולה ומשפחות מהמעמד הגבוה, והן יכלו להצטרף מרצונן או שנבחרו לתפקיד. בסמכותן היה להעניק חנינה לאסירים שנידונו לגזר דין מוות.
ראש המסדר נקראה וירגו וסטליס מקסימה והיא הייתה נתונה תחת השגחתו היחידה של הפונטיפקס מקסימוס, כהן הדת הגדול של רומא.
לפי אחת האגדות במיתולוגיה הרומית, רמוס ורומולוס היו בניה של וריאה סילביה, שהייתה כוהנת וסטאלית. לאחר שווריאה נאנסה על ידי מרס היא ילדה את רמוס ורומולוס, ונקברה בחיים כיוון שנדר הנזירות שלה הופר.
מעונן של הבתולות היה בגבעת הקפיטולין שבוויה סאקרה, מרכז השלטון ברומא.
