בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחיל האוויר הישראלי, בסיס טיסה הוא שדה תעופה צבאי בו מוצבות טייסות.
קיימים שני סוגי בסיסי טיסה:
- כנף: בסיס טיסה בו יש טייסות בלבד. מפקד כנף הינו איש צוות אוויר בדרגת אלוף-משנה.
- בסיס חיל-אוויר (בח"א): בסיס טיסה בו בנוסף לטייסות יש גם יחידות נוספות (כוחות אוויר מיוחדים למשל). מפקד בח"א הינו איש צוות אוויר בדרגת אלוף-משנה או תת-אלוף.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה בסיס טיסה
בסיס טיסה מורכב מארבעה סוגי טייסות. טייסת היא יחידת משנה בבסיס טיסה. לכל טייסת יש סמל הייחודי לה. בראש כל טייסת עומד קצין בדרגת סגן אלוף. כל טייסת נחלקת למספר גפים, כשבראש כל אחד מהם עומד קצין בדרגת רב סרן או סרן.
[עריכה] טייסות טיסה
הטייסות המפעילות כלי טיס. בטייסות אלו משרתים אנשי צוות אוויר (בטייסות של כלי טיס מאוישים) או מטיסים (בטייסות של כלי טיס בלתי מאוישים). בנוסף משרתים בטייסות הללו טכנאי דרג א'. מפקד הטייסת הוא איש צוות אוויר בדרגת סא"ל, ולצידו משרתים סגני מפקד הטייסת: סמ"ט א' וסמ"ט ב' בדרגת רס"ן. לכל טייסת יש כינוי כמו למשל "טייסת העטלף" ומספר ייחודי, לרוב בן שלוש ספרות (יוצאת מן הכלל היא טייסת 69). ברוב בסיסי הטיסה יש 3 עד 6 טייסות טיסה.
[עריכה] טייסות תומכות
בכל בסיס קיימות שלוש טייסות תומכות שאינן טייסות טיסה:
[עריכה] טייסת תחזוקה אווירית
טייסת תחזוקה מהווה מרכיב מרכזי במערך האחזקה, היא לרוב הטייסת הגדולה ביותר בכל בסיס של חיל האוויר הישראלי, ואחראית לתחזוקת המטוסים בדרג ב' (מוסכים) וביצוע אחזקה מרכזית לחלק מהמערכות המוטסות בדרג א' (אוויוניקה למשל). לחלק מהטכנאים בטייסת זו מגע ישיר והדוק עם מטוסים (טכנאי בקרת ירי, למשל), ואילו טכנאים אחרים מתחזקים את הציוד הנלווה (טכנאי ציוד קרקע, למשל). טייסת התחזוקה פועלת 24 שעות ביממה, וכשמתרחשת "הזנקה" - המראת חירום של מטוסים עקב פעילות מבצעית - נדרשים אנשי צוות הקרקע במהירות אל המטוסים (אף לפני הטייסים) על-מנת להכין את המטוסים לטיסה. כל טייסת תחזוקה נחלקת לגפים הבאים:
- גף מטוסים - אחראי לתחזוקת המטוסים ב"דרג ב'" על ידי ביצוע ביקורות תקופתיות במוסכים.
- גף אוויוניקה - בחלק מהבסיסים אוחדו גפי נש"ר, בקר"י ול"א לגף אחד, ועוסק בטיפול במערכות אוויוניות.
-
- בקרת ירי (בקר"י) - אחראי לתחזוקת מערכות האוויוניקה המרכזיות במטוסי הקרב. הגף מורכב ברובו מטכנאים והנדסאים ממגזר האלקטרוניקה והחשמל שמתחזקים את המערכות המוטסות והצב"ד (ציוד בדיקה) לאחזקה, ומבצעים שינויים והתאמות במערכות המטוסים לקליטת אמל"ח (אמצעי לחימה) חדיש ולשיפור התיפעול בתא הטייס: מערכת תצוגה עילית, מערכת תצוגה לקסדת ראש, VTR לתיחקור ואחזקת מערכות המכ"ם.
- נש"ר אחראי לאחזקת מערכות קשר רדיו המוטס, מערכות הניווט במטוס, ולאחזקת מערכות קשר קרקעיות.
- ל"א (לוחמה אלקטרונית) - אחראי לאחזקת מערכות מוטסות ייעודיות ללוחמה אלקטרונית.
- גף שירותי קרקע ומיוחדים (ש"ק) - אחראי לאחזקת ציוד תמיכה תחזוקתי לכלי טיס וציוד נלווה:
סולמות, מגבהים, טיפול ואחסנה של דלק (על כלל סוגי הדלק המשומשים בחיל), נגררים, מערכות צירה-כבל רשת, חמצן נוזלי, מיזוג אוויר וטיפול בכלי רכב ייעודיים. טיפול בכבאיות אש ומטאתא מסלולים. אחזקת מערכות פנאומטיות (מערכות לחץ אוויר) : אחזקת מדחסים (נייחים וניידים) ,אחזקת מערכות ויסות (אוויר וגזים )- (בדיקה ייצור ואחזקה). אחזקת מערכות ייצור חמצן וחנקן. טיפול מערכות הידראוליות (ניידות ונייחות) טיפול בתחנות כוח ומבצבריות. טיפול בציוד חילוץ והרמה (כפוף לחיל החימוש בנושא). טיפול בציוד אחזקה ניסיוני.
- גף מנועים - אחראי לאחזקת מנועי המטוסים או המסוקים. מתחזק ומפרק את המנועים לצורך ביקורות ותיקונים על-פ הגדרות היצרנים.
- גף מערכות - אחראי לתחזוקת מערכות ההיגוי ובקרת הטיסה; כמו כן אחראי לאחזקת החיווט התעופתי ואביזרי המטוס כגון: שעוני תא הטייס, גלגלים, כני-נסע ועוד.
- גף אספקה תעופתית - אחראי לניהול משק חלקי החילוף היעודיים לאחזקת המטוסים.
- גף מרכז אחזקה - אחראי להפעלת טייסת תחזוקה ותיאום פעולותיה מול טייסות הטיסה ומול גופי השליטה במטה.
- גף תמ"מ (תקשורת מערכות מידע) - אחראי לניהול רשת התקשורת היעודית ולאחזקת ציוד מחשוב.
- גף אבטחת איכות והדרכה - אחראי להכשרות המקצועיות לטכנאים ולבקרת מערכת האיכות.
- גף מבנה וייצור - אחראי לאחזקת מכלולי גוף המטוס/מסוק, מעקב התעייפות, בדיקות סדקים, נזילות, בקרת "אל-הרס" וייצור בתחום המתכת והעץ.
- גף מערכות ירי - אחראי לאחזקת מערכת ההפלטה ונושאי החימוש היעודיים שתלויים תחת כנפי המטוס.
- גף נשמ"ת (נשק מונחה ותחמושת) - אחראי לתחזוקת הנשק המונחה ויתר סוגי התחמושת.
[עריכה] הפיקוד בטייסת
מפקד הטייסת מכונה מטת"א, והוא לרוב קצין בדרגת סא"ל. בבסיסים בעלי טייסות טיסה רבות מסוגים שונים, ישנו סא"ל נוסף, המשמש כסגן מפקד הטייסת, שבאחריותו לתאם בין עבודות האחזקה השונות, והוא מכונה ראש תחום מטוסים (רת"ם). בעבר בבסיסים כאלו מטת"א היה בדרגת אל"ם.
בבסיסים רגילים מפקדי הגפים הם בדרגת רס"ן, כאשר מפקד גף מטוסים (מג"ם) משמש כסגן מטת"א. בבסיס עובדה, עקב אופי העבודה שבו, מטת"א ומג"ם הם בדרגת רס"ן, ושאר מפקדי הגפים הם בעלי דרגת סרן.
[עריכה] טייסת תעופה
טייסת זו אף היא אינה טייסת טיסה, למרות הכינוי המבלבל. טייסת תעופה אחראית לניהול הפעילות המבצעית בבסיס, להפעלת מגדל-הפיקוח בבסיס, לטיפול במערכות המותקנות באזור מסלולי הטיסה, לאבטחת הבסיס, לביטחון מידע, לכלי הנשק האישיים, לשירותי כיבוי אש ולשירותי מודיעין.
מפקדה (המכונה מט"ת) וסגנו (סמט"ת) הינם בדרך כלל אנשי צוות אוויר בדרגת סא"ל ורס"ן (בהתאמה). בראש טייסת תעופה יש את מוצב הפיקוד הכנפי (מפי"כ) המאויש 24 שעות ביממה שתפקידו לרכז את כל המידע המבצעי הקשור לבסיס, לתפעל אירועים ולקשר בין טייסות הטיסה למטה חיל האוויר.
[עריכה] טייסת מנהלה
טייסת המנהלה מתחזקת את הבסיס באופן שוטף, והיא נחלקת למספר גפים וגופים:
- גף רפואה - הגף האחראי על כלל היבטי בריאות המשרתים בבסיס:
- מרפאת הבסיס - בה משרתים רופאים, חובשים, נהגי אמבולנס, רופאי, טכנאי שיניים, וסייעות לרופאי שיניים.
- בריאות הנפש - בו משרתים פסיכולוגים (קפ"ס - קצין פסיכולוגיה או קב"ן - קצין בריאות נפש).
- תברואה - בו משרתים תברואנים, האחראיים לנקיון המטבח ולהדברת מזיקים בבסיס.
- גף רכב - אחראי לתחזוקת הרכבים בבסיס, לניפוק רכבים לבעלי התפקידים השונים ולפעולות הדרכה בנושאי נהיגה.
- גף כח אדם - אחראי לתחומי השלישות ומשאבי האנוש, הכשרת וקליטת חיילים וניהול מצבת הבסיס.
- מילואים - משרד האחראי על חיילי המילואים של הבסיס.
- מחלקת ת"ש - (תנאי שירות) אחראית למתן עזרה לחיילים נזקקים.
- תשלומים - גוף האחראי לתשלום המשכורות לחיילי הבסיס ולקבלת תשלום מחיילים שגרמו נזק לציוד צבאי.
- גף תזונה - מפעיל את המטבח ואחראי לארגון תורנויות המטבח של כל חיילי הבסיס.
- גף שפ"י (שרותי פרט יחידה) - העוסקים בנושאי חינוך האחראי לארגון פעולות הדרכה בבסיס, אירועים, טיולים וכדומה. מגורי צוות אוויר (BOQ) - חדרי המנוחה של טייסים וצוותים מוטסים הנמצאים בכוננות, ובנוסף מספק חדרי אירוח למפקדים בסיס. שק"ם הנותן שירותים לקהל הבסיס,וכן גם משרד יח"צ (יחסי ציבור) האחראי על אירועים בבסיס, וביקורים בבסיס.
- גף רס"ר - הגף האחראי על המשמעת, הניקיון השוטף, והתחזוק הכולל של הבסיס. גף זה מפעיל לעתים גם את בריכת השחייה, מגורי צוות אוויר, ואת המעצר הבסיסי.
(הערה: ארגון וחלוקת הסמכויות בין הגפים והטייסות משתנה לעתים קרובות מבסיס לבסיס)
[עריכה] שיכון משפחות
למעט שדה דב ובסיס לוד, כוללים כל בסיסי הטיסה של חיל האוויר הישראלי שיכון משפחות בו מתגוררים אנשי צוות אוויר של טייסות הבסיס ורבים מקציני הבסיס עם משפחותיהם. שמונה בסיסים אלו הם היחידים בצה"ל בהם קיים שיכון משפחות. הקמתם של שיכוני המשפחות החלה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כדי לאפשר לאנשי מקצוע זמינות מיידית לפעילות מבצעית. כנגזרת של קצב חילופי התפקידים בחיל האוויר והצבה מחדש בבסיסים שונים, עומד פרק הזמן שבו מתגוררת משפחה בבסיס על כשנתיים עד שלוש. לעתים מתנה חיל האוויר את קידומם של חייליו בנכונותם להתגורר בבסיס. תשלומי המשפחות המתגוררות בבסיסים (שכר דירה, מסי שיכון, גני-ילדים, חשמל, מים וטלפון) מסובסדים על ידי צה"ל בשיעור ניכר. בדצמבר 2006 התגוררו בשיכוני המשפחות 1,164 ילדים.[1]
[עריכה] שירותי בסיס
בסיסי הטיסה של חיל האוויר כוללים בתוכם שירותים שונים לרווחת החיילים והמשפחות המתגוררות בו כגון: בנק, חדר כושר, בריכת שחייה, מרכולית, בית קולנוע, ומסעדה.
[עריכה] בסיסי הטיסה של חיל האוויר
[עריכה] בסיסים מבצעיים
בסיסי הטיסה הפעילים הם (מהצפוני ביותר לדרומי):
- רמת דוד (כנף 1)
- שדה דב (כנף 15)
- לוד (בח"א 27)
- פלמחים (בח"א 30)
- תל נוף (בח"א 8)
- חצור (כנף 4)
- חצרים (בח"א 6)
- נבטים (כנף 28)
- רמון (כנף 25)
- עובדה (בח"א 10)
[עריכה] בסיסי פריסה
בסיס פריסה הינו בסיס שבו לא שוכנת באופן קבע טייסת טיסה, אלא נעשה סבב בין טייסות שונות, שכל אחת מהן שולחת בתורה מספר מטוסים (או את כל הטייסת) לשהות במשך זמן קבוע באותו הבסיס. בזמן מלחמה גם כן נפרסות טייסות לבסיסים שונים, לפי הצרכים המלחמתיים והלוגיסטיים.
השדות המשמשים כשדות פריסה קבועים הם:
- מחניים
- בסיס עובדה, המשמש גם כמרכז האימונים המתקדם של חיל האוויר, וטייסות רבות פורסות אליו במהלך השנה לצורך אימונים מיוחדים.
[עריכה] בסיסים שנסגרו
במהלך השנים השתמש חיל האוויר בשדות תעופה שונים, ביניהם כאלו שנכבשו במהלך המלחמות השונות, ואף כאלו שהוקמו עצמאית. עם השנים נסגרו בסיסים ולאחר מכן נפתחו מחדש. עם פינוי סיני נסגרו ארבעה בסיסי טיסה של חיל האוויר, ובמקומם הוקמו בעזרת מימון אמריקאי בסיסי נבטים, רמון ועובדה.
הבסיסים ששכנו בחצי האי סיני הם:
בסיס מפורסם סגור נוסף של חיל האוויר שכן בשדה התעופה הרצליה (כנף 3 המקורית).
[עריכה] הערות שוליים
- ^ נגישות קטינים המתגוררים בבסיסי צה"ל לשירותי חינוך ורווחה, מרכז המחקר והמידע, באתר הכנסת
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בסיסי הטיסה של חיל האוויר הישראלי, באתר Global Security
- סמלי בסיסי חיל האוויר הישראלי, באתר מרחב אווירי
- סיור בבסיס טיסה וירטואלי, באתר חיל האוויר הישראלי
