בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (בג"ט) (Jerusalem College of Technology, JCT) הוא מכללה אקדמית-תורנית, כשהלימודים בה מתקיימים בנפרד לבנים ובנות. "מכון לב" משלב לימודי טכנולוגיה ויהדות ונחשב לאחד המוסדות החשובים של הציבור הדתי. בג"ט מעניק תואר ראשון במקצועות טכנולוגיים ומקצועות הכלכלה. לבג"ט 4 שלוחות (מכון לב ומכון נוה בשכונת גבעת מרדכי בירושלים - לבנים, מכון טל בשכונת גבעת שאול בירושלים ומכון לוסטיג ברמת גן - לבנות).
נכון לשנת 2006 לומדים בבג"ט כאלפיים תלמידים, מתוכם כאלף ומאה במכונים לב ונוה, כחמש מאות וחמישים במכון טל ושלוש מאות במכון לוסטיג. בספטמבר 2006 הוחל ניסיון, מתוך רצון לחסוך בעלויות, לאחד את המכונים לב ונוה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
נוסד בשנת 1969 על ידי פרופסור זאב לב (ונקרא בפי הציבור הרחב על שמו, מכון לב, עוד בחייו), במטרה לשלב לימודים אקדמיים עם לימודים תורניים ברמה ישיבתית. נועד בעיקר לציבור שהדיר רגליו ממוסדות אקדמיים מוכרים, בגלל בעיות דתיות. תוכנית הלימודים במכון מחייבת את כל הסטודנטים בלימודי קודש שמתקיימים בשעות הבוקר, ולימודים אקדמיים אחר הצהריים.
בשנים הראשונות נמצא בשכונת בית וגן, רח' הרב עוזיאל במספר דירות שכורות, ולאחר כמה שנים עבר למשכנו החדש בקריה האקדמית בגבעת מרדכי. כמו כן התעודות הראשונות הונפקו בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, והחל מהשנה השלישית קיבל מעמד עצמאי. המגמות הראשונות היו אלקטרו-אופטיקה (בזמנו המקום היחיד בארץ שלמדו מקצוע זה), ואלקטרוניקה. ב-1977 זכה להכרה כמוסד להשכלה גבוהה. במשך השנים המכון התפתח ונוספו עליהן מדעי המחשב, ומאוחר יותר בסוף שנות ה-80 חשבונאות. בנוסף, המכון התחיל להציע קורסים בהוראת טכנולוגיה לכל המעוניין בהם. מכון לב פתח את שעריו בפני התעשייה הגבוהה בישראל, ומספר חברות של בוגרי המכון הקימו בו חממות טכנולוגיות בתחילת שנות ה-90.
בעקבות העלייה מחבר העמים בשנות התשעים הגיעו לארץ אנשי מדע וחינוך רבים, מדרגה ראשונה. מכון לב הבין את הפוטנציאל הגלום בהם, ופתח מסלולים שונים כדי לשלבם בעבודה ובמחקר במכון. רמת הלימודים עלתה בצורה משמעותית בעקבות זאת. מכון לב פתח את שעריו גם לקליטת עולים-סטודנטים. שלוש מכינות נוסדו בשנות התשעים, לעולים מברית המועצות לשעבר, צרפת ואתיופיה. נציגי המכון פוקדים חלק מארצות המוצא של העולים מדי שנה, ובכך מביאים צעירים רבים לארץ, שמשתלבים בלימודים, וברובם נשארים. בשנים האחרונות מכון לב התפתח לתחומים נוספים, ונוסדו בו שני סניפים לנשים: מכון לוסטיג ברמת גן (לבוגרות בית יעקב), ומכון טל שהוקם בתחילה בבית אל ולאחר כמה שנים הועבר למיקומו הנוכחי בירושלים. כמו כן, נוסד מסלול נוסף בשם מכון נווה, המאפשר לימודי ערב אקדמיים לבעלי השכלה תורנית, ללא שיעורי קודש.
[עריכה] בית המדרש
פרופסור לב פתח את בג"ט לכלל האוכלוסייה הדתית בארץ, כחלק מחזונו – "מהנדס בן תורה". כדי ליצור רמה תורנית נאותה, הוא הביא את הרב נתן שמעון בר חיים, לכהן כראש בית המדרש (המכהן עד היום, למעלה מ־30 שנה).
הרבנים במכון לב מתחילה היו חרדים והרמה התורנית במכון לב עמדה ברמה ישיבתית, תוך שימת דגש על השיטה הליטאית. עם השנים בגלל הצורך ובגלל הציבור המגוון, התקבלו רבנים מזרמים שונים, כמו תלמידי ישיבת מרכז הרב וישיבת כרם ביבנה, ובהתאם לכך נוספו קבוצות לימוד נוספות, ששמו דגש על לימודי השקפה; כמו כתבי המהר"ל, כתבי הרמח"ל, יסודות הקבלה וכתבי הרב קוק.
כמו כן, קיים בסדר בית המדרש מערך של מגידי שיעורים ממיטב הרבנים השייכים לזרם הדתי לאומי (הרב יהודה זולדן – ראש ישיבת ימית ומכון התורה והארץ, הרב אלי סדן – ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, הרב חגי ניר – רב היישוב מעלה מכמש ועוד).
[עריכה] פקולטות וחוגים
- בתחום הטכנולוגיה:
- הנדסת אלקטרוניקה
- פיזיקה שימושית עם התמחות באלקטרואופטיקה
- פיזיקה שימושית עם התמחות בהנדסה רפואית
- הנדסת תוכנה
- מדעי המחשב
- כימיה חישובית
- ביואינפורמטיקה
- בתחום הכלכלה:
- חשבונאות ניהולית ומערכות מידע
- ניהול עסקים ושיווק טכנולוגיה [1]
- הנדסת תעשייה וניהול
- בתחום החינוך:
- הוראת המדעים והטכנולוגיה
- בתחום הפרא-רפואי:
- סיעוד (רק במכון טל)
[עריכה] נושאי תפקידים
נשיא: פרופ' יוסף בודנהימר
רקטור: פרופ' מנחם שטיינר
ראש ישיבה: הרב זלמן נחמיה גולדברג (הגרז"ן)
ראש בית מדרש: הרב נתן שמעון בר-חיים
[עריכה] מגמות חברתיות בתוך מכון לב ומחוצה לו
פתיחת מכון לב היוותה חידוש בעולם הדתי. כדי ללמוד מקצוע לא חייבים "לרעות בשדות זרים, ולהיות מושפע מהם", אפשר גם ללמוד מקצוע מבוקש וגם להיות באווירה תורנית. מכון לב יצר הזדמנויות רבות בתחום המחקר התורני, על ידי שילוב ידע מדעי בנושאי יהדות, כמו קידוש החודש, לוח השנה היהודי, קודים בתורה, כלכלה לפי התורה וכדומה.
כאמור, הרעיון עליו מתבסס המכון כמוסד דתי אקדמי הוא שהתורה והמדע משלימים זו את זה, או לכל הפחות עולים בקנה אחד. השקפה זו של שילוב הדת והמדע מתבטאת היטב במדיניותו וכך, על פי תקנון מכון לב על הסגל האקדמי לקבל את מרות השולחן ערוך ויחד עם זאת, על רבני בית המדרש לתמוך ברעיון תורה עם עבודה, להיות בוגרי צבא ולהזדהות עם המדינה. כמו כן המכון מקיים כנס שנתי בנושא תורה ומדע.
תוכנית הלימודים הייחודית במכון לב משכה אליו ציבורים נוספים: מסורתיים, חרדים ועולים לא דתיים. בין העולים מרוסיה נרשמה תנועת תשובה, שיצאה מכותלי מכון לב. רבים מהרבנים הפעילים ילידי חבר העמים הם מבוגרי מכון לב.
מכון לב מעודד את שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה. שלוש משלוחותיו - מכון לוסטיג, מכון דעת ומכון נוה - פונות לציבור זה בעיקר. כמו כן קיימת העתודה החרדית - תוכנית ייחודית לשיבוץ תלמידים יוצאי ישיבות במסגרת עתודה אקדמית.
