ביריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בישוב ביריה. אם התכוונתם ליער ביריה, ראו יער ביריה.
| ביריה | |
 |
|
| שם באנגלית |
Biriyya
|
| מחוז | צפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע | 840 מטר |
| תאריך ייסוד (התיישבות במקום הנוכחי) |
1945 |
| סוג יישוב | יישוב כפרי |
| אוכלוסייה | 763 תושבים |
| (לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006) | |
 ביריה
|
|
ביריה או בִּריה הוא יישוב קהילתי דתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל. שמו של היישוב הוא על שם יישוב שהתקיים במקום בימי התלמוד. בביריה התגורר רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך. ביישוב קבר המיוחס לבניהו בן יהוידע שהיה מגיבורי דוד.
בסמוך ליישוב מצויה מצודת ביריה בה אירעו האירועים המכונים העלייה לביריה שהיוו אבן דרך במאבק בשלטונות המנדט הבריטי לקראת הקמת מדינת ישראל. היישוב בן ימינו מרוחק מספר קילומטרים מן היישוב ההיסטורי.
תוכן עניינים |
[עריכה] לפני קום המדינה
-
ערך מורחב – העלייה לביריה
יש גרסאות שונות לגבי הזמן בו נקנו אדמות ביריה. המקדימים מציינים שהשטח נקנה על ידי יק"א או הברון רוטשילד עוד בשנת 1893 והמאחרים מייחסים את קניית השטח לקרן קיימת לישראל בסביבות 1942. דיון משפטי בשאלת אדמות ביריה שנערך בשנת 1946 הראה על רישום במרשם הקרקעות של 450 דונם בבעלות פיק"א עוד בשנת 1895. נסיון ראשון ליישב את המקום בפועלים חקלאים נערך בשנת 1922, אך כשל.
בינואר 1945 עלו על הקרקע בביריה חברי המחלקה הדתית של הפלמ"ח, שהורכבה מבוגרי בני עקיבא, כחולייה ראשונה בשרשרת יישובים שנועדו לחבר את צפת לאצבע הגליל. ביריה הוקמה סביב טירה מרכזית במתכונת חומה ומגדל. באותה מסגרת נבנו מצודות רמות נפתלי וחוקוק.
בסוף פברואר 1946 מצאו חיילי הצבא הבריטי סליק סמוך לביריה ועצרו את כל שוכני היישוב. במקומם הוצבו במקום נוטרים ולאחר מכן (ב-5 במרץ) יחידה של הצבא הבריטי. בקשות של היישוב המאורגן לאייש את הטירה באנשים אחרים נענו בשלילה.
כדי לא להחריש על תקדים של הורדת יישוב יהודי, הוחלט בהגנה להעלות יישוב חדש בצמוד לטירה שנמצאה בשליטת הצבא הבריטי. במקום העלייה המסורתית לתל חי בי"א אדר עלו כ-3000 נערים מישובי הסביבה, בליל גשם, לגבעה סמוכה לטירה, גדרו את המקום, נטו בו אוהלים וכינו את המקום "ביריה ב'". באותו היום אחרי הצהריים, לאחר שרוב שוהי המקום התפזרו, נכנס הצבא הבריטי לפעולה ותוך שימוש בטנקים ובשריוניות גירש את המתיישבים מהמקום. עוד באותו הלילה (הלילה שבין 14-15 במרץ) עלו מאות אנשים מצפת וראש פינה למקום והקימו את "ביריה ג'". בעקבות זאת, פינו הבריטים את הטירה והתירו שהיית עשרים מתיישבים בביריה. ההנחה היא שעוצמת המאבק של היישוב המאורגן על ביריה גרמה לבריטים להבין שלא מדובר בנקודה צבאית אלא ביישוב סביבו יתלכד כל היישוב ולכן נסוגו מהפקעת המקום.
בזמן המאבק, הסתיים משפט שניהלו הערבים נגד הקק"ל לגבי הבעלות על הקרקעות של ביריה, וחלק מהקרקעות של ביריה הוחזרו לערבים.
[עריכה] לאחר קום המדינה
במלחמת העצמאות נפגע היישוב קשות ונהרס. בשנת 1949 הוקם במקום מחנה עולים שנעזב לאחר מספר שנים.
בשנת 1971 הוקם היישוב בפעם האחרונה על ידי משפחות דתיות, שעוסקות בעיקר במקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר בצפת.
בתנועת בני עקיבא נהוג לציין מידי שנה את יום ביריה ביא באדר בנסיעה לביריה של תלמידי כיתה ח' (שבט הרא"ה) מסניפי בני עקיבא ברחבי הארץ.
[עריכה] לקריאה נוספת
ארצות הגליל, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, עמודים 801-804.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביריה באתר הרשות לפיתוח הגליל
- תמונת לוויין של ביריה באתר Google Maps
- מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"
| יישובי המועצה האזורית מרום הגליל | |
|---|---|
| קיבוצים | פרוד |
| מושבים | אביבים · אמירים · דוב"ב · דלתון · חזון · טפחות · כפר שמאי · כרם בן זמרה · מירון · כפר חושן · עלמה · שזור · שפר |
| יישובים קהילתיים | אור הגנוז · ביריה · בר יוחאי · כלנית · כפר חנניה · ליבנים · עמוקה |
| כפר צ'רקסי | ריחאניה |
| כפר דרוזי | עין אל-אסד |
