ביופסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביופסית מוח

ביופסיה (מיוונית: בּ‏ִיוֹ‏ס βίος = חיים, אוֹ‏פְּסִיס οψις = מבט) או דגימת רקמה הינה סוג של בדיקה רפואית הנערכת על רקמה או תאים, או אף על איבר שלם - המוצאים מהגוף.

הבדיקה של הרקמה נעשית בדרך כלל באמצעות מיקרוסקופ, ולעתים באמצעות טכנולוגיות כימיות, אימונולוגיות, גנטיות ועוד.

שיטות שונות להוצאת הרקמה:

ביופסית חתך (באנגלית Incisional biopsy) - חיתוך חלק מרקמה, כגון: ביופסיה של העור, ביופסיה של רקמת מעי הנעשית במהלך בדיקת קולונוסקופיה ועוד.
ביופסית כריתה (באנגלית: Excisional biopsy) - כריתה של איבר או של גוש, כגון: כריתה של גוש חשוד בשד או של בלוטת לימפה. לעתים ביופסיה כזו הינה תוצאה לואי של ניתוח, בכל ניתוח בו נכרת איבר או חלק ממנו עקב מחלה - נשלח החלק הכרות לבדיקה היסטופתולוגית.
ביופסית שאיבת מחט (באנגלית: NAB = Needle aspiration biopsy או FNA = Fine needle aspiration) - שאיבת חלקי רקמה או תאים באמצעות החדרת מחט, כגון: ניקור כליה, בדיקת מוח עצם, ועוד.

[עריכה] ביופסיה במהלך ניתוח

במקרים רבים בהם המחלה איננה ידועה עדיין, או היקפה איננו ברור - נהוג לבצע ביופסיות ולבדוק אותן במהלך ניתוח. לשם כך מקבעים את הריקמה בהקפאה מהירה בשיטה המכונה Frozen Section או Cryosection. שיטה זו מאפשרת בדיקה מיקרוסקופית מיידית של הרקמות החשודות. כך ניתן לקבל החלטות מיידיות כיצד להמשיך את הניתוח על פי תוצאות אותן ביופסיות - כגון האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, ואם גידול ממאיר - מאיזה סוג, ומה היקף ההתפשטות שלו בגוף, וכיוצ"ב.

[עריכה] ביופסית שאיבת מחט

טכניקה לשאיבת חלקי רקמה או תאים באמצעות החדרת מחט דקה לרקמה או האיבר שאותו רוצים לבדוק, ושאיבת תאים וחלקי רקמה לבדיקה מיקרוסקופית. הטכניקה בטוחה יחסית, ויכולה במקרים רבים לחסוך את הסיכונים שבניתוח, אולם לעתים החדרת המחט עלולה לגרום לנזק כגון דימום פנימי, ולמצב נדיר בו נאלצים לבצע ניתוח לתיקון הנזק.

סיבות לביצוע ביופסית שאיבת מחט: