באר טוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

באר טוביה הוא מושב במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי. נמצא בתחומי המועצה האזורית באר טוביה, הנקראת על שמו. משתייך לתנועת המושבים.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 המשך ניסיונות ההתיישבות 3 מקור השם 4 המושב כיום 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

באר טוביה הוקמה במהלך העלייה הראשונה כמושבה חקלאית בט' בתשרי תרמ"ט, ערב יום הכיפורים 13 בספטמבר 1888. המושבה הוקמה בין שני כפרים ערבים: קסטינה ובית דראס, על אדמות שרכש הברון רוטשילד.

קבוצה של יוצאי בסרביה שהיו בראשון לציון ביקשו לעבור למקום שבו ניתן לגדל חיטה. פקידי הברון החליטו כי הם יתיישבו בבאר טוביה, שם יעמדו לרשותם 2,000 דונם. הקבוצה הסכימה לעבור ל"למקום רחוק שלא היה בו כל זכר ליישוב תרבותי"

לפי הוראת השלטונות דאז לא ניתן היה לבנות במושבות בתים חדשים למעט רפתות, ולכן נהגו לעקוף את ההוראה בבניית בתי האיכרים כדוגמת רפתות. כיוון שבבאר טוביה לא היו עדיין פרות, אך על פי תקנות השלטון העות'מאני לא ניתן היה להרוס מבנה לאחר שהונח עליו גג, החליט אחד מפקידי הברון לבנות צריפי עץ בראשון לציון, לפרק אותם ולסמן את החלקים כך שניתן יהיה להשלים את הקמת המבנים תוך זמן קצר מרגע העלייה על הקרקע.

בח' בתשרי, יומיים לפני יום כיפור, יצאה מראשון לציון קבוצה ראשונה של נגרים עם עגלונים לאדמות באר טוביה. הם מצאו "גבעה קטנה, שריד לחורבה עתיקה" והחליטו שזהו המקום שבו הברון רכש את האדמות. לאחר היום הראשון, שבמהלכו נותרו הנגרים לבדם במקום (העגלונים חזרו לראשון לציון לפני כניסת יום הכיפורים) החלו שיירות של עגלות להוביל לאתר חלקי צריפים ורעפים.

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי, שהיה הממונה על המושבה מטעם פקידות הברון, החליט לזרז את הבנייה והביא למקום נגרים רבים. למושבה נשלח חייל טורקי ועימו כתב רשמי מאת הקימקם האוסר בנייה במקום, והוראה לאנשי המקום לתת אכסניה ומזון לחייל ולסוסו. הימצאות החייל במקום מנעה מערביי הסביבה לבוא ולגנוב מהמושבה.

עוד לפני שהגיעו למושבה יוצאי בסרביה שעבורם הוקמה, ראשון המתיישבים היה השוחט, ועימו שלושים פועלים רווקים. אל המושבה הגיע מנהל עבודה חדש, לוסגרטין שמו, יליד ירושלים שלמד גננות בצרפת, וזה החליף את המנהל הראשון, פוחצ'בסקי.

[עריכה] המשך ניסיונות ההתיישבות

היישוב ננטש עקב התנכלויות ערבים ויושב מחדש בשנת 1896. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקימו הבריטים שדה תעופה ומחנה צבאי בין היישוב לבין בית דראס. המושב נחרב וננטש במאורעות תרפ"ט לאחר שהותקף בידי ערבים. בהתקפה זו נהרג רופא המושבה, ד"ר חיים יזרעאלי. היישוב הוקם בשלישית ב-1930 על ידי קבוצה של אנשי "השומר". רוב חברי הקבוצה היו מוותיקי תל חי ועל כן עלו על הקרקע בי"א באדר, תשע שנים לאחר מאורעות תל חי. המתיישבים החדשים השתייכו לתנועת המושבים והיישוב החדש הוקם אז כמושב עובדים. היה זה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל, עד הקמת קיבוץ נגבה ומושב כפר ורבורג כשמונה שנים מאוחר יותר.

בשנת 1936 הצטרפו למושב כמה עשרות משפחות מעולי גרמניה ומתיישבים נוספים מהארץ. במלחמת השחרור היה המושב הנקודה האחרונה לפני הנגב הנצור. חברי המושב ובניו השתתפו באופן פעיל בקרבות נגבה, גבעת 69, ופינוי ניצנים. וחללי הקרבות הללו קבורים בבית הקברות במושב.

[עריכה] מקור השם

בתחילה נקראה המושבה קסטינה (או קוסטינה) על שם הכפר הערבי הסמוך. עם חידוש יישוב המקום בשנת 1896 ביוזמת אגודת חובבי ציון הציע ד"ר הלל יפה את השם באר טוּ‏ב-יה, לפי הצליל הערבי של באר מים שהייתה שם ונקראה בערבית ביר א- תַ‏עַ‏בֶ‏יֶ‏ה (באר היגיעה). בשנת 1953 קבעה ועדת השמות הממשלתית כי יש להגות את שם המקום באר טוֹ‏ביה(Toviyya)- כשמו של ספר טוביה מן הכתובים האחרונים (הספרים החיצוניים).

[עריכה] המושב כיום

ענף הרפת הוא ענף מרכזי במושב.

במושב פועלים בתי ספר אזוריים: יסודי בשם "מבואות" ותיכון בשם "בית ספר תיכון אזורי באר טוביה על שם פתחיהו צוק".

[עריכה] לקריאה נוספת

• אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל (כרך א'), פרק נ"ה: מיכל זלמן פוחצ'בסקי, ימיה הראשונים של באר טוביה - 1889 - 1888

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונת לוויין של באר טוביה באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

יישובי המועצה האזורית באר טוביה
קיבוץ	חצור אשדוד
מושבים	אביגדור · אורות · אמונים · באר טוביה · ביצרון · בית עזרא · גבעתי · חצב · ינון · כפר אחים · כפר ורבורג · נווה מבטח · ניר בנים · עזריקם · ערוגות · שדה עוזיהו · שתולים · תימורים · תלמי יחיאל
יישוב קהילתי	עזר
מוסדות	מכללת אחווה · כנות
מרכז כפרי	אחווה