אספת המעמדות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אספת המעמדות בצרפת הייתה גוף מייעץ של "המשטר הישן" המלוכני, שנועד להביע בפני המלך את רחשי ליבו של העם. אספת המעמדות נוסדה בשנת 1302 ופוזרה בשנת 1789, עם פרוץ המהפכה הצרפתית. במהלך 487 שנות קיומה התכנסה האספה 22 פעם, עד לכינוסה האחרון בשנת 1789.
מטרת האסיפה הייתה לייעץ למלך צרפת ולהצביע בעד או נגד החלטות חשובות. המלך בחר לקיים את האסיפה ולכן כוחה היה כפוף לסמכות המלך.
[עריכה] היסטוריה
בפעם הראשונה כונסה האספה על ידי פיליפ הרביעי בשנת 1302, אך האספה שכונסה ב-1346 נחשבת כאספה הרשמית הראשונה. הנסיונות לעשותה מכשיר פיקוח על המלוכה ולקבוע מועד קבוע לכינוסה נכשלו.
בין השנים 1614 ל-1789 לא התכנסה האספה בעקבות חיזוק המלוכה. ב-17 ביוני 1789 התכנסה האספה פעם נוספת, כדי לדון במצב הכלכלי הקשה בצרפת ולטפל בו. האסיפה נכשלה בכך, משום שאיש לא ידע כיצד אמורה האספה להתכנס, כיוון שלא התכנסה זה 175 שנה. המעמד השלישי ניצל זאת, פיזר בכח את אספת המעמדות, והכריז על הקמת האספה הלאומית, בה זכה המעמד השלישי לקול שווה. מהלך זה סלל את הדרך לפרוץ המהפכה הצרפתית שפרצה באותה שנה.
[עריכה] מבנה האספה
האספה כללה את נציגי שלושת המעמדות שהרכיבו את החברה הצרפתית:
- המעמד הראשון - אנשי הכמורה (כ-100,000 איש)
- המעמד השני - אנשי האצולה (כ-400,000 איש)
- המעמד השלישי - אלה שאינם אנשי כמורה ואינם אנשי אצולה, ובמילים אחרות: פשוטי העם. מעמד זה כלל 98% מאוכלוסי צרפת, כ-25.5 מילון איש, וכלל בתוכו, למעשה, שני תת-מעמדות: הבורגנים והאיכרים.
לכל אחד מהמעמדות היה קול אחד במועצה, עובדה שנתנה משקל יתר לנציגי המעמד הראשון והשני, שיחד ייצגו 2% מהחברה הצרפתית - עד כדי פי 33.3 משיעורם הריאלי. המעמד השלישי - פשוטי העם - קיבלו באספה ייצוג שהיה שווה ערך לכשליש משיעורם הריאלי באוכלוסייה.
