אנתוני גידנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנתוני גידנס (באנגלית: Anthony Giddens; נולד ב-18 בינואר 1938), מדען חברה בריטי שתחומי עיסוקו נעים על פני הכלכלה, הסוציולוגיה ומדע המדינה. פיתח את תאוריית הסטרוקטורציה.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 הפרויקט הרפלקסיבי של העצמי 3 על הטרנספורמציה של האינטימיות 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

גידנס נולד וגדל בלונדון. הוא גדל במשפחה של עורכי דין ממעמד הביניים. הוא היה הראשון ממשפחתו שהלך ללמוד באוניברסיטה. הוא קיבל את התואר האקדמי הראשון שלו מאוניברסיטת הול ב-1959. ב-1961, הוא החל לעבוד באוניברסיטת לסטר, שם הוא לימד פסיכולוגיה חברתית. ב-1969, החל לעבוד באוניברסיטת קיימברידג'. הוא עבד שם במשך שנים רבות וקודם לדרגת פרופסור ב-1987. ב-1997 הוא נעשה למנהל של בית הספר לכלכלה ומדעי המדינה הלונדוני עד 2003, וחבר בוועדה המייעצת במוסד למחקר למדיניות ציבורית. כמו כן, הוא מייעץ לראש הממשלה הבריטי טוני בלייר. גישת "הדרך השלישית" בפוליטיקה של גידנס, הייתה לרעיון הפוליטי שמוביל את טוני בלייר. ניתן לו מושב בבית הלורדים לכל ימי חייו ביוני 2004 כברון גידנס, והוא מייצג שם את מפלגת הלייבור הבריטית.

השאיפה של גידנס היא לעצב מחדש את התאוריה החברתית ולבחון מחדש את הבנת ההתפתחות של המודרניות.

[עריכה] הפרויקט הרפלקסיבי של העצמי

גידנס אומר שבחברה הפוסט-מסורתית, זהות עצמית אינה מולדת או קבועה; היא נעשית לפרויקט רפלקסיבי – משימה שאנו עובדים עליה כל הזמן וחושבים עליה. אנו יוצרים, שומרים ומחדשים סדרה של נרטיבים ביוגרפיים – הסיפור של מי אנחנו, ואיך הגענו לאן שאנחנו עכשיו.

[עריכה] על הטרנספורמציה של האינטימיות

גידנס טוען כי יחסים אינטימיים נעשו עבר תהליך של "דמוקרטיזציה", כך שהקשר בין בני-זוג – אפילו בתוך מערכת נישואין – כבר אינה קשורה לחוקים חיצוניים או ציפיות חברתיות, אלא היא מבוססת על הבנה פנימית בין שני אנשים – קשר של אמון שמבוסס על תקשורת רגשית. כאשר הקשר הזה מפסיק להיות קיים, ישנה מוכנות בחברה המודרנית לנתק את הקשר. לפיכך ישנה "דמוקרטיה ברגשות שבחיי היום-יום".

בספרו "הדרך השלישית - תחייתה של הסוציאל-דמוקרטיה" הוא קורא לשלב את הטוב שבשני העולמות: כלכלת השוק והכלכלה הממשלתית המתוכננת. הוא מציע השקעה בחינוך והכשרות מקצועיות במימון המדינה, לצד עידוד תחרותיות, הקפדה על ריסון תקציבי והבטחת אינפלציה נמוכה. וגולת הכותרת של ספרו זה היא בקריאה לכינונה מחדש של הקהילה כגורם חברתי מאזן בין האזרח למדינתו ובין הפרט לציבור הרחב.

גידנס תוהה כיצד נוצר ומשתמר סדר חברתי מסוים; שורש הפתרון הוא בהבנה כי המבנים החברתיים, כמו העבדות, הביורוקרטיה, המשפחה והפרלמנט הם, מצד אחד, תוצאת התנהגותם של פרטים חברי קולקטיב, אך מצד שני הם גם אלה המכתיבים את דפוסי התנהגותם של הפרטים האלה. כל התנהגות על פי כללים של מבנה חברתי כלשהו, היא בעת ובעונה אחת גם תרומה לשכפולם של כללי המשחק שלו או ביצירתם. פעילות זו מתבצעת בידי סוכני המרכז, כלומר, הפרטים בחברה המודעים למעשיהם ויכולים להסבירם ולנמקם. אמנם הסוכנים הם תוצרים של תרבות, של מבנה חברתי, של חינוך ושל אמונות וערכים שהפנימו, אך יש ביכולתם גם להציג פירוש עצמאי לערכים האלה ולתרגמם למעשים.

גידנס זכה לקבל תואר אצולה לכל ימי חייו ביוני 2004 והוכתר כ"ברון גידנס".

[עריכה] קישורים חיצוניים

• "הגלובליזציה בראייה מפוקחת" - מאמר של גידנס מתוך מפנה, במה לענייני חברה