אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך עמוס בפרטים טפלים ומתעלם מהעיקר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה המכילה 6,000 ערכים ב-19 כרכים, בעריכתו של דוד תדהר. בנוסף לו השתתפו באיסוף החומר ובכתיבה למעלה מעשרה אנשים. מטרת כתיבת האנציקלופדיה הייתה להספיק ולאסוף חומר על חלוצי היישוב בטרם ילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי החלוצים ובקש מהם פרטים אישיים ופרטים על מעשיהם. הוא ליקט פרטים על האישים מעל הכיתוביות במצבות בבתי הקברות וקרא ספרים של חוקרים וסופרים. כן קיים ראיונות עם "זקני הדור נושאי הזכרונות ועדי ראייה ושמיעה למעשים ולעושים"[1].
תוכן עניינים |
[עריכה] שיטת העבודה
תדהר לא המתין לסיום איסוף החומר כולו לשם כתיבתו והפצתו, והייתה לכך גם סיבה פיננסית. כאשר אסף די נתונים, הוא התחיל וכתב את הכרך הראשון. אסף נתונים נוספים, כתב כרכים נוספים. התוצאה היא שכדי למצוא ערך מסוים יש להיעזר במפתחות. ניתן למצוא חומר על אדם או נושא בכרכים אחדים. על מנת להרחיב את מספר הערכים באנציקלופדיה, הוא פנה בראשית הכרך הראשון לקוראים ובקש מהם שימליצו בפניו על ערכים מבוקשים.
[עריכה] אירועים בתולדות הישוב
הכרך הראשון מתחיל בהצגת "לוח מקביל" בין השנים הלועזיות לבין השנים העבריות. מלוח זה הוא עובר ללוח מרכזי באנציקלופדיה: "ציונים בתולדות הישוב המחודש בארץ ישראל". האירוע הראשון שמופיע בלוח הוא:
- ראש חודש חשון ת"ס - 1700 : עליית רבי יהודה החסיד עם אלף איש מפולין ומרוסיה לירושלים. הוא מציין כי חמש מאות מהם מתו בדרך. בירושלים הם רכשו חצר עבור עדת האשכנזים והקימו את בית הכנסת רבי יהודה החסיד, אשר נחנך בשנת 1820. אירוע זה פותח את האנציקלופדיה עקב היותו המאורע שהביא לחידוש היישוב האשכנזי הירושלים.
אירועים נוספים מרכזיים בתולדות הישוב:
- תקנ"ט - 20 באפריל 1799: הכרזת נפוליאון בונפרטה על החזרת ארץ ישראל ליהודים בעת מסעו בארץ ישראל.
- תקס"ט - תק"ע - 1809 - 1810: התחלת יישוב האשכנזים-פרושים בטבריה ובצפת ועליית ר' ישראל משקלוב.
- תקע"ז - 1817: ראשית היישוב ביהודי בחיפה על ידי עולים ממרוקו ואלג'יר.
- תק"פ - 1820: ראשית היישוב היהודי לעדת הספרדים ביפו.
- תקפ"ג - 1823: התיישבות חסידי חב"ד בחברון.
הכרך הראשון מסתיים בעליית 11 הנקודות על הקרקע בדרום ובנגב, ביום י"א בתשרי ה'תש"ז - 6 באוקטובר 1946.
[עריכה] מבנה הערכים
לאחר לוח הזמנים מופיעים שמות האישים בסדר אלפביתי. לאחריו מסוווגים האישיים לפי סוגים:
- בילויים
- בנקאים
- בעלי תעשייה
- חוקרים ואנשי מדע
- מורים ומחנכים
- מיסדי מושבות וחקלאים
- מיסדי תל אביב
- סופרים ועיתונאים
- עורכי דין (7)
- עסקני הישוב הישן
- עסקני הישוב
- פקידי הברון
- פקידי ממשלה (10)
- רבנים
- רופאים
- שופטים (6)
[עריכה] כרך שני
הכרך השני יצא לאור שישה חודשים לאחר הכרך הראשון. כך עלה מספר הערכים ל-1,056. באירועים בתולדות הישוב נוספה מילה המחודש. הכרך פורסם לאחר 29 בנובמבר 1947. אור לאותו יום התקבלה החלטת האסיפה הכללית של האו"ם - תוכנית החלוקה על "הקמת מדינה יהודית במרבית שטחה של ארץ ישראל... ונבחרה ועדת ביצוע" - לפי ניסוחו של תדהר.
בכרך זה יש סיווגים נוספים:
- אמנים
- אנשי השומר
- אנשי נילי
- ראשי עיריות ומועצות
בין השמות הנכללים בכרך זה: חוקר ארץ ישראל - יעקב ספיר, ראש עירית ירושלים דניאל אוסטר, החיד"א וכן אישים ממשפחות ידועות כמו יהושע בורלא, זאב אורבך, שמואל ברוזה - ממיסדי מוצא, בן עזר ראב ומשפחת אלחדף.
הוא מפציר באלה שאינם מופיעים באנציקלופדיה לפנות אליו.
[עריכה] כרך שלישי
הכרך נפתח במכתב תודה שהעורך קבל מדוד בן-גוריון ביום 28 במרץ 1948. מספר השמות עולה ל-1,536. בסוף כל כרך מתחילים להופיע תוספות ועדכונים לערכים שנכתבו.
ציוני הדרך הם כבר מהשנים הראשונות להקמת המדינה. מבנה הממשלה הזמנית. כ"ט בטבת תש"ט - 25 בינואר 1949 הבחירות לאספה המכוננת היא הכנסת הראשונה. הכרך מסתיים באירוע מי"ז אדר תש"ט - 8 מרץ 1949 - כינון הממשלה הפרלמנטרית הראשונה.
בין האישים הנכללים הכרך זה: יגאל ידין, משה שרת ואליעזר הופיין. תדהר כבר זוכה להכרה מצד הממסד. הוא ממשיך בחיבור ערכים של ותיקי היישוב: משפחות - אלנקוה, אנג'יל, אבועלפיה, מויאל, לוריא, מיוחס, נחמיאס, ריבלין, חרל"פ ועוד.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מקור: כרך ראשון עמ' 13.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- זאב גלילי, "לורנס איש ערב" של העם היהודי, על תרומת האנציקלופדיה
