אנפילקסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנפילקסיס (אנגלית: Anaphylaxis) היא תגובה אלרגית לא תקינה ומהירה של מערכת החיסון לאלרגן מסוים, בה משתחרר היסטמין מן הרקמות וגורם לתסמינים מקומיים או מפושטים.

עיכול, שאיפה, מגע עור או הזרקת כמויות קטנות של חומרים אלרגניים עלולים לגרום לתגובה אנפילקטית. ללא טיפול, יגרום לרוב הסוג החמור ביותר של אנפילקסיס - הלם אנפילקטי (Anaphylactic shock), למוות. ההערכה היא כי בארצות הברית ישנם כ–100 מקרי תמותה לשנה על רקע תגובתיוּת-יתר של מערכת החיסון.

תוכן עניינים 1 תסמינים 2 גורמים 3 טיפול מיידי 4 טיפול רפואי

[עריכה] תסמינים

תסמיני האנפילקסיס יכולים לכלול קשיי נשימה, לחץ דם נמוך, עלפון, סרפדת, הופעת בצקת בצוואר ובפנים, פריחה וגירוד. אלה מיוחסים לפעילות של נוגדנים מסוג IgE וחומרים אנפילוטוקסיניים אחרים אשר פועלים לשחרור היסטמין וחומרים נוספים מתאי הפיטום. שחרור היסטמין גורם, בין השאר, להרחבה של כלי הדם וסגירת דרכי הנשימה עקב בצקת מקומית.

[עריכה] גורמים

הגורמים הבאים עשויים לגרום לאנפילקסיס:

• מזון: (בוטנים, אגוזים, דגים, פירות ים, חלב וביצים)
• תרופות (פניצילין ועוד)
• עקיצות חרקים
• פעילות גופנית
• עירוי דם מתורם לא מתאים

[עריכה] טיפול מיידי

הלם אנפילקטי הוא מצב חירום רפואי חמור בשל המהירות שבה נחסמות דרכי הנשימה - דקות מתחילת ההלם. יש להזעיק עזרה במהירות האפשרית. הנשמה מפה לפה לרוב אינה עוזרת במקרה זה, אך יש לנסותה בכל זאת. חולה שאובחן אצלו אנפילקסיס בעבר עשוי לשאת מכשיר מיוחד (Epi-pen) שיאפשר הזרקה מיידית של אפינפרין (אדרנלין). הזרקה חוזרת מסוכנת רק כאשר המרווחים בין ההזרקות קצרים מאוד. על אף העלייה בקצב הלב, אם הזרקת אפינפרין מונעת את חסימת קנה הנשימה היא עשויה להציל חיים.

[עריכה] טיפול רפואי

טיפול פאראמדיק במקרה של אנפילקסיס יכלול הזרקת אפינפרין, מתן חמצן, פתיחת וריד ומתן עירוי נוזלים ובמידת הצורך צנרור קנה הנשימה תוך כדי העברה לטיפול בבית חולים. הטיפול הקליני על ידי רופא ובבית חולים מנסה לטפל בתגובת רגישות-היתר של התאים במקביל לטיפול בתסמינים. אנטיהיסטמינים (אשר מעכבים רצפטורים של היסטמין בגוף) ניתנים, אך לרוב אין די בהם ויש צורך בקורטיקוסטרואידים. לחץ הדם הנמוך מטופל על ידי מתן נוזל לווריד ותרופות מתאימות. ייתכן צורך בהנשמה מכנית.