אנושי, אנושי מדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנושי, אנושי מדי (בגרמנית: Menschliches, Allzumenschliches), בכותרת משנה ספר לחופשיים ברוח, הוא ספר מאת הפילוסוף פרידריך ניטשה. הספר פורסם לראשונה בשנת 1878 וחלקו השני, דעות מעורבות ופתגמים (Vermischte Meinungen und Sprüche) ב-1879. חלק אחרון בשם "הנווד והצל שלו" (Der Wanderer und sein Schatten) פורסם ב-1880. ניטשה הקדיש את המהדורה הראשונה של החלק השני לפילוסוף הצרפתי וולטיר ובמקום הקדמה, החלק הראשון נפתח בציטוט של דקארט. בשנת 1886 הוציא ניטשה לאור את שלושת החלקים יחדיו במהדורת שני כרכים, בתוספת מבוא לכל כרך. הציטוט של דקארט וההקדשה לוולטיר הוסרו.

את הספר תרגמו לעברית יעקב גוטשלק ואדם טננבאום, והוא יצא לאור בהוצאת מאגנס, בתוספת הקדמה של יעקב גולומב.

[עריכה] סגנון ומבנה

ספרו הראשון של ניטשה, הולדת הטרגדיה כתוב בסגנון רציף וקריא. ב"אנושי, אנושי מדי" מציג ניטשה סגנון כתיבה חדש הבנוי כקובץ אפוריזמים (מכתמים) באורכים משתנים. ניטשה אימץ את הסגנון החדש והמשיך להשתמש בו ברבים מספריו הבאים. הסגנון מתאים את עצמו לרבים מהרעיונות המובעים בספר, חלקם בני שורה אחת ואחרים על פני מספר עמודים. ייתכן והסגנון התמציתי קשור גם להידרדרות במצבו הבריאותי של ניטשה, שבשעת כתיבת הספר כבר סבל מקשיי ראייה ומיגרנות קשות. בשנת 1879, שנה לאחר פרסום הספר, הוא נאלץ לעזוב את משרת הפרופסורה בה החזיק באוניברסיטת בזל, מפאת מצבו הבריאותי הרעוע. 668 האפוריזמים המופיעים בחלקו הראשון של הספר, מחולקים לתשעה פרקים על פי נושאים, שיר קצר ואפילוג. החלק השני והשלישי מוסיפים 408 ו-350 אפוריזמים נוספים, בהתאמה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ביקורת המהדורה העברית, יניב איצקוביץ, עיתון הארץ