אנהידריט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אנהידריט | |
 |
|
| תכונות המינרל | |
| הרכב כימי | CaSO4 |
| מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי |
| צורת הגביש | לוחי אם כי הגבישים נדירים, על פי רוב מסיבי או גרגירי. |
| צבע | חסר צבע, לבן, לבן תכלכל, סגול, אפור כהה |
| ברק | פנינתי על מישורי הפצילות, זגוגי בשאר המישורים. |
| שקיפות | הגבישים שקופים עד שקופים למחצה. |
| פצילות | מושלמת בשני כיוונים וטובה בכיוון השלישי. |
| שבירה | דמוי קונכייה |
| קשיות | 3.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 2.97 ג'/סמ"ק |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | הליט, קלציט, גופרית, פיריט בוראקס ועוד |
אנהידריט הוא מינרל המורכב מסידן וסולפט (תחמוצת הגופרית) והרכבו הכימי הוא CaSO4. הרכב זה דומה להרכב המינרל גבס הנפוץ יותר, למעט המים ואכן משמעות שמו של המינרל הוא "חסר מים". בחשיפה למים האנהידריט סופח את המים והופך לגבס.
אנהידריט מצוי לעתים קרובות במרבצי מלח יחד עם גבס. המינרל נתגלה לראשונה ב-1794 במכרה מלח בטירול. בתצורה זו העומק בו מצוי המינרל הוא קריטי מכיוון שבסמוך לפני הקרקע אנהידריט משתנה לגבס על ידי ספיחה של מי תהום.
מתמלחת ימית שוקע סולפט הסידן בדרך כלל כגבישים של גבס, אך אם התמלחת מכילה עודף של נתרן או אשלגן כלוריד שוקע אנהידריט. זו גם אחת מהשיטות להכין את המינרל באופן מלאכותי והיא זהה לצורה בה הוא נוצר בטבע, המינרל נפוץ באגני השקעה של מלחים.
את השם אנהידריט טבע א. ג. ורנר ב-1804, בשל המחסור במים בתהליך ההתגבשות בהשוואה לקיומם בגבס. שמות נוספים שקיבלו סוגים של אנהידריט הם מוריאסיט וקרסטניט. הראשון, שם קדום יותר ניתן תחת הרושם שהחומר הוא כלוריד (מוריאט). סוג גרגרי מתפצל של אנהידריט מוולפינו שליד ברגאמו בלומברדיה מכונה וולפיניט. סוג זה נהוג לחתוך וללטש למטרות קישוט. אנהידריט שצבעו כחול-לילך קרוי "אנג'ליט" בשל צבעו ה"מלאכי" (אנג'ל בלועזית).
השימושים הנפוצים באנהידריט הם, כמקור לחומצה גופריתית, לדישון. כמו כן מוסיפים אנהידריט לסוגי מלט מסוימים.
המקומות ראויים לציון שבהם מצוי אנהידריט הם מקסיקו, פרו, גרמניה וניו מקסיקו. בישראל יש אנהדריט בסלעי הכיסוי של הר סדום.
