אנדרו אבוט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרו אבוט (Andrew Abbott) (נולד ב-16 בנובמבר 1948), אחד מהסוציולוגים הבולטים בכל הקשור לחקר המקצועות.
בשנת 1970 קיבל אבוט תואר בוגר בהיסטוריה מאוניברסיטת הרווארד. בשנת 1975 הוא קיבל תואר מוסמך בסוציולוגיה, ובשנת 1982 קיבל תואר דוקטור בסוציולוגיה, שניהם באוניברסיטת שיקגו.
בשנים 1991 - 1978 אבוט לימד סוציולוגיה באוניברסיטת ראטגרס (Rutgers), ומשנת 1991 הוא משמש כפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת שיקגו.
התאוריה המרכזית של אבוט היא אודות המאבק על תחומי שיפוט בין קבוצות מקצועניות שונות. המאבק בבסיסו הוא על ידע, על הזכות לייצר תאוריות ולהעניק שירותים מקצועיים עבור בעיות אשר יש ביקוש לפתרונן בחברה. במידה ומקצוע מסוים משתלט על אופן הטיפול בבעיה ספציפית, הדבר בהכרח יבוא על חשבונו של מקצוע אחר.
דוגמה לכך יכולה להימצא במאבק על תחומי שיפוט בין הרפואה כמקצוע לפסיכולוגיה. לפני שהתחילה הפסיכולוגיה למסד עצמה כמקצוע, הרופאים הם אלו שהיו אחראיים על הטיפול בנפש החולה. משהחלה הפסיכולוגיה לבסס עצמה, החל מאבק בין שני מקצועות אלו כדי שהטיפול בנפש יוכלל במסגרת תחום השיפוט של הפסיכולוגיה ולא של הרפואה הכללית (כיום יש התמחות ברפואה של פסיכיאטריה).
הביקורת העיקרית כלפי אבוט מצד סוציולוגים אחרים היא שההתייחסות שלו למערכת של מקצועות היא כבלתי ניתנת לשינוי. לפי אבוט קיימת מערכת, מבנה תחומים עליו נאבקות קבוצות מקצועניות שונות. המערכת הזו לפי אבוט היא קבועה, ואינה משתנה. בעוד שבמציאות, מקצועות סופגים לתוכם תחומי אחריות ומוציאים מתוכם אחרים. או, שמתגלות טכנולוגיות חדשות ונפתחות אפשרויות לחקר תחומים חדשים. למשל, באם קיימת טכנולוגיה חדשה, מתגלה ידע חדש וכו', לא בהכרח ניתן יהיה לנתח מקצוע זה לפי המסגרת הקבועה של מאבק על תחומי שיפוט. משמע, מערכת הפרופסיות, משתנה בהתאם למבנה החברתי ואינה קבועה מראש.
מאוחר יותר, אבוט הסכים כי יש מקום לחקור לא רק מקצועות אלא גם ישויות מקצועיות (שעדיין לא התגבשו לכלל מקצוע) ואת גבולותיהן.
