אירנאוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירנאוס (ביוונית: Εἰρηναῖος - Irenaeus) (נולד במאה ה-2, נפטר בסוף המאה ה-2 או בתחילת המאה ה-3) נחשב לאחד מאבות הכנסייה בנצרות. ארינאוד היה הבישוף של לוגדונום בגאליה (כיום: ליון שבצרפת). כתביו השפיעו על התפתחות התאולוגיה הנוצרית המוקדמת והוא נחשב לקדוש הן בעיני הכנסייה האורתודוקסית והן בעיני הכנסייה הקתולית. בכתביו התמקד בעיקר באפולוגטיקה והוא נחשב לאחד האפולוגטים הנוצרים המוקדמים החשובים ביותר. אירנאוס היה תלמידו של פוליקרפ, שנחשב לתלמידו של יוחנן כותב הבשורה. יום הקדוש שלו הוא 28 ביוני.
אירנוס נולד במחצית הראשונה של המאה ה-2, אך תאריך לידתו שנוי במחלוקת (יש הטוענים כי נולד בין 115 ל-125; ויש הטוענים כי נולד בין 130 ו-142). הוא היה ככל הנראה יווני מעיר הולדתו של פוליקרפ, סמירנה באסיה הקטנה (כיום איזמיר שבטורקיה). שלא כמו נוצרים אחרים בני זמנו, הוא גדל במשפחה נוצרית, ולא המיר דתו כמבוגר.
