איליה פיאטצקי-שפירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איליה פיאטצקי-שפירו (נולד ב-30 במרץ 1929), פרופסור למתמטיקה וחתן פרס ישראל בתחום לשנת 1981.

פיאטצקי-שפירו נולד במוסקבה שבברית המועצות למשפחה יהודית מסורתית. בשנת 1954 סיים את לימודיו במתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה והוסמך כדוקטור. בשלוש השנים שלאחר סיום לימודיו עבד בשירות הממשלה

בין השנים 1958 – 1974 עבד במכון מוסקבה למתמטיקה שימושית ובמקביל, בין השנים 1965 – 1973, כפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1976 עלה לישראל והצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב. פרש לגמלאות בשנת 1997, אך המשיך לעבוד מטעם אוניברסיטת ייל, בה החל לעבוד בשנת 1977.

תרומתו העיקרית של פיאטצקי-שפירו לתחום המתמטיקה היא בפיתוח טור פורייה וקישור תורת הפונקציות האקומורפיות עם תורת המספרים. בין הישגיו העיקריים: פתרון ההיפותזה של סלם, פתרון בעיית טורל, פתרון בעיית משטחי K-3 שהעלה אטלה סלברג, וכן הרחבת תורת הפונקציות האקטומורפיות לקונטקסט הכללי שפותח על ידי חבורת לי.

פיאטצקי-שפירו נבחר בשנת 1978 לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1981 הוא זכה בפרס ישראל למתמטיקה ובשנת 1990 בפרס וולף.