אזור 51

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אזור 51
Area 51
צילום לווין משנת 2000
נתוני השדה
סוג השדה	צבאי
מפעיל	חיל האוויר האמריקאי
עיר סמוכה	לאס וגאס
מיקום	37°14′5″N 115°48′58″W
מסלולי המראה
כיוון מגנטי	אורך		סוג מסלול
	רגל	מטר
14L/32R	11,660	3,553	בטון
14R/32L	6,590	2,008	בטון
12/30	5,340	1,627	בטון
03/21	11,270	3,435	עפר

אזור 51 הוא שטח צבאי סגור הנמצא בחלקה הדרומי של מדינת נבדה שבארצות הברית. הבסיס משמש לפיתוח וניסוי כלי טיס צבאיים סודיים. שמו של אזור 51 נקשר גם לתאוריות קונספירציה רבות העוסקות בחייזרים, ומכאן פרסומו הנרחב.

תוכן עניינים 1 מיקום גאוגרפי 2 רקע היסטורי 2.1 תוכנית אקווטון / U-2 2.2 תוכנית הציפור השחורה / אוקסקארט / A-10 / A-11 / A-12 / SR-71 2.3 תוכנית הייב בלו / סניור טרנד / F-117 2.4 פעילויות נוספות 3 עמדת הממשלה כלפי הבסיס 4 פרטים כלליים 4.1 מסלולי טיסה 4.2 כוח אדם 4.3 אבטחה 4.4 שמות 5 תיאורית הקשר 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] מיקום גאוגרפי

הבסיס שוכן בחלקו הדרום-מערבי של אגם יבש בשם גרום לייק (Groom Lake) ומהווה חלק משורת מתקנים צבאיים הממוקמים באזור בסיס נליס הנמצא מצפון ללאס וגאס. שטחו של המתקן הצבאי הוא כ-155 קמ"ר.

רוב שטחו של המתקן נמצא באזור הקרוי עמק המהגרים, והבסיס גובל במשטחי יוקה השייכים לאזור הניסויים של נבדה. לא רחוק מאזור 51 נמצא מתקן הר יוקה המשמש לאחסון דלק ופסולת גרעינית.

ברדיוס גדול מסביב לבסיס ממוקמים שלטים האוסרים כל התקרבות לבסיס וצילום האזור.

[עריכה] רקע היסטורי

בתקופת מלחמת העולם השנייה האזור בו ממוקם הבסיס שימש לאימוני ארטילריה והפצצות. האזור ננטש עם סיום המלחמה והפך ללא פעיל עד לתחילת פיתוח מטוס הU-2 בשנת 1955.

[עריכה] תוכנית אקווטון / U-2

אנשי קבוצת סדנת הבואשים (Skunkworks) של חברת התעופה לוקהיד בחרו, לדרישת ה-CIA, באזור גרום-לייק כמקום האידאלי לפיתוח וניסוי ראשוני של מטוס הריגול U-2. תוכנית הפיתוח זכתה לשם הקוד "אקווטון" (Aquatone).

בבסיס נבנו מתקנים בסיסיים למימוש מטרות אלו, ובאוגוסט 1955 מטוסי ה-U-2 הראשונים החלו לעוף בשטח האווירי שמעל אזור 51. באמצע שנת 1956 מטוסי U-2 ביצעו את גיחותיהם המבצעיות הראשונות מעל ברית המועצות, כחלק מהמלחמה הקרה.

[עריכה] תוכנית הציפור השחורה / אוקסקארט / A-10 / A-11 / A-12 / SR-71

עוד בטרם השלמת פיתוח מטוס ה־U-2, חברת לוקהיד, בפיקוח ה-CIA, החלה לעבוד על יורשו - SR-71 הידוע בכינוי הציפור השחורה - מטוס ריגול המיועד לטיסה במהירויות של למעלה ממאך 3. התוכנית, שזכתה לכינוי OXCART, דרשה שינוים מבניים גדולים בבסיס: מסלול הנחיתה הוארך לאורך של כ-2.5 ק"מ ובמהרה נבנו מתקני מגורים ועבודה המספיקים כדי להכיל צוות של כ-1000 עובדים. השטח מסביב לבסיס הוכרז כשטח ממשלתי סגור לכניסה, והותר שימוש ב"כוח קטלני" כנגד פולשים לאזור.

בשנת 1962 הוטסו באזור אבות הטיפוס הראשונים של הציפור השחורה. כל גרסותיו של המטוס - A-10, A-11, A-12, SR-21, YF-12A, כמו גם המל"ט D-21 (אשר תוכנן עבור הציפור השחורה), הוטסו גם הם באזור הבסיס.

SR-71 נחשב כיום לאחד ממטוסיה המהפכניים ביותר של לוקהיד. המטוס הוצא משימוש מבצעי בשנת 1990, אך הוא עדיין מחזיק בשיא המהירות הרשמי עבור מטוסים מסוגו - 3,529.56 קמ"ש.

[עריכה] תוכנית הייב בלו / סניור טרנד / F-117

F-117 - המטוס החמקן הראשון בהיסטוריה - פותח ותוכנן על ידי לוקהיד ונוסה לראשונה באזור 51. אב הטיפוס שלו, אשר היה ידוע בשם הקוד "סניור טרנד" (Senior Trend) ואשר פותח מתוך עיצובים שנבחנו בפרויקט מדגים הטכנולוגיות - "הייב בלו" (Have Blue), הוטס מעל אזור 51 בשנת 1977. הניסויים נערכו באזור 51 בסודיות עד לשנת 1981, ולאחר מכן הועברו למקומות אחרים בארצות הברית עד אשר המטוס הפך למבצעי בשנת 1983.

המטוס השתתף בפעילות מבצעית בפנמה כחלק ממבצע השבת תקווה אשר התרחש בשנת 1989, בשתי מלחמות המפרץ ובמלחמת קוסובו בשנת 1999.

[עריכה] פעילויות נוספות

פעילות באזור-51 נמשכה גם לאחר פיתוח F-117. הבסיס אף הורחב ומבנים נוספים נבנו סביבו. בשנת 1995 הורחב מעט האזור האסור בכניסה סביב הבסיס, וכעת הוא כולל כמה גבעות מהן ניתן היה להשקיף על הבסיס. בין המטוסים והטכנולוגיות אשר לכאורה פותחו באזור 51 נמנים, כמו כן, מטוס ההדגמה הטכנולוגית של בואינג - ציפור טרף והכטב"מ החמקן אורורה.

כיום הפעילות בבסיס עדיין נמשכת ועובדים מגיעים לאזור-51 מדי יום.

[עריכה] עמדת הממשלה כלפי הבסיס

ממשלת ארצות הברית אינה מודה בקיום הבסיס, אך גם אינה מכחישה זאת. האזור, הכולל את האגם היבש בו שוכן הבסיס, מוכרז כשטח צבאי סגור הן עבור תנועה אזרחית והן עבור תנועה צבאית רגילה. האזור מוגן על ידי מתקני מכ"ם וחיישני תנועה, ואלו החודרים לשטח הבסיס נתקלים במהרה בכוחות אבטחה חמושים ולרוב זוכים לקבלת קנס של כ-600 דולר, ואנשים אחדים גם טענו שלאחר שחדרו לשטח הבסיס ביקר אצלם סוכן FBI - אולם אין כל סימוכין לטענה זו.

האזור אינו מופיע במפות ממשלתיות ותמונות לווין המראות את הבסיס לרוב מורדות משרתי אינטרנט בהם הן מאוחסנות. צילומי הלוויין הטובים ביותר של האזור וברזולוציה גבוהה מאוד ניתנות בשירות Google Earth (תצלום אוויר של האזור).

לנוכח תביעות עובדים בדבר חשיפה לחומרים מסוכנים מוציאה ממשלת ארצות הברית מדי שנה פקודה הפוטרת את "המתקן הצבאי באזור גרום-לייק" ממחויבות לחוקי פיקוח סביבתיים.

[עריכה] פרטים כלליים

[עריכה] מסלולי טיסה

מסלול הטיסה המרכזי של אזור 51 משתרע לאורך האגם היבש ואורכו מספר קילומטרים (כיוון מגנטי: 14C/32C), הוא נחשב לאחד המסלולים הארוכים בעולם - אך כיום הוא אסור לשימוש ברובו ולא מתוחזק.
בסך הכול יש באתר שלושה מסלולי נחיתה מרכזיים, שני מסלולי עפר רחבים, מסלולי הסעה וקושרות. בנוסף, ישנו משטח נחיתה למסוקים, ושלוש עמדות קבועות (ליין) למסוקים.
בקצות המסלול המשני-מרכזי (כיוון מגנטי: 14L/32R) קיימות עמדות "קצה מסלול" לשישה מטוסים בכל צד, דבר המקובל בבסיסי לחימה, לצורך בדיקה אחידה ורציפה של כלל המטוסים לפני יציאה לגיחה (פיריט) רחבת היקף.

[עריכה] כוח אדם

עובדי הבסיס מגיעים בשני אמצעי תחבורה עיקריים:

• מטוסי בואינג 737 היוצאים מלאס וגאס ונוחתים בבסיס
• אוטובוס האוסף עובדים הגרים בקהילות מדבריות קטנות.

מהצילומים בתוכנת גוגל עולה שהבסיס מכיל מתקני מגורים נרחבים, כמו גם בריכת שחיה ואף מגרש בייסבול.

[עריכה] אבטחה

אזור 51 מאובטח כפי הנראה על ידי חברה פרטית, רבים סבורים שעל ידי חברת Wackenut המספקת שירותי אבטחה עבור גופים ומתקנים רבים השייכים לממשלת ארצות הברית (וביניהם גם כורים גרעיניים) ועל ידי חברת EG&G (כיום חברת בת של תאגיד URS) המהווה ספק ביטחוני ידוע עבור ממשלת ארצות הברית.

אנשי האבטחה מצוידים ברכבי שטח ובמסוקי UH-60 בלק הוק, ופעמים רבות נראים מרחוק על ידי אלו המבקרים באזור.

האזור מוקף במכ"מי אדם וחיישנים לגילוי תנועה.

[עריכה] שמות

מקורו המדויק של השם אזור 51 אינו ברור, ונובע ככל הנראה מסימון במפות תעופה או במפות צבאיות מהתקופה שלפני הקמת הבסיס. קיימת הערכה כי השם "אזור 51" הוא נ"צ של הצבא האמריקני. השם התפרסם מתמונה בה מצולם מתכנן המטוסים קלי ג'ונסון, ומאחוריו כיתוב בגיר על לוח, בו מצוין כי אב-טיפוס של מטוס הביון פרי תכנונו, "הציפור השחורה", הועבר ל"אזור 51". שמות נוספים המיוחסים לבסיס: "ארץ החלומות" - Dreamland (המהווה, ככל הנראה, שם קוד עבור מגדל הפיקוח של הבסיס), Watertown (זהו גם שם העיר בה נולד אלן דאלס - ראש ה-CIA בתקופת הקמת הבסיס), "חוות גן העדן" - Paradise Ranch, ו"ארץ לעולם לא".

[עריכה] תיאורית הקשר

הסודיות הרבה סביב אזור 51, הובילה רבים לכדי האמונה כי האזור קשור למספר פעילויות העוסקות בחייזרים ועב"מים. פעילויות קונספירטיביות המיוחסות לבסיס כוללות:

• אחסון, ניסוי, וחקירה של כלי טיס וטכנולוגיות ממקור חוצני. טענות אלו נוצרו עקב עדותו של בוב לאזר - אדם שטען כי עבד במתקן סודי בשם S-4 השוכן לכאורה באזור 51 ועסק בחקר צלחת מעופפת שנלקחה על ידי ממשלת ארצות הברית בתקרית רוזוול.
• פגישות ומגעים בין ממשלת ארצות הברית לבין חייזרים או חוצנים ועב"מים מהחלל, מחוץ לכדור הארץ.
• פיתוח אמצעי לחימה אקזוטיים כגון שליטה במזג אוויר (בדומה לטענות המיוחסות למתקן HAARP הממוקם באלסקה).
• פעילויות הקשורות לקיומה של "ממשלת צללים" מסתורית בארצות הברית.

יש כאלו הסבורים כי מתחת לאגם גרום שוכן בסיס תת-קרקעי סודי, בו נערכות, בין היתר, פעילויות אלו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• בלדד השוחי, מה באמת קורה באזור 51?, באתר נענע