אויגן קולב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אויגן קולב (בהונגרית: Eugene Kolb), מנהל מוזיאון תל אביב לאמנות בין השנים 1952—1959.
קולב נולד בהונגריה, למד אמנות במינכן ובווינה והצליח ליצור לעצמו מעמד בכיר בחיי התרבות בהונגריה. כאשר עלה לארץ ב-1946 ביקש להעלות את רמת האמנות והיה פעיל בהקמת אופקים חדשים. מ-1946 ועד 1959 כתב מאמרים על אמנות ב"על המשמר" ובכתבי העת של התקופה. הוא התרשם שהספרות, התיאטרון והמוזיקה זכו למעמד מרכזי בארץ, ולא האמנות הפלסטית. כמנהל מוזיאון תל אביב לאמנות ניסה לאפיין את הייחוד של הציור הישראלי ועמד על כך שתהיה לו זיקה לאמנות היהודית. לקח על עצמו לקדם את מעמד האמנות בארץ ולדאוג גם לאמנים שלא הלכו בתלם ההפשטה נוסח זריצקי, ובהיותו מנהל המוזיאון נתן להם ייצוג הולם והיה אחראי לתערוכה של שלום סבא, אביגדור אריכא, נפתלי בזם, משה ברשטיין, וב-1957 לתערוכה של אביבה אורי.
נפטר מהתקף לב בשנת 1959.
פעילותו של קולב בעולם האמנות בישראל ארכה 13 שנים בלבד אך הייתה משמעותית ופוריה מאוד יחסית לתקופתו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גליה בר אור (מחקר ועריכה), "אויגן קולב בניין תרבות בארץ ישראל". מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003
