אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכניסה לאחוזת הקבר בגני רמת הנדיב בה קבורים הברון רוטשילד ורעייתו

מצבת הברון

דיוקנו של הברון דה רוטשילד על שטר של 500 שקלים

הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (19 באוגוסט 1845 - 2 בנובמבר 1934), בן לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד, נדבן ופטריוט יהודי, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה. ידוע בכינויים "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב". בישראל, הכינוי הברון רוטשילד מתייחס בדרך כלל אליו, אף שהיו ברונים אחדים במשפחת רוטשילד. בין המושבות שתרם להן: רחובות, זכרון יעקב, ראשון לציון ומזכרת בתיה.

[עריכה] ביוגרפיה

אדמונד ג'יימס רוטשילד נולד בשנת 1845 בצרפת, כבנו השלישי של ג'יימס יעקב רוטשילד - ראש הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד. בניגוד לשני אחיו הבוגרים, לא היה אדמונד ג'יימס רוטשילד מעורב ישירות בענייני הבנקאות של משפחתו, ונודע כחובב אומנות ותרבות.

עם תחילת הפוגרומים ברוסיה בשנות ה-80, הושיט יד לנפגעים. בשנת 1881 היה פעיל בעמותה שסייעה ליהודים, ובעיקר ליהודי רוסיה, להגר לארץ ישראל.

לאחר מכן התחיל לעסוק בפיתוח יישובים בארץ ישראל. המשבר החריף שבו היו נתונות המושבות הראשונות בארץ ישראל, דחף את רוטשילד להשקעת כספים רבים בהן ולמעורבות רבה בחייהן. תחילה עזר למושבה ראשון לציון, כאשר הייתה על סף ההתפרקות. בשנת 1882 הוא סייע למתיישבים הראשונים של המושבה על ידי חפירת באר. בהמשך הרחיב את תחום העזרה שלו ומימן את כל המושבות החדשות; אלמלא עזרתו, היה חשש כבד להתפזרות המתיישבים. היות שבתחילה נמנע מפרסום שמו בפומבי, זכה לכינוי "הנדיב הידוע". הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת על-מנת שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה, לפי דעתם של המומחים, היה המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.

על-מנת להבטיח שיבוצע שימוש נבון ויעיל בכספיו, מינה אדמונד ג'יימס רוטשילד פקידים משלו לחלק מהמושבות בארץ ישראל, והם פיקחו על הקצאת הכספים. בין המושבות ששלח אליהן את פקידיו היו ראשון לציון, עקרון (כיום מזכרת בתיה) וראש פינה. הפקידים שילמו לאיכרים קצבאות מדי חודש, כאשר גודל התשלום היה תלוי בגודל המשפחה בלבד, ולא בתפוקה החקלאית של אותו האיכר. אף על-פי שמעורבותו של רוטשילד אפשרה למושבות את המשך קיומן, התנהגותה של הפקידות ואופי המשטר שנוצר סביבם קוממו את המתיישבים נגדו. בסופו של דבר, בשנת 1901 ביטל הברון רוטשילד את שיטת הפקידות, העביר את המושבות הראשונות לידי חברת יק"א והוסיף כספים לניהול, המשך פעילות, פיתוח והרחבת היישובים החדשים. בשנת 1923 הוא הוציא את מפעליו בארץ ישראל מידי יק"א, והקים את החברה פיק"א בהנהלת בנו, ג'יימס ארמן רוטשילד.

הברון רוטשילד נפטר בפריז ב-2 בנובמבר 1934, ונקבר בבית הקברות פר לשז שבעיר. בשנת 1954 הועלו עצמותיו, ועצמות אשתו עדה ארצה, ונטמנו ברמת הנדיב שליד זכרון יעקב.

[עריכה] תרומתו לבית הלאומי ומורשתו

הברון סייע לבניין הבית הלאומי בשני אופנים:

רכישת אדמות. בתקופת העלייה הראשונה היה הברון רוטשילד עסוק ברכישת אדמות מידי הממשלה הטורקית ומידי הערבים, ויחד עם החברות יק"א ופיק"א הצליח להכפיל את כמות האדמות שבידי היהודים.

נטילת החסות על המושבות. המושבות הראשונות חוו קשיים רבים ונקלעו לגרעון כלכלי שהעמיד את קיומן בסכנה. הברון רוטשילד נעתר לפניית גורמים בארץ ובעולם והחליט לתמוך במושבות, מה שנודע כמשטר האפוטרופסות של הברון רוטשילד, באמצעות מנגנון מנופח של פקידים צרפתיים שהעבירו את המושבות בעיקר לייצור יין. תוך תקופה קצרה היו אנשי הברון אחראים לכל התחומים בחיי האיכרים.

פעולתו שלו במבט לאחור, למרות שהיו בה מגרעות רבות, סייעה רבות להתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל ולחיזוקה הכלכלי. תמיכתו במושבות במשך כ-20 שנה איפשרה את התפתחות המושבות שנעשו לדגל בהתפתחות עבודת האדמה והתעשייה בישראל (יקבים, תעשיות בשמים, מטעי זיתים, שקדים, פרי הצבר, תחנות נסיוניות, דרכים, כבישים ועוד.)

תמיכתו במושבות הסתיימה כאשר העביר את ניהולם ליק"א, חברה להתיישבות יהודית מיסודו של הברון הירש. ביקוריו של הברון רוטשילד בארץ ישראל היוו אירועים חשובים מאוד בחיי היישובים הראשונים. הוא ביקר בארץ חמש פעמים: פעם ראשונה בשנת 1887 כאשר הוא היה בן 42, ופעם אחרונה בשנת 1925 כשהוא היה בן 80. בשנת 1929, נבחר לנשיא הכבוד של הסוכנות היהודית.

בין "מושבות הברון" ניתן למנות את המושבות -'זכרון יעקב' (על שם אביו) 'מזכרת בתיה' (על שם אמו), ראשון לציון, בנימינה (על שמו) ועוד.

בתקופה האחרונה של חייו, מימן אדמונד ג'יימס רוטשילד חפירות ארכאולוגיות רבות בארץ. כמו כן, הוא סייע לחיים ויצמן בזמן השגת הצהרת בלפור. אדמונד ג'יימס רוטשילד לא הפסיק את מעורבותו בחיי המושבות, עד מותו. הברון רוטשילד נפטר בשנת 1934.

בזמן חייו, הוא השקיע יותר מ-5,000,000 לירות סטרלינג בפיתוח היישובים הראשונים, במשך 18 שנים. רכש כ-500,000 דונם של אדמה בארץ ישראל, ועל שטח זה נבנו כמעט שלושים יישובים והוקמו מפעלים, יקבים ובתי חרושת.

בשנת 1957 הועבר כל הרכוש של חברת פיק"א למדינת ישראל.

צאצאיו של אדמונד ג'יימס רוטשילד עד היום מממנים מפעלים שונים בארץ, על ידי הכספים של "קרן רוטשילד" : השקעות רבות ב"חברה לפיתוח קיסריה", "החברה לישראל" וקו צינור אילת אשקלון (קצא"א).

על שמו של אדמונד ג'יימס (בנימין) רוטשילד נקראים : בנימינה, גבעת בנימין, קריית בנימין – שכונה בעמק זבולון בתחום קריית אתא, גן ציבורי "גן בנימין" בלב חיפה, מרכז תרבות חשוב "בית רוטשילד" על רמת הכרמל ואחד הרחובות הראשונים והמרכזיים של תל אביב - שדרות רוטשילד.