אדוארד המרטיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדוארד המרטיר (962 - 18 במרץ 978) מלך אנגליה בשנים 975 - 978.

אדוארד היה בנו הבכור של אדגר, מלך אנגליה, מאשתו הראשונה אתלפלדה. לאחר מות אביו ב-975 ירש אדוארד את כסאו, אך נתקל בהתנגדות לשלטונו מצד אחדים מהאצילים. בראש אותם מתנגדים עמדה אמו החורגת של אדוארד, המלכה אלפרידה, ששאפה להעביר את הכתר לידי בנה שלה, אתלרד. למרות זאת נהנה אדוארד מתמיכה רבה יותר, בין היתר מצד אנשי דת בכירים כגון דאנסטן, הארכיבישוף מקנטרברי, ואוסוולד מוורסטר, הארכיבישוף של יורק. תחת השפעתם הכיר הויטנגמוט באדוארד כמלכה החוקי של אנגליה, והוא הוכתר בידי הארכיבישוף דאנסטן.

בתקופת עלייתו של אדוארד לשלטון, סבלו המנזרים רבים מהתקפות בידי אצילים שחשקו באדמותיהם. מנזרים רבים נחרבו עד היסוד, ונזירים נאלצו להימלט. המלך אדוארד, שהיה נוצרי אדוק, צידד במנזרים ובאנשי הדת, וסייע לדאנסטן בהגנה עליהם. הדבר עורר את מורת רוחם של אצילים רבים, שהחלו לתמוך במלכה אלפרידה ותכננו להדיח את אדוארד ולהמליך במקומו את אחיו אתלרד.

ב-18 במרץ 978, יצא המלך לצוד עם פמלייתו בקרבת וירהאם שבדורסט. במהלך הציד החליט המלך לבקר את אחיו הצעיר, ששהה באותה עת בטירת קורפה הסמוכה, מקום משכנה של אמו אלפרידה. הוא רכב לטירה בגפו, ללא איש מפמלייתו. בעודו על סוסו, הסיחה אלפרידה את דעתו בכך שהגישה לו כוס תמד, אך בזמן ששתה דקר אותו אחד מנאמני המלכה בגבו. אדוארד ניסה להימלט, אך נפל מסוסו למפל סמוך.

לאחר מותו של אדוארד ירש את כסאו אחיו אתלרד אובד העצה, שהיה אז בן עשר.

מלכי אנגליה