אברהם דוד מבוטשאטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') (1771 (ו' באדר ה'תקל"א) - 1840 (ה'תר"א)), המכונה גם הבוטשאטשובר, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, היה רב חסידי ופוסק אחרון.

[עריכה] תולדות חייו

אברהם דוד נולד ב -1771 (ו' באדר תקל"א) בנאדבורנה לאביו אנשל (אשר) ורמן ולאמו רחל בת הרב אברהם רחליס. אברהם שילב בלימודיו השכלה יהודית וכללית, כילד למד אצל בעל ה"לבושי שרד" ובמקביל למד חשבון ואת השפות גרמנית ופולנית.

התחתן בגיל צעיר מאוד עם בתו של רבי צבי הירש בן יעקב קרא שהיה רבה של בוצ'אץ' ועבר לגור בבית חותנו, שם התיידד עם ר' חיים שנבחר אחר-כך לאב"ד צרנוביץ (מחבר "באר מים חיים").

בשנת תקנ"א (1791) התמנה לרבה של יזלוביץ. בתפקיד זה התקרב לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי משה ליב מסאסוב ונהיה לתלמידו. גם בשמשו כרב העיר המשיך הן בלימודי החול, למד מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע מתוך גישה כי גם חז"ל למדו "מדעי-תבל וחכמות שימושיות". והן התעמק בתורת הקבלה.

בשנת תקע"ד נפטר חמיו, רבי צבי הירש בעל "נטע שעשועים", ורבי אברהם מונה במקומו לרבה של בוצ'אץ'.

נפטר בעודו משמש ברבנות, ב-1840 (כ"ט בתשרי ה'תר"א). שהיה בנו ויורשו של אברהם דוד התקרב לתנועת החסידות.

לעיקר פרסומו זכה בגלל ספרו "אשל אברהם" שחיבר על השולחן ערוך בספר זה (המודפס ברוב המהדורות כנספח לשולחן ערוך) שהינו דיונים הלכתיים בדברי השולחן ערוך, באופן יחסי מודגש הרקע לדיונים ההלכתיים בספר זה יותר מספרי אחרונים אחרים. כדי להבדיל בין אשל אברהם לרבי אברהם דוד ובין אשל אברהם שהינו חלק מהפרי מגדים, מכונה אשל אברהם של רבי אברהם דוד "אשל אברהם - בוטשאטש".

לאחרונה הוקם מחדש ה'אוהל' על קברו של ר' אברהם דוד בחלק הישן של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ'.

[עריכה] מספריו

ר' אברהם השאיר אחריו 11 ספרים.

• דעת קדושים (לבוב תרל"א) 3 חלקים על הלכות שחיטות וטרפות
• משמרת הקדוש (לבוב תרל"ט)
• אשל אברהם - על שלחן ערוך(לבוב תרמ"ו)
• ברכת-דוד (יצא לאור בשנת תקס"ה)
• מחזה אברם (לבוב תרל"ב)
• אמרות טהורות (לבוב תרל"ט)
• תפלה לדוד (לבוב 1886)
• תהלה לדוד (לבוב 1872)
• דברי אמת ביאור על מסכת אבות (לבוב 1876)
• אשל אברהם ביאור על ההגדה של פסח
• עזר מקודש על שו"ע אבן העזר לבוב.