אברהם בן אברהם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם בן אברהם, אחד מגרי הצדק הנודעים בהיסטוריה היהודית. שמו הלועזי בצירוף תואר האצולה שלו - "גרף פוטוצקי" (Graf Potoczki) הפך למושג בפי יהודי פולין. העובדות ההיסטוריות אודות חייו אינן ברורות באופן וודאי.
אברהם בן אברהם נולד בסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מפולין, כולנטין פוטוצקי, בן למשפחת פוטוצקי - משפחת אצולה פולנית פאודלית מפורסמת הידועה בכמות אדמותיה ובעושרה הרב. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז, פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה ודרכו התוודע ליהדות ולערכיה הרוחניים וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו באותו הזמן היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא כמקובל לגבי גרי צדק "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו, שהיה הראשון שעבר מפוליתאיזם למונותאיזם, כשם שהגר עובר מאמונה אחרת אל היהדות).
הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו בווילנה על ידי הגאון מווילנה רבי אליהו, עבר להתגורר בעיירה לידא הסמוכה, על מנת להימנע ככל האפשר מעיניים בוחנות שיזהו אותו בזהותו הקודמת. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא מצידה הפעילה את קשריה ופתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.
עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הינו גר, ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו באם יכיר בדת הנוצרית. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו ללא הצלחה עד אשר בזעקת "שמע ישראל" קפץ לאש הבוערת.
אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בשנת תק"ט (1749), הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע משום בזיון לכנסייה, ולמשפחת פוטוצקי בעלת ההשפעה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה ניתן חלק מאפרו ונלקח לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש הגאון מוילנה להיקבר ליד קברו של אברהם בן אברהם.
החפץ חיים כתב על אברהם בן אברהם:
השם "גרף פוטוצקי" הפך גם למושג בפי יהודי פולין כשם של אדם בעל עושר רב. מקובל היה לשמוע מפי ותיקי היישוב מעולי העלייה הרביעית והחמישית, שעלו לארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים, ביטויים כגון "עשיר כגרף פוטוצקי" (לגבי עשיר מופלג) או "מתנהג כגרף פוטוצקי" (לגבי אדם החי מעבר לאמצעיו הכספיים) ודומיהם.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דב אליאך, הגאון, ירושלים תשנ"ח, כרך ג עמ' 1090 ואילך.
- זליג שכנוביץ, אברהם בן אברהם : סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מוילנה, הוצאת "נצח", 1989.
