אבקה (בוטניקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בבוטניקה, המונח אבקה (pollen) מתייחס לגרגרים המיוצרים בתוך שקי האבקה של צמחים עילאיים. האבקה ממלאת את הפונקציה הזכרית במנגנון ההפריה בצמחי הזרע. בנוסף, מכיוון שצמחים אינם יכולים על-פי רוב לנוע במרחב, האבקה ממלאת תפקיד ייחודי של הפצת הגנים של האורגניזם במרחב, תכונה המשותפת גם לזרעים.

תנועתה של האבקה משק האבקה בו היא נוצרה, ועד לשק העובר אותו היא מפרה, מתבצעת בתהליך המכונה האבקה. קיימים אמצעים (וקטורים) שונים להאבקה, חלקם אביוטיים (מים, רוח) וחלקם ביוטיים (בעלי-חיים שונים). האבקה עשירה בחלבון, ועקב כך היא מהווה לעתים מוקד משיכה לבעלי-חיים שונים הניזונים ממנה (כגון חרקים); תכונה זו מאפשרת שימוש בבעלי-חיים שכאלה בתור וקטורים של האבקה, אם אבקה שנצמדה לגוף בעל-החי תגיע אל יעדה הסופי (היינו איבר הרבייה הנקבי, בו מתבצעת ההפריה) לפני שתיאכל. עם זאת, צריכה מוגברת של אבקה על ידי בעל-חיים עשויה להיות בזבזנית מבחינה אנרגטית עבור הצמח, ולכן התפתחו במהלך האבולוציה מנגנונים למשיכת בעל-החיים אל האבקה תוך כדי מניעת אכילתה, למשל על ידי ייצור צוף בתור גמול מזון פחות בזבזני מבחינת הצמח, או שימוש במנגנוני רמייה, כלומר פיתוי בעל-החי להתקרב אל האבקה, ללא מתן גמול כלשהו בסופו של דבר.