אבל ארליך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבל (אברהם) ארליך (3 בספטמבר 1915 - -30 באוקטובר 2003), מלחין ישראלי, פרופסור למוזיקולוגיה, חתן פרס ראש הממשלה (1987) וחתן פרס ישראל (תשנ"ז).
[עריכה] תולדות חייו
אבל ארליך נולד בעיר קרנץ (Crantz) שבפרוסיה המזרחית (גרמניה). הוא היה צאצא של שושלת רבנים (סבו הרב ד"ר אברהם אבל אדולף ארליך, שעל שמו נקרא, היה רב בלטביה ובפרוסיה).
ארליך גדל בעיר קניגסברג (Königsberg) שם למד לנגן על כינור, והחל להלחין בגיל צעיר.
ב-1934 לאחר עליית הנאצים לשלטון, עבר ארליך להתגורר בזאגרב (קרואטיה), שם התגוררו קרובי משפחתו (אחי סבתו היה רבה של זאגרב). בזאגרב המשיך את לימודי המוזיקה, למד כינור והלחנה. ב-1939 עם התגברות האנטישמיות באירופה, עלה ארליך לארץ (לאחר שהות קצרה באלבניה). בארץ המשיך את לימודיו בקונסבטוריון למוזיקה בירושלים.
עיקר עיסוקיו היו הלחנה והוראה. ארליך הלחין מעל ל-3000 יצירות. במהלך השנים לימד קומפוזיציה ותאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב, באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין, באוניברסיטת בר-אילן ובסמינר אורנים. בין עשרות תלמידיו מצויים מיטב המלחינים והיוצרים הישראליים.
במהלך השנים זכה 8 פעמים בפרס אקו"ם. כמו כן זכה בפרס ראש הממשלה, פרס ישראל למוזיקה ובמספר פרסים בינלאומיים.
בין יצירותיו: בשרב (1953), שלושה משלים (1976), הנגיד (1993), דיוקן של דן פגיס (1996).
יצירתו של ארליך מתאפיינת בשילוב של אלמנטים מערביים קלאסיים עם אלמנטים מזרחיים ערביים, ולעתים גם בשימוש בהומור דק. השימוש שעשה ארליך בטקסטים מקראיים וביצירה ישראלית מקורית יחד עם ההוראה בה עסק שנים רבות, הפכו אותו לאחד מעמודי התווך של היצירה המוזיקלית והחינוך המוזיקלי בישראל.
פרופ' אבל ארליך נפטר ב-30 באוקטובר 2003.
בנו הוא השחקן והבמאי דניאל (דני) ארליך
