אבות ישורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבוֹת ישורון (1904 - 1992), משורר עברי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 הפולמוס על שירו "פסח על כוכים" 3 ספריו 4 לקריאה נוספת 5 מבחר מאמרים על יצירתו 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

נולד בשנת 1904 בעיירה נסכיזש, בווהלין, פולין. שמו המקורי היה יחיאל פרלמוטר, והוא שינה את שמו לזכר הוריו שנספו בשואה. פירוש השם: האבות - ההורים; ישורון - יראונו, ישגיחו עלינו. עבר עם הוריו לעיירה קראסניסטאוו, ובה גדל. בעת מלחמת העולם הראשונה יצא עם הוריו כפליט, ושב לקראסניסטאוו בתום המלחמה. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל, עבד כפועל חקלאי, וגם למד זמן קצר במקווה ישראל, שם התגורר בחדר אחד עם נתן אלתרמן. בעת מלחמת העצמאות שירת בדרדרה, יישוב מבודד ממזרח לימת החולה.

החל לפרסם שירים עבריים בכתב העת "טורים", בשנת 1934. ומאז פרסם כל השנים במוספים הספרותיים ובכתבי העת. ספרו הראשון "על חכמת דרכים" נדפס בשנת תש"ב, 1942. על הספר חתם עדיין בשמו הראשון. ספריו הבאים, "רעם" (1961), ו"שלושים עמ' של אבות ישורון" (1965), "זה שם הספר" (1970) כבר נדפסו בשמו החדש (אותו כתב לעתים קרובות בכתיב חסר - אָבׁת יְשֻרֻן).

עד למלחמת יום הכיפורים היה אבות ישורון משורר צדדי ונידח, מזולזל ולא נחשב. לאחר מלחמת יום הכיפורים, ועם פטירתם של משוררים כנתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ואחרים, נתגלתה לפתע שירתו באור אחר. מנחם פרי וחבורת מעריצים צעירים מצאו באבות ישורון ושירתו הצדדית משורר כלבבם ועשו רבות לפרסומו ברבים.

אבות ישורון נפטר בתל אביב ב-1992.

לשונו המרוסקת, חיבתו הבסיסית לערביי הארץ, הזדהותו עם גורל הפליטים שלהם, שיבוצי היידיש המרובים בשיריו, משכו את לבו של דור משוררים צעיר. שירתו המאוחרת שונה לחלוטין משירתו המוקדמת, והביאה לו פרסום רב, פרסים ספרותיים וראיונות רבים בתקשורת. אבות ישורון האריך ימים וזכה להגיע לגיל מופלג. ספר על חייו כתבה הסופרת אידה צורית.

בתו היא המשוררת והמתרגמת הלית ישורון.

[עריכה] הפולמוס על שירו "פסח על כוכים"

בין המבקרים וחוקרי הספרות יש התולים את נידויו הממושך של ישורון ממרכז הבמה השירית בארץ, בהשקפתו הפוליטית בעניין הפליטים הערבים במלחמת העצמאות. בשנת 1952 פרסם אבות ישורון שיר ארוך בשם "פסח על כוכים", ובו השוואה בוטה ומרגיזה בין הפליטים היהודים לפליטים הערבים. אחד מבתי השיר, לקראת סופו, כורך בכך גם את זכר השואה ומורשת יהדות פולין:

	וְאַבָּא-אִמָּא, מִן מִלְקוֹחַ אֵשׁ-אֵל-רַבְרַבָּא מִלְקָח - צִוּוּנוּ יַהְנְדֶס לֹא לִשְׁכֹּחַ, וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשְׁכַּח.

השיר עורר פולמוס ארוך, והביא לנידויו של ישורון. ההדים שעורר השיר מכונים גם "הפולמוס על "פסח על כוכים".

בין חוקרי הספרות והמבקרים שהתייחסו לפולמוס הזה, פרסמו בעניינו מאמרים ומסות, בדרך כלל ברוח ביקורתית, המצדיקה את עמדתו של ישורון ניתן למצוא את אהרון אמיר, שחרף ההבדלים הפוליטיים ביניהם תמך בעמדתו, וכן את דן מירון במאמר חריף, "במבחן מבטם של האבות : על פרקים בשירתו של אבות ישורון. נדפס בזמנים, כ"ו באלול תשי"ד, 24 בספטמבר 1954. יוחאי אופנהיימר, במאמרו על כל שירי ישורון. חיה שחם, במאמרה "בצומת המשולש - הפולמוס סביב שירו של ישורון "פסח על כוכים", שנדפס בדפים למחקר בספרות, אוניברסיטת חיפה, תשנ'ו 1996. מיכאל גלוזמן, שפרסם מאמר על הפרשה במומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל, בהוצאת מכון ון ליר. חגי רוגני, התייחס לפולמוס בספרו מול הכפר שחרב - עמדות פוליטיות כלפי הסכסוך היהודי-ערבי בשירה העברית, 1929 - 1967, בהוצאת פרדס. יצחק לאור, במאמרו "ועל פוילין לא לשכוח", המוסף הספרותי של עיתון "הארץ". המשוררת לילך לחמן בכתבה על שירתו ואחרים.

שירו של אבות ישורון "פסח על כוכים" נדפס לראשונה במוסף הספרות של עיתון "הארץ" בשנת 1952. בין השאר, משום שתאם לעמדותיו של גרשום שוקן, המו"ל והעורך של העיתון, שתמך בעמדות של "ברית שלום".

[עריכה] ספריו

• על חכמת דרכים, שירים, יחיאל פרלמוטר (אבות ישורון), דביר, תל אביב, תש'ב 1942.
• רְעֵם, שירים, תל אביב, תשכ'א 1961.
• שלושים עמ’ של אבות ישורון, שוקן, ירושלים תל אביב, 1964.
• זה שם הספר, שוקן תל אביב וירושלים, תש'ל 1970.
• השבר הסורי אפריקני, תל אביב, 1974.
• קַפֶלָה קולות, שירים, תל אביב, תשל'ז 1977.
• שער כניסה שער יציאה, שירים, הקיבוץ המאוחד, תשמ'א 1981.
• הומוגרף, שירים, הקיבוץ המאוחד, תשמ'ה 1985.
• אדון מנוחה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1990.
• אין לי עכשו, שירים, תל אביב, 1992.

• אבות ישורון כל שיריו, הערות - בנימין הרשב, הלית ישורון, הקיבוץ המאוחד, 2001.

[עריכה] לקריאה נוספת

• חיה שחם, "בצומת משולש - הפולמוס סביב השיר 'פסח על כוכים' לאבות ישורון", דפים למחקר בספרות 10, תשנ"ו.
• דן מירון, "הקול קול ישורון : בשולי "הונא מחטטת" (כאן תחנת... מילות הפתיחה של קול ישראל בערבית), לאבות ישורון. נדפס בזמנים, מארס 1954.
• דן מירון, "פולמוס ויקר בכרך אחד : הערות ל"שפתח (ערבית: מילת פתיחה) בגלוי וביקר אל אורי צבי גרינברג" מאת אבות ישורון. נדפס בזמנים, ספטמבר 1955.
• דן מירון, "על שירי אבות ישורון", מוסף הארץ, מאי 1961.
• דן מירון, "ושוב, האגדה הבנאלית על המשורר הנידח", נדפס בהארץ, יוני 1990.
• דן מירון, "אבות : על דמותו האמנותית של המשורר אבות ישורון", נדפס בידיעות אחרונות, פברואר 1992.
• דן מירון, "מעולם לא "כיסחתי" את שירת ישורון", נדפס במעריב, מרס 1992.

[עריכה] מבחר מאמרים על יצירתו

• המהלך הזה, שבו הופך המכתב למייצגו של אדם שהיה, על שני שירים של אבות ישורון עם צאתם לאור של "אבות ישורון - כל שיריו", 2001, מאת עדה קינסטלר, נדפס בארץ אחרת, 10, תשס'ב 2002.
• "העילג החכם" , מאת תמר משמר, נדפס בעיתון 77, 66, תשמ'ה 1985.
• אבות ישורון - הצפוי והמפתיע , מאת יעקב בסר, נדפס בידיעות אחרונות, ינואר 1981.
• "חומר גלם" כשירה, על אבות ישורון, שער כניסה שער יציאה, 1981, מאת ירון גולן, נדפס במעריב, ינואר 1981.
• הבאתי מלה מאמי לעברית , מאת אברהם הגורני-גרין, נדפס במאזנים, נ'ג, 2, תשמ'א 1981.
• אבות ישורון - קולאז’ סוריאליסטי , מאת בני ציפר, נדפס בהארץ, ינואר 1981.
• ה’תליממיסטר’, או הקו המכריע בשירה העברית, על אבות ישורון, "שער כניסה שער יציאה", 1981, מאת הרולד שימל, נדפס בדבר, ינואר 1981.
• דיקט וחול בפלשתינה, יהודים וערבים בפלשתינה, קונקרט קשה בפלשתינה , מאת גבריאל מוקד, נדפס בעכשיו, 64, 1996.
• המציאות הארצישראלית בשנות ה- 40 ודרכי ייצוגה בשירת נתן אלתרמן מול דרכי ייצוגה בשירת יחיאל פרלמוטר , מאת אורציון ברתנא, נדפס בהציונות, י'ט, תשנ'ט 1999.
• "היה ערבי עם זקן שחור כאבי" , הערבי בשירתו הפוליטית המוקדמת של אבות ישורון, מאת יוחאי אופנהימר, נדפס בעלי-שיח, 33, תשנ'ד 1994.
• "השבירה הכפולה" , נושא השואה ביצירתו של אבות ישורון, מאת חנה יעוז-קסט, נדפס בעיתון 77, 128, תשנ'א 1991.
• דיוקנו של המשורר כמוצא הישר, על אבות ישרון, מאת נתן זך, נדפס בידיעות אחרונות, אוקטובר 1984.
• פריצת לשון כמחוה רגשית-אידאולוגית : על תפיסת השיר של אבות ישורון , מאת הלל ברזל, נדפס במאזנים, נ'ו, 1, תשמ'ג 1983.
• האני הביוגרפי, פתח דבר לשירי אבות ישורון, מאת דוד וינפלד, נדפס בדבר, אפריל 1981.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הספרים של אבות ישורון באתר סימניה
• אבות ישורון, באתר "שירשת"
• אבות ישורון, "כור הכאב", באתר הספריה החדשה
• אבות ישורון, באתר המכון לתרגום ספרות עברית
• אבות ישורון בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• יצחק לאור, "ועל פוילין לא לשכוח", בעיתון הארץ
• יוחאי אופנהיימר, עברית שפה שבורה, באתר ynet
• מנחם פרי, פרלמוטר, אבות, הלית, באתר הספריה החדשה