פוליפוניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליפוניה היא מושג מתחום המוזיקה, ובפרט מתחום הקונטרפונקט, שמשמעותו הימצאותם של שני קולות או יותר בו-זמנית, כשלכל קול יש עצמאות ריתמית קצבית או מלודית.
שימוש בטכניקה זו נפוץ ביותר במוזיקת הבארוק, באמנים כמו הנדל ובאך, וכן ניתן למצאו בז'אנרים מודרניים כמו רוק מתקדם ומוזיקה קלאסית מודרנית.
יצירה פוליפונית דורשת ריכוז רב בעת ההאזנה, שכן על המאזין לשים לב לתנועתן של מנגינות אחדות בעת ובעונה אחת בקולות השונים, אך דווקא מאמץ זה מביא הנאה מוזיקלית רבה למאזין המצליח להבין את דרך ארגונה של היצירה ואת היופי שבשילוב המנגינות השונות זו בזו.
הפוליפוניה הפוכה מההומופוניה, ושונה מהמונופוניה.
