קצב (מוזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תוכן עניינים 1 הגדרה 2 דוגמה לקצב מתחום השירה 3 דוגמה לקצב מתחום המוזיקה 4 ראו גם

[עריכה] הגדרה

קֶצֶב הוא מושג יסוד במוזיקה, בריקוד ובשירה. מושג הקֶצֶב מקיף את כל יחסי הזמן במוזיקה.

ניתן לומר שהוא המכלול המורכב ממִשְׁקָל, מִקְצֵב ומִפְעָם.

אי אפשר לנגן בלי להבין אותו, אך יחד עם זאת אין לו הגדרה פשוטה.

מושג הקצב נוגע במתמטיקה, בפילוסופיה ובפסיכולגיה וההגדרה שלו, בהתאם, אינה מדויקת.

קל יותר להבין את מושג הקצב בעזרת דוגמאות:

[עריכה] דוגמה לקצב מתחום השירה

על מנת להבין את מושג הקצב, נתבונן בבית הראשון של השיר אל הציפור.

אֶל הַצִפּוֹר/חיים נחמן ביאליק (בית ראשון)

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת,

מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי -

אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה

בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

ראשית יש לזכור, כי השיר התפרסם בשנת 1891, וביאליק כתב אותו מעט לפני פרסום השיר כאשר למד בישיבת וולוז'ין בבלארוס. על-כן את השיר יש לקרוא ב'מבטא גלותי', כמעט את כל המילים להטעים במלעיל ולא במלרע! כעת נחזור לקצב.

הקישו בעזרת אצבע על תוף או על כל משטח (השולחן למשל) הקשה אחת כל חצי שנייה לערך. כעת בעת כל הקשה קיראו הברה אחת משירו של ביאליק. הכוכביות בשורה השנייה מסמנות נקישה, ללא קריאת הברה.

ש - לום    רב    שו - בך,    צי - פו - רה    נח - מ - דת,
מ - אר - צות    ה - חום    אל    ח - לו - ני    *    *    *    
אל    קו - לך    כי    ע - רב    מה    נפ - שי    כ - ל - תה, 
ב - חו - רף    ב - עוז - בך    מ - עו - ני.

כעת נדגיש הברות מסוימות, וחיזרו על התרגיל כאשר גם אתם מדגישים בשעת הקריאה את ההברה המסומנת, גם על ידי קריאה חזקה יותר של ההברה, גם על ידי תיפוף חזק יותר עם האצבע או נקישת עקב, ואפשר גם עם תנועת ראש.

ש - לום    רב    שו - בך,    צי - פו - רה    נח - מ - דת,
מ - אר - צות    ה - חום    אל    ח - לו - ני    *    *    *      
אל    קו - לך    כי    ע - רב    מה    נפ - שי    כ - ל - תה, 
ב - חו - רף    ב - עוז - בך    מ - עו - ני.

• כל נקישה (או כל הברה) היא פעמה.
• מהירות ההקשה היא מִפְעָם או טֶמְפּוֹ.
• תחושת הדגש אחת לשלוש פעמות היא המשקל.
• בשירה קשה לדבר על מקצב ואת המושג נלמד בעזרת הדוגמה הבאה.
• ראו גם משקלים תלת-הברתיים בשירה

[עריכה] דוגמה לקצב מתחום המוזיקה

האזן לשיר קסם על ים כנרת.

קסם על ים כנרת/מלים: מרדכי הוניג/לחן:נחלת הכלל
קסם על ים כנרת
בשמי התכלת ירח שט
בין גלי כסף ידי חותרת
גל אל גל יד אל יד ילחש כל רז
בין גלי כסף ידי חותרת
גל אל גל יד אל יד ילחש כל רז

שים לב שיש בשיר שני קולות. הקול הגבוה, שמחליף את הזמר - זה ששר את השיר. הקול הנמוך, שמלווה את השיר.

• הקול הגבוה שר את המקצב של השיר:

ק  סם    על ים כ  נ  רת
טה טה-אה טה טה טה טה טה-אה

אם תתופף באצבעך בכל הברה, תתופף את המקצב.

• אם כל השיר היה מהיר יותר, המפעם של השיר היה מהיר יותר.
• את המשקל מייצג הקול הנמוך. כל תו בקול הנמוך הוא פעמה.
• כל ארבע פעמות יש דגש, לכן המשקל הוא של ארבע פעמות.

[עריכה] ראו גם

• משקל בשירה
• משקל במוזיקה
• מפעם (טמפו)