מבוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מחקר מקורי, חסרים מקורות. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מבוכה היא ביטוי של חריגה מנטלית מהדימוי העצמי הרגיל. הרגש נוצר כשהסיטואציה כופה על האדם דימוי שונה מהדימוי העצמי הרגיל או כשהוא נכפה לנהוג בדרך שונה מהותית ממה שהיה נוהג באופן רגיל. לדוגמה, אדם שמורעפים עליו שבחים מפתיעים שאינו רגיל בהם - מיד יחוש מבוכה, מחמת שאותם שבחים אינם תואמים את הדימוי העצמי הרגיל שבו. זהו מצב של חריגה מנטלית בסיטואציה ארעית מהדימוי העצמי הרגיל.

החריגה המנטלית עשויה להיות חריגה שלילית או חיובית. דוגמאות:

• חריגה שלילית: תלמיד חכם שנתפס אוכל ביום הכיפורים.
• חריגה חיובית: קמצן שנתפס נותן צדקה, או חנווני שמנע פיגוע תופת.

בהתנהגותו, לרוב ישאף המובך לדבוק בדימוי הוותיק. הקמצן ילבש ארשת אדישה ואי אכפתית כמימים ימימה, התלמיד חכם ילבש ארשת מתחסדת וימלמל תירוצים.

הן בחריגה השלילית והן בחיובית - הבכי המתפרץ (שמוסיף למבוכה) הוא עניין בעל סבירות גבוהה שייתרחש. מחד, החנווני ירצה לזכות בכבוד מבלי לשנות את מעמדו ההיררכי (חנווני), שכן כל קשריו החברתיים הענפים מבוססים על נקודת המוצא ההיררכית הישנה. מאידך, הכבוד מטבעו גורם לו לחוש מורם משהיה קודם. הבכי המתפרץ פותר את הדילמא. מחד, הוא מכיר ברוממות עצמו בשל המעשה האמיץ שעשה ומאידך, הבכי ינטרל את הביטוי היהירותי שבמעמד כלפי חבריו הוותיקים וישמר את מעמדו הישן.

התלמיד החכם שנתפס, חש את מלוא המשקל החברתי נגדו. על כן, הבכי שיתפרץ ירכך את זעם חבריו כלפיו ויוסיף נופך של רחמים ביחסם אליו. מצד שני, הבכי מצד עצמו הינו חריגה מהדימוי המנטלי של "תלמיד חכם בטוח בעצמו ובעל מעמד בקרב עמו" - נוצר מעגל קסמים.

למרות זאת, למבוכה עשויה להיות גם תגובה של צחוק, אם כאשר, למשל, נאמר ליד אדם נואף, בלא יודעין על ניאופיו, כי כל אדם הנואף דינו גלות, יצחק אותו האדם, כיוון שיודע כי הוא עצמו נואף, וירצה להסתיר את רגשותיו האמיתיים בנושא.

[עריכה] תועלת

המבוכה איננה רגש מובחן אלא תהליך שרשרת של רגשות עזים ושונים המשמשים בעירבוביה.

ראוי לראות את המבוכה כחוסר ברגש מתאים שיפעיל את התגובה הנכונה, או כבילבול מערכות שמחמת קלטים סותרים (הדימוי עצמי מול הסיטואציה הסותרת אותו) המוח לא מוצא תגובה מתאימה ובמקום זאת הוא מגיב על כל אחד מהקלטים בפלט תואם שמגביר את נפיצות הסיטואציה.

על כן, ניתן לומר שהמבוכה הינה רגש שלילי וחסר יתרונות, המבטאת את אי יכולתו של המוח לפתור את הבעיה.

המילה מבוכה משמשת גם כביטוי לבילבול קשה, כגון: "והעיר שושן נבוכה" (מגילת אסתר, ג טו).

[עריכה] בתרבות

רגש המבוכה תופס מקום רב בתרבות: בסדרות טלוויזיה רבות כמו גם בסרטים, ספרים וכדומה ניתן לראות שהדמות נמצאת במצב של מבוכה. סיטואציית המבוכה הפופולרית ביותר היא לרוב כאשר המובך הוא נער בבית הספר, כאשר המבוכה נגרמת לו על ידי אחד מהוריו שמספר סיפורים על הנער מתקופת ילדותו. לרוב הסיפורים כוללים מעשים שטותיים שעשה הנער, שמות שהיה נותן לכל מיני דברים וכדומה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מבוכה

רגשות
רגשות בסיסיים	גועל • הפתעה • כעס • עצב • פחד • שמחה
רגשות נוספים	אדישות • אהבה • אומץ • אושר • אימה • אכזבה • אמון • אמפתיה • אקסטזה • אשמה • בדידות • בהלה • בוז • בושה • ביטחון • בלבול • גאווה • געגוע • דאגה • דו-ערכיות • דחייה • דיכאון • הודיה • הזדהות • הכרת תודה • היסטריה • הערצה • הקלה • השפלה • התלהבות • זחיחות • זעם • חוסר אונים • חיבה • חמדה • חמלה • חרדה • חרטה • חשק • חשש • טינה • ייאוש • כמיהה • מבוכה • מרירות • נחת רוח • נקמה • סבל • סיפוק • סלידה • ספק • סקרנות • עדנה • עוינות • עונג • עלבון • עצב • עצבנות • ציפייה • צער • קבלה • קנאה • רוגע • רחמים • ריקנות • שביעות רצון • שלווה • שנאה • שעמום • תדהמה • תיעוב • תסכול • תקווה • תשוקה