רחמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: כתיבה לא אנציקלופדית. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
רחמים מצב רגשי חברתי שמתעורר בתגובה למצוקתו של אחר ומדרבן את הפרט לעזור לבעל המצוקה הרחמים נועדו לשרת את המבנה החברתי על ידי מתן תמיכה אנסטינקטיבית לבן החברה שחווה נפילה ארעית -קרי מצוקה- שבהינתן העזרה הוא ישוב למעמדו הקודם
תוכן עניינים |
[עריכה] הצד המקבל של הרחמים
כשתחושת הרחמים באה לידי ביטוי אצל המרחם (המרוחק המשונן) - כגון במבט רך - היא תעורר אצל המרוחם את הרגש המקביל , אצל המרוחם הרגש שמסונכרן עם המרחם (המרוחק) כן יבטא הכנעה וינסה לנטרל את כל הצדדים המאיימים שבאישיותו , הרגש אצל המרוחם (הקרוב) יתאפיין לרוב בדמעות או בכי (גם הבכי הוא סטטוס ארעי) . המרוחם לא יחוש מרוחם אלא אם כן אחר ישדר לו את הרחמים מהצד של הנותן , הרחמים מהצד הנותן והרחמים מהצד המקבל מקפידים להסתנכרן משום שהמרוחם מצוי במצב פגיע וחשוף ועל כן עדיף שהמצב הזה יתעורר רק בעת הצורך ובסביבה בטוחה (כשיש מרחם)
[עריכה] רחמים עצמיים
אינדיבידואל שחש את רגש הרחמים מהצד של המקבל מבלי שיש מרחם/נותן
מצב זה עלול להביא את החווה לשלל מצבים שרובם מזיקים מחמת הפגיעות שבסטטוס המרוחם(אבל לא בהכרח). הרחמים העצמיים יופיעו בעיקר במצב של דואליות חברתית, כגון פועל שהחברה במקום עבודתו שונה ומופרדת מהחברה שבביתו(השכנים המשפחה), באם הוא יקלע למצוקה בעבודה- ייתכן מצב שחבריו לעבודה לא מזהים את הסיטואציה שלו כמצוקה ועל כן לא מעניקים לו רחמים, ואילו הוא יודע שהחברה המשפחתית כן הייתה מזהה את הסיטואציה כמצוקה והם היו מעניקים לו את הרחמים - הפועל הזה מועד לחוות את הרחמים העצמיים שבהם הוא מגיב ומסתנכרן בצורה וירטואלית אם הרחמים של החברה המשפחתית (שלא מודעת לסיטואציה). גם האמונה באל יכולה לגרור את הפרט לרחמים עצמיים - כשהחברה לא מזהה מצוקה והוא מייחס לאלוהות ידע על מצוקתו.
[עריכה] הרחמים בדת
היחסים הלא סימטריים שבין האל לאדם - האל האדיר מול האדם האפסי - יוצרים מתח תמידי שנע בין תלותיות ודומיננטיות אלוהית לבין אהבת המרוחם לחומל האולטימטיבי , בין מצב של האל העוזר שאינו מרחם (כנ"ל) , לבין תחושת המאמין בחמלתו האין סופית של האל ,
רחמים היא אחת המידות של מסדרי האבירות ודת הנצרות, והיא מתקשרת למושגים כמו צדק ומוסר ביחסים בין אדם לחברו. ביהדות מופנית פעמים רבות תפילה לאלוהים שינהג על פי מידת הרחמים. כלומר, לא יעניש על פי החוק היבש (על פי מידת הדין) אלא יגלה חמלה.
[עריכה] רחמים בתרבות
בהקשר המשפטי, נאשם שנמצא אשם בעוון רצח יכול לבקש חנינה (מילה נרדפת לרחמים) מהוצאה להורג
מצב מנוגד לחלוטין הוא המתת חסד, שבו ממיתים אדם בגלל רגש רחמים כלפיו.
מקרה מפורסם של רחמים בספרות מתרחש במחזה הסוחר מוונציה כאשר פורטיה מבקשת משילוק להפגין רחמים.
קיימים מספר ארגונים שמשלבים את המילה "רחמים" בשמם כדי לתאר את מטרותיהם. ביניהם "צבאות הרחמים", "אחיות הרחמים" ו-"מקדש הרחמים והצדקה". כמו כן, ישנו גם שם משפחה העונה לשם רחמים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: רחמים |
רגשות | |
---|---|
רגשות בסיסיים | גועל • הפתעה • כעס • עצב • פחד • שמחה |
רגשות נוספים | אדישות • אהבה • אומץ • אושר • אימה • אכזבה • אמון • אמפתיה • אקסטזה • אשמה • בדידות • בהלה • בוז • בושה • ביטחון • בלבול • גאווה • געגוע • דאגה • דו-ערכיות • דחייה • דיכאון • הודיה • הזדהות • הכרת תודה • היסטריה • הערצה • הקלה • השפלה • התלהבות • זחיחות • זעם • חוסר אונים • חיבה • חמדה • חמלה • חרדה • חרטה • חשק • חשש • טינה • ייאוש • כמיהה • מבוכה • מרירות • נחת רוח • נקמה • סבל • סיפוק • סלידה • ספק • סקרנות • עדנה • עוינות • עונג • עלבון • עצב • עצבנות • ציפייה • צער • קבלה • קנאה • רוגע • רחמים • ריקנות • שביעות רצון • שלווה • שנאה • שעמום • תדהמה • תיעוב • תסכול • תקווה • תשוקה |