כביש 1
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כביש 1 | |
---|---|
מחלף שפירים במפגש בין כביש 1 וכביש 412 | |
סיווג | כביש ארצי |
ציר | כביש רוחב |
כינוי | כביש תל אביב ירושלים |
כביש מהיר | ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף שער הגיא |
אורך | 96 ק"מ |
נקודת התחלה | מחלף קיבוץ גלויות |
ערים ראשיות | תל אביב, נמל תעופה בן-גוריון, לוד , ירושלים, מעלה אדומים |
נקודת סיום | צומת בית הערבה |
כביש 1 הוא הדרך הראשית המחברת בין תל אביב וירושלים ועל כן מוכר גם כ"כביש תל אביב-ירושלים", אך למעשה הכביש ממשיך מזרחה מירושלים, דרך מעלה אדומים ומדבר יהודה עד למפגשו עם כביש 90 בצומת בית הערבה בסמוך לקיבוץ בית הערבה בבקעת ים המלח. משם ממשיך כביש באורך של חמישה ק"מ הנמצא בשימוש צה"ל ומוביל לגשר עבדאללה ההרוס. הכביש מורכב משלושה חלקים עיקריים:
- כביש מהיר חדש בין המתחיל במחלף קיבוץ גלויות בתל אביב, חולף על פני נמל התעופה בן-גוריון ומגיע עד לשער הגיא.
- העלייה ההיסטורית לירושלים ממחלף שער הגיא.
- כביש ירושלים-ים המלח.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
תוואי הכביש הוא דרך עתיקה המובילה מיפו לירושלים עוד מימי קדם. למרות חוסר ההגיון הטופוגרפי בתוואי הדרך נראה שהיא הפכה עם הימים לדרך המלך עקב רצון הצליינים הנוצרים לעבור בדרכם באמאוס הנמצאת בפארק קנדה. בתקופות רבות שימשה דרך מעלה בית חורון (בה עובר כיום כביש 443) כדרך הראשית שמחברת בין השפלה לירושלים. הדרך עליה עובר כיום כביש 1 הוכשרה למעבר עגלות בשנות השישים של המאה ה-19, ומאז משמשת ככביש הראשי. דרך זו עברה בסמוך ובתוך יישובים עירוניים כמו אזור, רמלה ואבו גוש.
עד סלילת הכביש המהיר בסוף שנות ה-70 הייתה התנועה בין תל אביב לירושלים בקטע שמסתיים במחלף שער הגיא מתנהלת דרך כבישים 44 ו- 424 של ימינו. לאחר שבמלחמת העצמאות נחסם לתנועה הכביש באזור לטרון, נסלל ב-1949 כביש עוקף ארוך, "דרך הגבורה" (חלק מכבישים 44 וכביש 38 של ימינו), עליו התנהלה התנועה עד למלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה נפתח מחדש הקטע שהיה חסום באזור לטרון. באמצע שנות השישים הורחב הכביש בקטע שבין שער הגיא לירושלים לכביש דו מסלולי ויושרו מספר פיתולים. לאורך קטע זה של הכביש, באזור שער הגיא, פזורים ה"משוריינים" - רכבי קרב מתקופת מלחמת העצמאות, אשר נפגעו בדרכם לירושלים הנצורה.
בשנות השבעים הוחלט לבנות כביש מהיר בתוואי חדש בקטע שבין תל אביב למחלף שער הגיא, במקום להרחיב את הכביש הישן. קטע זה ארוך ב-10 קילומטרים מהכביש הישן, אך הנסיעה בו מהירה יותר. אחד הנוסעים הראשונים בחלק החדש של הכביש היה נשיא מצרים אנואר סאדאת בעת ביקורו בישראל בנובמבר 1977. היה זה עוד לפני שנסתיימה סלילת הכביש. ראש הממשלה באותה תקופה, מנחם בגין התעקש שסאדאת יסע בכביש המהיר כדי שיתרשם מהפיתוח בישראל.
כביש מספר 1 הוא מהתשתיות הלאומיות הבולטות בישראל שחוצות את הקו הירוק. בין משטרת לטרון לאמאוס חוצה הכביש את מה שהייתה פעם שלוחה ירדנית שהסתיימה במנזר השתקנים, מעבר למנזר ומסביב לשלוחה היה שטח הפקר ברוחב של קילומטר עד 2.5 קילומטר. מחלף לטרון עצמו נמצא כקילומטר מעבר לקו הירוק.
לפי סימון מע"צ נקרא גם הכביש המחבר בין ירושלים לים המלח ויריחו כביש מספר 1. שני הכבישים מחוברים ביניהם באמצעות כביש עירוני בירושלים שנקרא דרך יגאל ידין. הכביש בקטע שיורד מירושלים לים המלח נסלל בתקופת המנדט, על תוואי של דרך קדומה. כביש זה היה מפותל מאוד (הוא ירד כ- 1100 מטרים לאורך כ-40 קילומטרים). הכביש החל בירושלים באזור הר הזיתים. בתקופת השלטון הירדני שופר הכביש, ובקטעים רבים נבנה למעשה כביש חדש מקביל, פחות מפותל (הכביש המנדטורי נראה בקטעים מסוימים לצד הכביש הקיים). בסוף שנות השמונים הוסט מוצא הכביש מירושלים למחלף הגבעה הצרפתית ונבנה כביש חדש מירושלים למחלף מעלה אדומים.
באזור ירושלים נפתח ב-2007 כביש 9 (מספור מקומי וזמני) אשר מתווה תוואי חדש לכביש 1 בין מוצא לדרך יגאל ידין ושדרות גולדה מאיר ללא מעבר בצומת גינות סחרוב בכניסה לירושלים.
[עריכה] פרויקטים לאורך הכביש
לאורכו של כביש 1 מתבצעים מספר פרויקטים:
- ההשקעה הגדולה ביותר כיום סמוך לתוואי כביש 1 היא בניית מסילת הרכבת המהירה לירושלים שחוצה אותו שלוש פעמים - על גבי גשר סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, במהרה סמוך למחלף ענבה ושוב במנהרה ליד הכניסה לירושלים.
- בחלקו המזרחי של הכביש נערכות עבודות להרחבת קטע הכביש בין מעלה אדומים לצומת בית הערבה כך שיכלול ארבעה נתיבים.
- מחלף ענבה הנמצא בהקמה יחבר את הכביש אל כביש 431 שיוביל מזרחה למרכז העיר מודיעין-מכבים-רעות ומערבה לראשון לציון ועד לנתיבי איילון.
- כדי להקל על התנועה בכביש לכיוון תל אביב, נסלל נתיב נוסף בין מחלף בן-גוריון[1] למחלף קיבוץ גלויות. הנתיב שיתפקד ככביש אגרה ישמש לתחבורה ציבורית ולכלי רכב שישלמו עבור הזכות לעשות בו שימוש. במקביל מוקם מגרש חנייה פטור מתשלום בין שני מסלולי הכביש מזרחית למחלף שפירים, ולרשות החונים בו יעמוד שירות אוטובוסים מהיר ותכוף למרכז העיר[1]. והפרויקט מוקם בשיטת בנה-הפעל-העבר והאגרה שתגבה מכלי הרכב שיעשו שימוש בנתיב המהיר, תשמש להחזרת הוצאות הקבלן חברת נתיבי איילון.
[עריכה] מחלפים וצמתים לאורך הכביש
קילומטרים | שם | סוג מפגש | מיקום | דרכים מצטלבות |
---|---|---|---|---|
חלק א' - כביש תל אביב-ירושלים | ||||
0 | מחלף קיבוץ גלויות | תל אביב | כביש 20/כביש 461 | |
4 | מחלף גנות | גנות | כביש 4 | |
6 | מחלף שפירים | בית דגן | כביש 412 | |
12 | מחלף בן-גוריון | נתב"ג | ||
13 | מחלף לוד | רמלה-לוד | כביש 40 | |
17 | מחלף בן שמן | בן שמן | כביש 6, כביש 443, כביש 444 | |
21 | מחלף דניאל | כפר דניאל | כביש 6 | |
23 | מחלף ענבה (בבנייה) | כפר שמואל | כביש 431 | |
31 | מחלף לטרון | לטרון | כביש 3 | |
35 | מחלף שער הגיא | שער הגיא | כביש 38 | |
41 | מחלף שורש | שורש | ||
42 | צומת קריית יערים | קריית יערים | כביש 425 | |
46 | מחלף חמד | עין חמד | ||
50 | מחלף הראל | מבשרת ציון | ||
52 | מחלף מוצא | ירושלים | רחוב שורק | |
55 | מנהרה | נחל שורק | 2 מסלולים - 400 מטר | |
57 | מחלף יגאל ידין | ירושלים | כביש 404, שד' יגאל ידין, שד' גולדה מאיר | |
60 | מחלף שער מזרח | ירושלים | כביש 60 | |
חלק ב' - דרך יריחו | ||||
61 | שדרות משה דיין | ירושלים | שדרות משה דיין | |
64 | צומת עיסאוויה | ירושלים | רחוב סייארת חג'ה, מצודת אדומים | |
65 | מחלף הזיתים | ירושלים, א-זעיים | רחוב אל חרדוב, דרך מנהרת הר הצופים, א-זעיים | |
70 | מחלף אדומים | מעלה אדומים | כביש 417 | |
74 | צומת ישי | מעלה אדומים, מחנה קבע ישי | כניסה למחנה צבאי ולעיר | |
75 | אזור תעשייה מישור אדומים | מעלה אדומים | כביש 437/שדרות החברה הכלכלית | |
78 | צומת כפר אדומים | כפר אדומים, נופי פרת | כניסה ליישוב | |
78 | צומת אלון | אלון | כביש 458 | |
84 | צומת מצפה יריחו | מצפה יריחו | כניסה לישוב | |
92 | צומת אלמוג | אלמוג | דרך מקומית | |
96 | צומת בית הערבה | בית הערבה | כביש 90 |
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הנתיב המהיר שפירים-קיבוץ גלויות, אתר חברת נתיבי איילון
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- שמואל אביצור, מאה שנה לכביש יפו-ירושלים, אדם ועמלו, ת"א, תש"ל.