הקו הראשי של רכבת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקו הראשי של רכבת ישראל הוא הכינוי שניתן למסילת הרכבת החוצה את ישראל מצפון לדרום - מאזור התעשייה "מילואות" שבאכזיב למסוף המטענים שבהר צין.
הקו הראשי הוא בעצם כינוי למספר מסילות מחוברות - מסילת החוף, מסילת איילון ומסילת הדרום. מהקו הראשי מתפצלות שלוחות - מסילת הירקון, מסילת הרכבת לראשון לציון הראשונים, קו הרכבת למודיעין, מסילת הרכבת לירושלים, המסילה המזרחית ועוד שלוחות לנמלי ים (נמל אשדוד ונמל חיפה) ולמסופי משא ומטען (מסוף המטענים בהר צין, מפעל נשר ברמלה, בתי הזיקוק בחיפה ועוד).
ישנו קו נוסעים בינעירוני של רכבת ישראל שמנצל כמעט את כל הקו הראשי של הרכבת - קו נהריה-חיפה-בנימינה-תל אביב-נתב"ג-לוד-באר שבע. בשאר הקווים הבינעירוניים נעשה שימוש בשלוחות המתפצלות מהקו הראשי. רכבת הפרברים המקשרת את חיפה והקריות ורכבת הפרברים דימונה-באר שבע צפון עושות שימוש במקטעים מסוימים של הקו, ואילו רכבות הפרברים המקשרות את תל אביב עם סביבתה עושות שימוש בקטעים של הקו הראשי בשילוב עם השלוחות המתפצלות ממנו (ברכבת הפרברית בית שמש-ירושלים מלחה לא נעשה שימוש בקו הראשי אלא רק בחלק ממסילת הרכבת לירושלים המהווה שלוחה המתפצלת מהקו בסמוך לקיבוץ נען).
[עריכה] היסטוריה
בשלהי המאה ה-19 הונחה המסילה הראשונה בארץ ישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל - מסילת יפו-ירושלים (תחנות עיקריות: תחנת הרכבת יפו, תחנת הרכבת לוד, תחנת הרכבת רמלה, תחנת הרכבת דיר עבאן ותחנת הרכבת ירושלים). במשך למעלה מעשור הייתה המסילה היחידה בארץ, ובשנת 1906 נוסדה גם רכבת העמק (תחנות עיקריות: תחנת הרכבת חיפה מזרח, תחנת הרכבת כפר יהושע, תחנת הרכבת עפולה, תחנת הרכבת בית שאן ותחנת הרכבת צמח). עד מלחמת העולם הראשונה, אפוא, לא היו מסילות אורכיות בארץ ישראל (בין צפון הארץ לדרומה), אלא רק מסילות רוחביות (בין מזרח הארץ למערבה).
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, האימפריה העות'מאנית נאלצה להזרים יחידות צבא ולהוביל אספקה שוטפת לכיוון קו החזית באזור חצי האי סיני, שם נערכו הקרבות נגד מדינות ההסכמה. לכן הוחלט על הנחת המסילה המזרחית (הקרויה גם "המסילה האורכית") מצפון ארץ ישראל דרך אזור השפלה עד הנגב והלאה לסיני. המסילה המזרחית קישרה בין תחנת הרכבת עפולה בקו רכבת העמק ובין תחנת הרכבת נחל שורק במסילת הרכבת לירושלים. תחנות עיקריות: תחנת הרכבת ג'נין, תחנת הרכבת טול כרם, תחנת הרכבת קלקיליה, תחנת הרכבת ראס אל עין, תחנת הרכבת לוד. מתחנת הרכבת נחל שורק נמשכה המסילה אל תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע ומשם הלאה לסיני. חלקה זה של המסילה המזרחית עד באר שבע הפך לימים לחלק מהקו הראשי של רכבת ישראל. כמו כן בנו הטורקים מסילה מתחנת הרכבת טול כרם אל אזור חדרה לצורך אספקת עצים מיערות האלונים שהיו אז באזור.
לאחר כיבוש הארץ על ידי הצבא הבריטי וכינון שלטון המנדט הבריטי הונח קטע מסילה שחיבר את המסילה המזרחית מחדרה מזרח צפונה לחיפה. קטע המסילה נמתח לאורך קו החוף של חיפה בצמוד לנמל חיפה שזה עתה נוסד והלאה לראש הנקרה וללבנון. במקביל גם הונחה לאורך חוף הים התיכון מסילה שחיברה את קהיר, עזה, אשדוד ורחובות אל תחנת הרכבת לוד (המסילה החלה להיסלל עם התקדמות הצבא הבריטי צפונה בתקופת מלחמת העולם הראשונה).
לאחר קום המדינה השתנתה לחלוטין רשת המסילות באזור - לא היו עוד רכבות בין ארץ ישראל לבין הארצות השכנות. כמו כן, קטעים מהמסילות נותרו מעבר לקווי הפסקת האש של סוף מלחמת העצמאות (קטע המסילה רפיח-עזה נתפס על ידי מצרים וקטעים מהמסילה המזרחית וממסילת הרכבת לירושלים נתפסו על ידי הלגיון הירדני בשטח הגדה המערבית - על מנת להרחיק את מסילת הרכבת מקווי הפסקת האש הונחה מסילת החוף בין תל אביב לבין תחנת הרכבת חדרה מערב, שמצפון לה התחברה המסילה עם הקטע שנסלל כהמשך למסילה המזרחית צפונה, אל חיפה). נפח הנוסעים ברכבת של מדינת ישראל ירד משמעותית. חברת רכבת ישראל, שהוקמה במאי 1948, החלה להפעיל את רשת המסילות בארץ על אף הצמצום בנפח הנוסעים ובאורך המסילות. במשך חמישה עשורים ירדה קרנה של הרכבת בארץ ישראל ופעילות הרכבת הלכה ופחתה. בכל זאת, בשנת 1977 הוארכה מסילת הדרום בקטע נוסף דרומה, אל הר צין.
בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-20 גברה תנועת הנוסעים ברכבת ישראל. החלטות ממשלתיות הובילו לפיתוח מואץ של רשת המסילות - נבנו תחנות חדשות והונחו מסילות חדשות. בין המסילות החדשות שהונחו הייתה גם מסילת איילון שהחליפה את המסילה המזרחית בקישור דרום הארץ וצפונה ומסילת הרכבת לנמל התעופה בן-גוריון (הונחה במקביל לקטע המסילה תל אביב-לוד כדי לקשר את נתב"ג לרשת המסילות).
[עריכה] הקו הראשי כיום
הקו הראשי הוא חיבור קטעי מסילות שהונחו בתקופות שונות של מאה העשרים. כיום הקו הראשי נמתח מאכזיב שבצפון לאורך מישור החוף הצפוני והשרון (מסילת החוף), דרך תל אביב (מסילת איילון) ואחר כך לתחנת הרכבת לוד ודרומה דרך אזור השפלה אל באר שבע ודימונה והלאה אל מסוף המטענים בהר צין.
מהקו הראשי מתפצלות השלוחות הפעילות הבאות -
- מקרית גת מתפצלת מסילת חלץ אל אשקלון.
- מתחנת הרכבת לוד מתפצלת דרומה מסילת לוד - אשקלון. תחנות: תחנת הרכבת באר יעקב, תחנת הרכבת רחובות, תחנת הרכבת יבנה, תחנת הרכבת אשדוד, תחנת הרכבת אשקלון.
- ליד תחנת הרכבת באר יעקב, מתפצל הקו לתחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים. תחנות: תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים.
- מאזור קיבוץ נען מתפצלת מזרחה מסילת הרכבת לירושלים. תחנות: תחנת הרכבת בית שמש, תחנת הרכבת גן החיות התנ"כי, תחנת הרכבת ירושלים מלחה.
- מתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה מתפצלת מזרחה מסילת הירקון. תחנות: תחנת הרכבת בני ברק, תחנת הרכבת פתח תקווה סגולה, תחנת הרכבת ראש העין צפון, תחנת הרכבת הוד השרון, תחנת הרכבת כפר סבא.
- מאזור מחלף גנות מתפצל מזרחה קו הרכבת למודיעין. תחנות: תחנת הרכבת נתב"ג, תחנת הרכבת פאתי מודיעין ותחנת הרכבת מודיעין מרכז. בעתיד ימשיך הקו מזרחה במסגרת ביצוע פרויקט קו הרכבת המהיר לירושלים.
- מתחנת הרכבת לוד מתפצלת צפונה המסילה המזרחית. תחנות: תחנת הרכבת ראש העין דרום.
אורך המסילות הכללי של רכבת ישראל עומד על 960.5 קילומטר, מתוכן 719 קילומטר משמשות כמסילות קו ראשי ו-241.5 ק"מ שלוחות (לפי נתוני 2007).
