השומר הצעיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
| שם מלא | השומר הצעיר |
| כינוי | השוה"צ, השמו"צ, השומר |
| תאריך ייסוד | 1911 |
| השתייכות פוליטית | ציונות סוציאליסטית שמאל ציוני |
| מפלגה מקבילה | מפלגת השומר הצעיר מפ"ם מרצ |
| מספר חניכים (על פי משרד החינוך) | כ-6,150 (בישראל) |
| אישים בולטים | יעקב חזן מאיר יערי חייקה גרוסמן אבא קובנר מרדכי אנילביץ' מרדכי שנהבי |
| רכז | אייל רייז |
| מרכז | תל אביב |
תלבושת חולצה שומרית |
|
השומר הצעיר היא תנועת נוער יהודית הפועלת בישראל ובעולם. התנועה דוגלת בסוציאליזם, ציונות ואחוות עמים. היא מקיימת פעילות חינוכית בלתי-פורמלית בדגש על חיי קבוצה ושיתוף בין קבוצות ובתוך הקבוצה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת דרכה של התנועה
[עריכה] הקמת התנועה
תנועת השומר הצעיר קמה לראשונה ב-1911 בלבוב שבגליציה שהייתה בשליטת אוסטרו-הונגריה (כיום אוקראינה), שם הקים הנריק שטרנר את ארגון הצופים הראשון. הייתה זו תנועת הנוער היהודית הראשונה, ושמה שונה ב-1913 ל"השומר" בהשפעת אגודת "השומר" הארץ-ישראלית. בהשפעת התנועה בגליציה החלה פעילות מקבילה בפולין הקונגרסאית (שטח פולין שהיה בשליטת רוסיה), פעילות זו גברה בשנת 1916 לאחר כיבוש פולין על ידי גרמניה ואוסטרו-הונגריה.בעיצומה של המלחמה התאחדה התנועה עם תנועת צעירי ציון, שהייתה תנועה שעסקה בלימוד השפה העברית, יהדות וציונות. התנועה המאוחדת נקראה בהתחלה "שומרים צעירי ציון" ובהמשך קיבלה את שמה הנוכחי:"השומר הצעיר".
לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו להתפתח בתנועה שני רעיונות אידאולוגיים עיקריים:
- ציונות - רעיון שיבת ציון הבשיל בקרב חברי התנועה בווינה, כחלק מהתעוררות השאיפות הלאומניות באירופה בעקבות התפרקותה של האימפריה האוסטרו הונגרית, ובניסיון להציב חלופה למה שהציונות ראתה כחיים נעדרי חזון של יהדות מזרח אירופה.
- סוציאליזם - התנועה סיגלה לעצמה רעיונות מרקסיסטים.
[עריכה] תחילת דרכה של התנועה בא"י
באביב 1920 נערכה ועידת השומר הצעיר בלבוב. מסר מפורש הועבר מן השומרים בארץ-ישראל אל השומרים בגולה באמצעות מרדכי שנהבי (לימים מראשי גדוד שומריה, הוגה "יד ושם" ומנהלו הראשון) שהגיע מן הארץ במיוחד לוועידה: יש לעלות עלייה מידית תוך התעלמות מן המדיניות של ההנהלה הציונית שקבעה שאין לעודד עלייה של צעירים חסרי אמצעים לפני הכנת תשתית לקליטתם בארץ. הוסיף שנהבי והטיל ספק בערכה של ההכשרה בגולה. לדבריו, "התנאים בארץ שונים לחלוטין מהתנאים בגולה ויש ללמוד את החקלאות בארץ". הכנס בלבוב התקיים לאחר מאורעות תל חי. עמידת הגבורה של מגניי תל חי לא חלפה מבלי להותיר רישומה על אנשי ה"שומר הצעיר". ראש הקן בטורקה אבא שנלר (לימים אבא חושי ראש גדוד שומריה, מקים ברית פועלי ארץ ישראל, מזכיר מועצת פועלי חיפה וראש עיריית חיפה) קרא בהתרגשות את השיר "בגליל בתל חי" שחבר בהשראת עמידת הגבורה של טרומפלדור וחבריו. ואומנם שיקפו ההחלטות שנתקבלו בלבוב את רוח מאורעות תל חי: הוחלט שהשכבה הבוגרת של "השומר הצעיר" תעלה מיד ארצה, ומאמצי התנועה יתמקדו בהגשמת מטרה זו.
ועידת לבוב נתנה זריקת מרץ ובעקבותיה החלו בוגרי התנועה לעלות לארץ כקבוצות (עד אז היו עולים כיחידים). בשנת 1920 הוקם קיבוץ א' של השומר הצעיר הוא גדוד שומריה (לימים קיבוץ בית אלפא) וכמה חודשים לאחריו קיבוץ ב' (לימים קיבוץ משמר העמק). למרות ועידת לבוב והקמת שני הקיבוצים הראשונים של התנועה, חלק מראשי התנועה בגולה היו נגד העלייה ההמונית ארצה. סניפים של התנועה הוקמו במדינות נוספות.
[עריכה] הקמת הקיבוץ הארצי
בשנת 1927 היו בארץ כבר חמישה קיבוצים של יוצאי התנועה. (שריד, עין שמר, מעברות,משמר העמק ובית אלפא) למרות השתייכותם לאותה תנועה הקשר בין הקיבוצים היה מזערי וגם הקשר לתנועה בגולה היה לא משמעותי. ולכן הוחלט במועצה הארצית של התנועה ביולי 1927 להקים גוף שיאחד את כל קיבוצי התנועה ויהווה למעשה את תנועת הבוגרים שתיהיה ההמשך לתנועת הנוער. בוועידה העולמית השלישית שהתקיימה בצ'כוסלובקיה בשנת 1930 הוחלט שהצטרפות לקיבוץ הארצי מהווה דרך ההגשמה היחידה והמחייבת עבור כל חניכי התנועה. חברי קיבוץ בית אלפא החליטו לא להצטרף בהתחלה בגלל חילוקי דעות אידאולוגיים. גם חלק מראשי התנועה בגולה לא הסכימו עם החלטות הוועידה ופרשו מהתנועה.
לאחר הקמת הקיבוץ הארצי (או בשמו המלא - הקיבוץ הארצי השומר הצעיר) עברה למעשה הנהגתה של התנועה מהגולה (בעיקר פולין) לארץ וכל חברי התנועה בפולין עלו לארץ פרט לצעירים שחיכו לזמנם ושליחים שנשארו מאחור כדי להדריך אותם.
[עריכה] הקמת הקנים הראשונים בא"י
בשנת 1929 קמו שלושה קנים בחיפה, רחובות ובמקווה ישראל. בחודשים הראשונים פעלו כל אחד מהקנים באופן עצמאי ללא כל קשר ביניהם המפגש הראשון נערך בנס ציונה ב-1930 ונכחו בו נערים גם מהערים: תל אביב, ראשון-לציון, עפולה וכמובן, נס ציונה. מפגש זה התחיל את תהליך יצירת התנועה שהיא יותר מאוסף של קנים. במפגש נבחרה הוועידה המרכזית שניהלה את התהליכים המרכזיים בתנועה באותם ימים. הגושפנקה להקמת התנועה היה המחנה הארצי בחופש הקיץ בקיבוץ מרחביה שלקחו בו חלק עירוניים וקיבוצניקים מכל הארץ.
[עריכה] הקמת המוסד החינוכי הראשון
-
ערך מורחב – שומריה (מוסד חינוכי)
בשנת 1931 הוקם בקיבוץ משמר העמק המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר שבו למדו כל הילדים הגרים בקיבוצי התנועה.
[עריכה] התפתחות התנועה בארץ
התנועה בארץ, שהחלה עם שני קנים וארבעים חניכים, גדלה ובוועידה הארצית שהתקיימה ב20 באפריל 1938, היו בתנועה כ-2,000 חניכים ב-30 קנים. תוך כדי התפתח המבנה הארגוני של התנועה ועם השנים הבוגרים הארצישראליים השתלבו באופן מלא בהנהגת התנועה.
[עריכה] על המשמר
-
ערך מורחב – על המשמר
ב30 ביולי 1943 העיתון על המשמר ראה אור לראשונה בתחילה כביטאונה של תנועת הנוער ובשם משמר, ובהמשך כיומון המופץ בקיבוצים ובערים.
[עריכה] השומר הצעיר בשואה
[עריכה] עליית הנאצים לשלטון
עם עליית הנאצים לשלטון החלו התנכלויות ליהודים והם הוצאו מכל המסגרות הלאומיות לנוער. היהודים, שראו עצמם כחלק מהאומה הגרמנית חשו נפגעים מסילוקם מהחברה, התכנסו בתוך הקהילה ותנועות הנוער, שפעילותם אושרה על ידי המשטר הנאצי (אך תחת פיקוח צמוד), גדלו בהתמדה. הנאצים שעד הפלישה לברית המועצות והפתרון הסופי תמכו בנטיות הציוניות של תנועות הנוער היהודיות ואפשרו להם להקים חוות הכשרה בגרמניה ובשטחים בכבושים.
[עריכה] 1939 - 1941
פלישת גרמניה לפולין ב-1 בספטמבר 1939 תפסה את התנועה בפולין לא מוכנה. כשבוע לאחר הפלישה ערכה הנהגת קן ורשה מפגש של כל חברי הקן ובו הורתה להם להשמיד את כל המסמכים, העבודות, היצירות והדגלים של הקן. בנוסף, פרסמה ההנהגה כרוז המודיע על סגירת הקן. לאחר מכן יצאו רוב חבריו הבוגרים של הקן מזרחה כי שמעו על כיבוש מזרח פולין על ידי ברית המועצות ועל הקמת חזית חדשה של הצבא הפולני במזרח כנגד הצבא הגרמני. בפולין, שנפלה תוך זמן קצר בידי הנאצים והסובייטים, נוצר מצב שבו רוב הנהגת התנועה מרוכזת בווילנה ("הריכוז הווילנאי"), שהייתה תחת שלטון סובייטי, אך חניכי התנועה פרוסים בכל פולין ובעיקר בוורשה, שהייתה תחת כיבוש נאצי. לאחר דיונים וויכוחים רבים החליטו ראשי התנועה שחלק מחברי ההנהגה יחזרו לוורשה כדי לאסוף את החניכים ולהקים מחדש את הקנים.
[עריכה] 1941 - 1945
לאחר ההתארגנות המחודשת של התנועה בגטאות, הקנים פעלו במלוא המרץ, התקיימו פעולות, מפגשים, הדרכות, סמינרים ופורסמו עיתונים תנועתיים. בנוסף תפסה התנועה את מקומה של מערכת החינוך שלא הייתה קיימת ומורים לימדו את הילדים את שלל המקצועות. כדי לקשר בין כל קני התנועה בפולין (שהיו מרוכזים בגטאות) פתחה התנועה רשת של קשריות, בנות שהיו עוברות מגטו לגטו באופן בלתי חוקי ומעבירות ידיעות וקשרים בין הקנים וההנהגה ששכנה בגטו ורשה.
עם תחילת מבצע ברברוסה ותחילת ההשמדה של יהדות אירופה חל מפנה בהתנהגות התנועה בפרט והיהודים בגטו בפרט. עד אז התנועה שמרה על חוקי הגטו ושמעה ליודנראט כל עוד הייתה הערכה שיש תקווה להינצל. עם תחילת הידיעות שהגיעו מווילנה על הרציחות בפונאר הוציא אבא קובנר, מראשי התנועה בוילנה, את הכרוז הבא:
 |
היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח! נכון, חלשים אנו וחסרי מגן, ואולם, התשובה היחידה לאויב היא התנגדות! |
 |
| -- כרוז של אבא קובנר | ||
כרוז זה מבטא את עמדת התנועה והיהודים שתקוותם תמה, וכך עלה רעיון ההתנגדות בתנועה. ראשי התנועה לא ראו ברציחות אירועים ספונטניים שקרו בגלל איבה מקומית כמו שחשבו היודנרטים, אלא ראו זאת כחלק מאידיולוגיה ברורה המאמינה בעולם "נקי" מיהודים. עקב כך, יצרו ראשי התנועה קשר עם מחתרות פולניות וליטאיות כדי לקבל מהם אמצעי לחימה, קשר והדרכה.
בוארשה לאחר שתי אקציות גדולות הוחלט בסוף שנת 1942 להקים ארגון המאגד את כל תנועות הנוער ותומכיהם בגטו כדי להתחיל בהתנגדות אלימה לנאצים. הארגון שהוקם, הארגון היהודי הלוחם (אי"ל). בראש הארגון עמד מרדכי אנילביץ' ובשנת 1943 פרץ מרד גטו ורשה.
[עריכה] מפלגת השומר הצעיר
בפברואר 1946 הוקמה "מפלגת פועלים השומר הצעיר" על ידי איחוד בין התנועה הפוליטית של השומר הצעיר לבין מפלגת הלוויין שלה הליגה הסוציאליסטית. המפלגה ייצגה את דעותיהם של תנועת הנוער והקיבוץ הארצי. עם קום המפלגה נשמעה ביקורת רבה על צעד זה מכיוון שראשי היישוב בארץ חשבו שתנועת נוער אינה צריכה מפלגה פוליטית כי אין לערב נערים בנושאים פוליטים. בין התוקפים היה נתן אלתרמן, שבעקבות צעד זה, כתב את שירו "אילוף הילדים".
בינואר 1948 התאחדה מפלגת השומר הצעיר עם התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון ושמה שונה למפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת).
[עריכה] מלחמת העצמאות
עם קום המדינה, התנועה, שעד אז תרומתה העיקרית הייתה ששלחה את חבריה לשרת בפלמ"ח, גייסה את בוגריה לצה"ל המתפתח. זו הייתה מכה קשה לתנועה מכיוון שרוב ההנהגה והמדריכים שלה התגייסו והקנים בארץ נשארו בידי החניכים. בעיה נוספת שצצה בעקבות הגיוס ההמוני הייתה לשמור על קשר עם בוגרי התנועה כדי לאפשר להם להגשים עצמם בקיבוץ לאחר המלחמה, הפתרון שנמצא היה גרעיני הנח"ל שלא היו הפתרון האידאלי אך היה הפתרון הטוב ביותר עבור התנועה. בנח"ל היו יכולים בוגרי התנועה לתרום למדינה על ידי שירות קרבי ולאחר מכן לחזור לתנועה ולהקים היאחזות (שלרוב הפכה לקיבוץ).
[עריכה] סמלי וערכי התנועה
[עריכה] עשרת הדיברות
ערכיו של השומר הצעיר מתבטאים בעשרה דיברות (על משקל עשרת הדיברות). במהלך השנים, עם התפתחותה של התנועה, מתוך רצון לשקף את ערכיה החדשים ותוך תהליך דמוקרטי שנעשה בוועידות התנועה בה לקחו חלק חניכים מכל רחבי הארץ, השתנו הדיברות והותאמו לרוח החדשה של התנועה.
| התפתחות עשרת הדברות במרוצת השנים | |||
| גירסת 1916 | גירסת 1928 | גרסה נוכחית | |
| השומר הוא איש אמת | השומר הוא איש אמת ועומד על משמרה | השומר הוא איש אמת ועומד על משמרה | |
| השומר הוא נאמן לעמו | השומר הוא חלוץ התחיה של עמו, שפתו ומולדתו | השומר הוא חלוץ השחרור הלאומי של עמו ומולדתו ונאמן לערכי תנועת הפועלים החלוצית והלוחמת | |
| השומר הוא אח לשומרים | השומר הוא פעיל איש עבודה ויודע לחיות מיגיע כפיו | השומר הוא איש עבודה ומגשים בקיבוץ השומרי | |
| השומר הוא אחיעזר ואחיסמך | השומר הוא מגשים ולוחם לחיי צדק, אחווה וחופש בחברה האנושית | השומר לוחם לשוויון, שלום ואחוות עמים | |
| השומר הוא חובב טבע | השומר הוא אחיעזר ואחיסמך | השומר הוא אח נאמן לחברה השומרית וסר למשמעת מדריכיה | |
| השומר שומע לפקודת ראשיו | השומר הוא אח נאמן לעדה השומרית וסר למשמעת מנהליה | השומר פעיל בחברה ומקיים יחסי רעות ושיתוף עם חבריו | |
| השומר דרכו לחסכון ונדיבות לב | השומר הוא חובב הטבע, מכירו ויודע לחיות בחיקו | השומר חובב טבע, לומד להכירו ומושרש בנוף מולדתו | |
| השומר הוא עליז ורענן | השומר הוא אמיץ, עליז ורענן | השומר אמיץ, עצמאי ומלא חדוות נעורים | |
| השומר הוא איש חייל | השומר הוא בעל רצון המשלים את עצמו הגשמה רוחנית וגופנית | השומר מחשל את אופיו וחותר לשלמות רוחנית וגופנית | |
| השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו | השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו, אינו מעשן, אינו שותה כהל ושומר על הטוהר המיני | השומר הוא ישר וטהור בהליכותיו, יוצר ומגשים סגנון חיים חלוצי | |
[עריכה] סמל השומר הצעיר
הסמל משלב ערכים רבים המבטאים את שילובן של תנועות הנוער "השומר" ו"צעירי ציון".
מאפיינים
- מגן דוד - מסמל את הקשר ליהדות, לעם היהודי ולמדינת ישראל.
- שלושת הקווים הלבנים במשולשי מגן הדוד - מסמלים את שלושת ערכי התנועה המרכזיים - ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
- פרח החבצלת (fleur-de-lis)- מסמל את הצופיות, שהיא עמוד-תווך ברוח התנועה.
- עלי עץ האלון - מסמלים את הטבע, ואת השורשיות.
- עלי עץ הזית - מסמלים את השלום.
- הצבע האדום - מסמל את השקפת העולם השמאלית, ואת הקשר לסוציאליזם הבינלאומי.
- הקשר - מסמל את איחודם של כל הערכים לכלל השקפת עולם אחת. ואת אחוות העמים.
- חזק ואמץ - סיסמת התנועה.
[עריכה] החולצה השומרית
החולצה השומרית (החולצה הכחולה, או 'השומרית' לקיצור) היא חולצת התנועה והיא נלבשת בתנועה הישראלית מאז הקמתה בשנת 1929 ובתנועה העולמית שלאחר השואה, עד אז החולצה הייתה בגוון אפור כדוגמת החולצה של תנועת הצופים שהרי השומר הצעיר קמה כתנועה צופים יהודית. את החולצה נוהגים חניכי התנועה ללבוש בטיולים, סמינרים וטקסים, מדריכי התנועה לובשים אותה בכל מפגש עם חניכיהם וקומונרים ואנשי הנהגת התנועה לובשים אותה בכל זמן פעילותם.
- החולצה הכחולה היא בראש ובראשונה חולצת עבודה, כסמל למעמד הפועלים. החולצה הכחולה היא סממן משותף של תנועות הנוער הציוניות סוציאליסטיות.
- השרוך מסמל את הצופיות, וצבעו הלבן מסמל טוהר ואחווה. בהפגנת אחד במאי הראשונה, בשנת 1886 בשיקאגו, הונפו דגלים לבנים שסימלו את אחוות הפועלים הכללית. הפגנה זו פוזרה בכח על ידי המשטרה, ובין המפגינים והשוטרים נרשמו פצועים והרוגים. בהפגנת אחד-במאי הבאה הונפו דגלים אדומים, לזכר דם הפועלים שנהרגו בהפגנה המקורית, ומאז דגל אדום הוא דגל הפועלים הבינלאומי. השרוך הלבן הוא בבחינת החזרת עטרה ליושנה - סמל לראשיתו של המאבק הצודק.
- השרוך והחולצה יחדיו יוצרים את שילוב הצבעים של דגל הלאום.
- בישראל מקובל להאריך את צידו השמאלי של השרוך כסמל למיקום התנועה במפה הפוליטית.
- בתנועה העולמית השרוך שרוך בצורת האות H, המרמזת על שמה של התנועה באנגלית (Hashomer Hatzair).
- שלושת זוגות החורים שדרכם משתרג השרוך מסמלים את שלושת ערכי היסוד של התנועה: ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
- הקשר בסוף השרוך מסמל קיבוץ גלויות.
- הצווארון והחפתים מסמלים טקסיות ורשמיות.
- עשרת החורים בחולצה (שישה בשרוך, שניים בכיסים ושניים בשרוולים) מסמלים את עשרת הדברות של התנועה.
- השרוולים ארוכים - להגנה מפני קור, קרינת השמש, קוצים ואיתני טבע נוספים. הם ניתנים לקריעה לשימוש כתחבושת או כחוסם עורקים.
- הכיסים והכפתורים מסמלים יעילות.
- על כיסויי הכיסים נוהגים החניכים לנעוץ את העיטורים שניתנים בתום טיולי התנועה.
- על דש הצווארון נהוג לנעוץ את סיכת ההדרכה שניתנת בתום קורס ההדרכה לפני עליית החניכים לכתה י'. לעומת סיכת ההדרכה את סיכת הבוגרים שניתנת ליוצאים לשנת שירות בתנועה נהוג לענוד במרחק של שתי אצבעות מעל לכיס השמאלי.
[עריכה] אישים בולטים בתנועה
לרשימת הבוגרים המורחבת: בוגרי השומר הצעיר
[עריכה] קיני השומר הצעיר בישראל
התנועה מונה ב55 קניה, כ-6,150 חניכים (ע"פ מפקד תנועות הנוער לשנת 2005 של משרד החינוך) [1].
|
אזור צפון-מזרחי
אזור צפון מערבי
אזור שרון
אזור מרכז |
אזור ירושלים
אזור שפלה
אזור דרום
|
[עריכה] קיני השומר הצעיר בעולם
תנועת השומר הצעיר בעולם פועלת כיום ב-20 ארצות ודוברת 11 שפות. ההנהגה העליונה של השומר הצעיר בעולם נמצאת בבית הקיבוץ הארצי בת"א (לאונרדו דה וינצ'י 13). התנועה פעילה בארצות הבאות:
[עריכה] פעילות התנועה
[עריכה] ועידה ארצית
מאז תחילת דרכה מקיימה התנועה ועידה ארצית אחת למספר שנים, והחל משנת 2001 מקיימת התנועה אחת לשנה ועידה ארצית (מלבד 2006). לוועידה מוזמנים כל חניכיה הבוגרים של התנועה (החל מכיתה ט'). בוועידה דנים בנושאים הנקבעים מראש על ידי חניכי התנועה, שקשורים בדרכה של התנועה. ההחלטות בוועידה מתקבלות באמצעות דמוקרטיה ישירה, לאחר דיון מקיף על כל נושא.
מאז הוועידה הארבע-עשרה (2007) החלה הוועידה פועלת במתכונת "מגילת השומרים". ע"פ מתכונת זו, הוועידה מהווה את שיאו של תהליך ארוך שקודם לה, במסגרתו קם צוות ניסוח למסמך-עמדה ("מגילה"), שמתגבש ונבנה על ידי צוות של בוגרים. המגילה עומדת לביקורת ושינסוחים במסגרת הפעילת בוועידה הארצית, ובסופו של תהליך הניסוח מקבל צוות הניסוח את הערות החניכים והמדריכים, ומשנסח את המגילה בהתאם להן. במסגרת זו מתבטלת ההצבעה שחתמה באופן מסורתי את הוועידה, ומוחלפת בטקס חתימה של חניכים מהשכבה המובילה בתנועה על המגילה.
[עריכה] החלטות בולטות בוועידות ארציות
הוועידה העשירית (מאי 2001, גבעת חביבה):
- התנועה בחרה מחדש את ערך הסוציאליזם כערך מרכזי בתנועה.
- הוחלט להקים את תנועת החיים של השומר הצעיר כתנועת בוגרים חדשה, המורכבת ממספר קבוצות בוגרות.
הוועידה השתים עשרה (2004):
הוועידה עסקה בקן השומרי ובהגשמה בקיבוץ, ובין החלטותיה הבולטות עמדו:
- הגדרה מחדש של משמעות הקן השומרי.
- חיזוק מגמת ההגשמה.
- בחירה בקיבוץ הן כיעד חינוכי משמעותי והן כיעד הגשמה חיוני.
- החלטות הוועידה במלואן
הוועידה השלוש-עשרה (2005, עברון):
- התנועה החליטה מחדש על תמיכתה בציונות והדגישה מחדש את חשיבותה בערכי התנועה המרכזיים. בעקבות החלטה זו נגרמה פרישה מצומצמת ועצמאית של חניכים מהתנועה.
[עריכה] השומריה
מאז הקמת התנועה, מתכנסים כל חניכי התנועה, מהארץ ומהעולם וכן מתנועת החיים אחת לעשר שנים לשומריה, אירוע חגיגות הקמת התנועה.
השומריה האחרונה (השומריה ה-9) התקיימה ביער משמר העמק בקיץ 2003, והתקיימה במתכונת של סמינר בן חמישה ימים שעסק בעיקר בערך רוח התנועה ובטבע.
[עריכה] מחאות חברתיות
חניכיה הבוגרים של התנועה לוקחים חלק פעיל מאוד בארגון ובהשתתפות בהפגנות העוסקות בנושאים חברתיים ובנושא השלום.
[עריכה] ועידות העשוקים
-
ערך מורחב – ועידת העשוקים
מאז שנת 2000 מקיימת התנועה מידי שנה הפגנה מול ועידת העסקים בתל אביב.
[עריכה] תנועת החיים
בהתאם להחלטת הוועידה הארצית העשירית, הוקמה בשנת 2001 תנועת בוגרים הנקראת "תנועת החיים של השומר הצעיר". התנועה מורכבת ממספר קבוצות ומרכז התנועה הוא קיבוץ פלך. התנועה מפעילה מרכז סמינרים בשם "פרדס" ורוב חבריה מתפרנסים מחינוך (בעיקר במוסדות השומר הצעיר).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאז ועד היום - רשימת מאמרים על השומר הצעיר
- ס. ש. יריב (דוד בן-גוריון), על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1953.
- ישראל גוטמן מרד הנצורים, הוצאת מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.
- אלי צור, עם בוא האפלה - השומר הצעיר בפולין ובגליציה, 1930-1940, הוצאת מכון בן-גוריון ואוניברסיטת הנגב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קדימה השומר |
- אתר השומר הצעיר בישראל
- ארכיון יד יערי הארכיון הרשמי של השומר הצעיר מכיל הרבה פריטים לתצוגה.
- אתר התנועה העולמית של השומר הצעיר
- השומר הצעיר בארץ ובעולם על השומר הצעיר מתוך אתר קרן חבצלת.
- למהותה של תנועה על השומר הצעיר מתוך אתר השומר הצעיר
- וידאו: השומריה הרביעית, 1966
|
אריאל | בית"ר | בנות בתיה | בני עקיבא | ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי | האיחוד החקלאי | המחנות העולים | הנוער הלאומי | נוע"ם |
