הרצליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרצליה היא עיר חוף בשרון הדרומי, בין נתניה לתל אביב, על מישור החוף, כ-50 מ' מעל פני הים. נוסדה כמושבה ב-13 בדצמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. הרצליה משתרעת מחוף הים מזרחה, ומכילה פני שטח מגוונים. כבר בשלב תכנונה המוקדם הוקצו בה אזורים מיוחדים לקיט, לחקלאות ולאזור עירוני. הרצליה שהוכרזה כעיר בשנת 1960 שייכת היום למחוז תל אביב. חברה בארגון פורום ה-15.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מבנה העיר 2.1 חלוקה גאוגרפית 2.2 שכונות 2.3 הרצליה פיתוח 2.4 חוף הים 2.5 המרינה 2.6 רחובות ראשיים 2.7 המרכז החדש של הרצליה 3 אוכלוסייה 4 חינוך 5 דת 6 תחבורה 7 תרבות ואמנות 7.1 אומנויות הבמה 7.2 תרבות ומוזיאונים 8 תנועות נוער 9 ספורט 10 ערים תאומות 11 ראשי העיר הרצליה 12 ראו גם 13 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

מייסדיה של המושבה הרצליה נמנו עם אנשי "קהילת ציון", קבוצה ציונית מארצות הברית שרכשה אדמות, עבור יהודים אמריקניים שתכננו לעלות לארץ, מהאפנדים של הכפרים אג'ליל (ג'ליל) ואלחרם (סידנא עלי). בשנת 1924 עלתה למקום על גבעה שוממה, קבוצה של 7 אנשים ובנתה את הצריף הראשון. כעבור 40 שנה הוקם באותו מקום (ברחוב ויצמן), גלעד לשבעת המייסדים של הרצליה. עד מהרה נוסדו בה כמה שכונות. אל מייסדיה הצטרפה קבוצה נוספת, קבוצת חקלאים בני מושבות ותיקות, שנקראה "בני בנימין" שביצעה עבור קהילת ציון אמריקאית את הקמת היישוב בפועל, והיו למתיישבים הראשונים וגרעין של עובדי האדמה במושבה.

בשנת 1926 תוארה הרצליה:

"הרצליה - מושבה חדשה זו הנמצאת מצפון לת"א. מעבר לירקון."
"האדמה נקנתה על ידי 'קהילת ציון אמריקאית' בש' 1924. לפי תוכנית החברה מתחלקת הרצליה ל-4 אזורים: א'- לרובע עירוני ב'- למעונות קיץ ובתי-רחצה ג' וד'-להתיישבות חקלאית. עבודת ההתיישבות התחילה באזור ד'. במשך השנה נבנו במושבה 101 בית ו-35 רפתים." ("מסחר ותעשייה" עתון לשאלות המסחר, החרושת והחקלאות בארץ ישראל, גיליון י"ד ט"ו 27 באוגוסט 1926 עמ' 381).

בשנת 1948 מנתה הרצליה 5,300 תושבים. תוך שנתיים, עם גלי העלייה ההמונית, הוכפלה האוכלוסייה והגיעה לכ- 12,000 תושבים. בדרום המושבה, מול אזור התעשייה של ימינו, במקום שבו היה הכפר הערבי אג'ליל, הוקמה מעברת ג'ליל שנקראה גם בשם גלילות בה שוכנו עולים חדשים. סמוך לנוף-ים ליד מסגד סידנא עלי הוקמה מעברה נוספת "מעברת סידני עלי" שנקראה גם בשם רשף. לאחר בנייתם של שיכונים חדשים בשכונות שונות פונו המעברות והעולים פוזרו בשכונות. עם חלוף השנים הפכה הרצליה, בדומה למושבות אחרות בשרון, ממושבה חקלאית ליישוב שכלכלתו מבוססת על ענפי שירותים ומפעלי תעשייה מתקדמת.

[עריכה] מבנה העיר

[עריכה] חלוקה גאוגרפית

הרצליה שוכנת לחוף הים התיכון, ולה חוף ים ארוך ורחב. העיר בנויה כרצועות אחדות, ממערב למזרח.

הרצועה הראשונה, שבין חוף הים לכביש החוף היא חלקה המערבי של העיר, הקרוי "הרצליה פיתוח" הבנוי ברובו וילות צמודות קרקע. על רכס הכורכר הצמוד לחוף הים נבנו וילות יוקרה, בתי מלון והמרינה. בקצה הצפוני של רצועה זו נמצאות עתיקות אפולוניה. בחלק הדרום מזרחי של רצועה זו נמצא אזור התעשייה של הרצליה. בין כביש החוף לנתיבי איילון נמצאת שכונת מגורים הקרויה "הרצליה ב" בעבר המקום נקרא גם "אזור ג'" הרחוב המרכזי בשכונה הוא רח' נורדאו הנמשך מדרום לצפון לכוון כפר שמריהו רחוב זה בנוי על רכס הכורכר המרוחק מן הים.

בנתיבי איילון עוברת גם הרכבת, וממזרח להם, מצפון למחלף שבעת הכוכבים, נמצאת תחנת הרכבת הרצליה.

ממזרח לנתיבי איילון נמצאת רצועה של שטחים ציבוריים, שבהם מגרש הכדורגל העירוני, קניון שבעת הכוכבים, הספורטק העירוני, בית חיל האוויר (שהוא גם משכנו של תיאטרון הרצליה), המרכז הבינתחומי הרצליה, בתי ספר אחדים, וגם בית הקברות העירוני. בחלקה הצפוני של רצועה זו, ממערב לשכונת גן רש"ל ומדרום לשכונת נחלת עדה, שוכן שדה התעופה הרצליה. בעבר היו ברצועה זו פרדסים שדות וביצה שכונתה "הבאסה".

ממזרח לרצועה זו נמצא אזור המגורים העיקרי של העיר, שבו מתגוררים מרבית תושביה. הרחובות הראשיים באזור זה הם רחוב בן-גוריון, העובר מצפון לדרום ומוביל מהרצליה לרמת השרון, ורחוב סוקולוב, העובר ממזרח למערב ובו מתרכזות מרבית החנויות באזור זה הייתה תחילת דרכה של המושבה הרצליה. אזור זה נקרא בעבר "המושבה".

עד לשנת 1983 שכן בפינת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב עד רח' בר-אילן השוק העירוני, שכלל גם בתי מלאכה קטנים, קיוסקים ודוכני מזון. עם פינוי השוק הוקם במקומו מגדל לב העיר.

[עריכה] שכונות

נחלת עדה 

נחלת עדה השכונה הצפונית ביותר בהרצליה. מרוחקת כ-2 ק"מ ממרכז העיר.
השכונה הוקמה בתחילת שנות החמישים והתיישבו בה בעיקר עולים מתימן, והוקמה בה מעברה גדולה, מעברת "נחלת עדה", המעברה נהרסה סופית בתחילת שנות האלפיים, כשנבנו שם בתי מגורים חדשים. בשכונה 2 בתי כנסת: טריפולטאי ותימני.

גן רש"ל 

הוקמה בשנות ה-60 המוקדמות, דרום מזרחית לנחלת עדה. נקראת על שם רחל, שרה ולאה, נשותיהם של בעלי הקרקעות הראשונים של המקום. בחלק המערבי, שהוא החלק החדש יותר בשכונה, נמצאים כ-30 בניינים שהוקמו באמצע שנות השבעים לזוגות צעירים. בחלק המזרחי, הוותיק יותר, נמצאים בתים צמודי קרקע.
בשכונה נמצא ביה"ס היסודי "אילנות". בשכונה ארבעה בתי כנסת: שניים לעדה הפרסית, אחד אשכנזי, ואחד תימני.

שביב (יד התשעה) 

שכונת שביב נמצאת במזרח העיר, על גבול תחום השיפוט של רעננה. חלק מאוד גדול הם בנייני רכבת שהוקמו בתחילת שנות השישים למען העולים החדשים, בעיקר מצפון אפריקה. השכונה קלטה גם עולים מטורקיה מאתיופיה ומרוסיה.
בשביב נמצאת חט"ב "רעות" ובי"ס היסודי "הרצל".
בשכונה צולם חלק מן הסרט סלאח שבתי.

הרצליה הצעירה 

בשכונה זו התגוררו בעבר עולים רבים מתימן, והיו בה פרדסים רבים. בשכונה נמצאת חטיבת הביניים "זאב". השכונה גם היא נמצאת על הגבול שבין רמת השרון להרצליה, כיום בשכונה זו נמצאות ווילות מרשימות ויקרתיות.

נווה עמל 

שכונת נווה עמל נמצאת מדרום לשביב ומצפון לשדות מפעל התעשייה הצבאית שברמת השרון.
בחלק מהאזורים נהרסו הבתים הישנים והוקמו במקומם וילות יוקרתיות ומפוארות. בשכונה ביה"ס היסודיים "גורדון" והדתי "רמב"ם". שכונה זו הינה המשופעת ביותר בבתי כנסת ורוב תושביה מסורתיים-דתיים-חרדים.

נוף ים 

שכונת נוף ים נמצאת במערב העיר, מצפון להרצליה פיתוח, כשבינה לים נמצא מסגד סידנא עלי. השכונה הוקמה ב-1946, על ידי אנשי "נווה עובד", שהקימו את בנייני הרכבת הרבים שנמצאים בה. בשכונה שכנה מעברת נוף ים, שחלק מבתיה עוד קיימים ומאוכלסים. בנוסף לבנייני הרכבת נמצאים בשכונה בתים פרטיים ישנים, שאחדים מהם נהרסו והוקמו תחתיהם בתים חדשים ומפוארים. מצפון לשכונה, סמוך מאוד לבתי התושבים, שכן מפעל של התעשייה הצבאית. בשנת 1992 אירע פיצוץ גדול במפעל שהותיר אחריו נזק רב לבתי התושבים ושני הרוגים. בעקבות הפיצוץ ולחץ התושבים נסגר המפעל תוך שנים אחדות ופינה את מקומו לגן הלאומי אפולוניה. רוב שטח המפעל עדיין סגור בשל חשש מחומרים רעילים באזור. קבוצת הכדוריד אליצור נוף ים/הרצליה מייצגת את העיר (הרצליה) ואת השכונה בפרט, ומשחקת נכון לעונת 2005/06 בליגה ארצית-צפון. את השכונה ייצגה בעבר קבוצת הכדורגל הפועל נוף ים ששיחקה בליגה הראשונה בשנות ה-70 והתפרקה. בשכונה פועל ביה"ס היסודי "נוף ים". בשכונה ארבעה בתי כנסת: מרוקאי, עיראקי, אשכנזי וטריפולטאי.

ליד חוף הים, ממערב לשכונה, שוכן מוסד שיקומי לעבריינים קטינים, "מצפה ים".

שיכון גורדון 

שוכנת מדרום-מערב לשכונת נווה עמל. השיכון הוא בעצם שלושה רחובות, רח' פתח תקווה, רח' החשמונאים ורח' יוסף נדבה.

שיכון ויצמן 

נמצאת בין מרכז העיר לקניון שבעת הכוכבים, בקרבת כבישי הגישה לתל אביב ולחיפה. אוכלוסיית השכונה הינה מעורבת וכוללת בתוכה עולים חדשים (הרבה מהם עולים ממדינות חבר העמים) לצד ותיקים.

נווה ישראל 

שכונת נווה ישראל נמצאת בדרום העיר, על גבול רמת השרון. גם שכונה זו מאופיינת בבתים צמודי קרקע ישנים ובבלוקונים. בשנות השבעים התקיים בשכונה פרויקט "שיקום השכונות", שהעלה את רמת החיים בשכונה.
בשכונה נמצא ביה"ס היסודי "בן צבי".

שיכון דרום 

כשמה כן היא, בדרום העיר. נמצאת משני צידי שדרות בן-גוריון. בין היתר נמצאים בשכונה רחובות הקרויים אישים ובמוסדות הקשורים בדת היהודית (כמו הרב נורוק, חב"ד, רבי עקיבא, הגאון מווילנה, חת"ם סופר). בשטח השכונה נמצא המרכז הרפואי הגדול "דרום" השייך לשירותי בריאות כללית, וביה"ס היסודי "לב-טוב".

נווה אמירים 

שכונה של רבי קומות מפוארים בדרום הרצליה, ממערב לרחוב בן-גוריון, סמוך לגבולה של הרצליה עם רמת השרון.

צמרות 

שכונה של רבי קומות מפוארים בדרום הרצליה, ממזרח לרחוב בן-גוריון, סמוך לגבולה של הרצליה עם רמת השרון.

הרצליה ב' 

נקראה בעבר אזור ג', שכונה הנמצאת בין כביש החוף ממערב, מחלף "שבעת הכוכבים" מדרום, כפר שמריהו מצפון, ומסילת הרכבת ממזרח, ציר מרכזי בשכונה הוא רחוב נורדאו מדרום לצפון. שכונה זו מעורבת: "עמך" לצד תושבים מבוססים. בתי השכונה הינם בניינים של 2 עד 4 קומות, רובם די ישנים, לצד וילות מרשימות. בשכונה ביה"ס היסודי הוותיק "ברנדייס" על שם לואיס דמביץ ברנדייס שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית ומנהיג ציוני, בו למדו גם ילדי הרצליה פיתוח.

הרצליה הירוקה 

שכונה (אזור, יותר נכון) במרכז-צפון הרצליה, הפרוש למן הספורטק ממערב, רחוב הנדיב מדרום, רחוב הבריגדה היהודית מצפון ורחוב בני בנימין ממזרח.

באזור בתי הספר היסודיים "אלון" ו"הנדיב".

[עריכה] הרצליה פיתוח

האזור המערבי של העיר הרצליה קרוי הרצליה פיתוח. האזור גובל בים התיכון ממערב, בכביש החוף ממזרח, בשכונת נוף ים מצפון, ובשטחים ריקים בדרום.

בהרצליה פיתוח נמצאות שכונת ריבלין, שכונת אכדיה (שיכון חיילים משוחררים) ושיכון הפרוגרסיבים. כמו כן, נמצא באזור בית הכנסת המרכזי הספרדי של האזור וחטיבת הביניים "סמדר". רחובות ראשיים של האזור: הנשיא, וינגייט, רמת-ים ומדינת היהודים.

האזור נחשב לאחד מאזורי המגורים היוקרתיים בישראל, ומרבית בתי המגורים שבו הם וילות. רחוב גלי-תכלת, שצדו המערבי נמצא על המצוק הצמוד לחוף הים ומשקיף על הים, מאכלס את הבתים היקרים ביותר בארץ, ובו ממוקם גם ביתו של שגריר ארצות הברית. שגרירים נוספים מתגוררים בהרצליה פיתוח. דיירים נודעים בשכונה היו נשיא המדינה חיים הרצוג ושר החוץ אבא אבן (אחד הרחובות הראשיים באזור, המוביל ממזרח למערב, נקרא על שמו לאחר מותו).

ברצועה הצמודה לחוף נמצאים בתי מלון אחדים, ובהם "השרון", "דניאל" ו"דן אכדיה". בקצה הדרומי של רצועת המלונות נמצאת המרינה של הרצליה. ברצועה זו נמצא גם בית החולים "הרצליה מדיקל סנטר". במרכז הרצליה פיתוח נמצא מלון "תדמור", המשמש להוראת מקצועות המלונאות. בשכונה נמצאים גם בתי דירות יוקרתיים.

אזור התעשייה נמצא בחלקה הדרום מזרחי של הרצליה פיתוח. בשנות השישים אזור זה היה מרוחק משכונות המגורים ולמעשה אז היה זה אזור תעשייה נפרד ולא שייך להרצליה פיתוח. שכנו שם מפעלים ובתי חרושת בלבד, ביניהם: אדרת - מפעל לטקסטיל, תגום -מפעל למוצרי גומי, אמרון - מפעל למקלטי רדיו, ארדי - מפעל למוצרי מזון וכן מפעלי חמצן וארגון - מייצר ומפריד גזים שונים ומספקו לצרכנים. עם הזמן נסגרו מפעלים והחל עידן ההיי-טק. חברת "סאיטקס" מחלוצות ההיי-טק בישראל, הקימה בו את מפעליה, ובעקבותיה הגיעו מפעלי היי-טק נוספים ונציגויות של חברות היי-טק רב-לאומיות, להם נבנו מגדלי משרדים חדשים. היום נחשב האזור לאחד מאזורי התעשייה המתקדמים בישראל יש באזור מסעדות רבות ושטחי מסחר נרחבים, המושכים גם לקוחות רבים שמחוץ להרצליה פיתוח.

הרצליה פיתוח מחוברת לחלקה המזרחי (העיקרי) של הרצליה ולכביש החוף בשני מחלפים: מחלף כפר שמריהו ומחלף הסירה. בנוסף לכך יש גישה מכביש החוף להרצליה פיתוח בכבישים נוספים.

[עריכה] חוף הים

לעיר הרצליה חוף ים שאורכו כ-7 ק"מ. החופים מתוחזקים היטב ונהנים מקרקע חולית וזהובה. מלבד תושבי העיר, משרתים חופי הים של הרצליה את תושבי ערי השרון הסמוכות המשוללות חוף ים, כדוגמת רעננה, כפר סבא, רמת השרון, הוד השרון ועוד, וכן מבקרים ותיירים מחו"ל ומהארץ הנופשים בעיר. לעיר מספר חופים (מצפון לדרום):

• חוף אפולוניה: רצועת חוף צרה בין חורבות אפולוניה לים, חוף זה אינו חוף מוכרז. מעליו נמצאים מצוקים המטים ליפול, ובעבר אף התרחשו שם כמה התמוטטויות של הסלעים. רצועת חוף זו צרה יחסית וכמעט שאין בה חול. בשנות השמונים צולם בחוף זה קטע מהסרט "ספיחס".
• חוף סידנא עלי (נוף ים): חוף זה קרוי על שם המסגד העתיק המצוי בסמוך לכניסתו הדרומית. רצועת החוף הסמוכה למסגד הינה מוכרזת. מנגד, חלקו הצפוני החוף אינו מוכרז בגלל קרבתו לחוף אפולוניה ובשל כתם בים שנגרם כתוצאה מהזרמת שפכים על ידי מפעל התע"ש הסמוך, ששכן בעבר מצפון לשכונת נוף ים. במקום מצוי בית פרטי ובלתי חוקי החצוב בסלע וכן התיישבות מצומצת של דייגים, המתגוררים במתחם בקצהו הצפוני של החוף, המכונה "כפר הדייגים".
• חוף השרון: חוף זה הינו מהחופים העמוסים ביותר בעיר. שוכנות בו מספר מסעדות וכניסתו מתחברת לכיכר דה שליט. לחוף ירידה מלאכותית, עשויה מדרכה היורדת לים, וכוללת גם גישה לנכים. במקום שוכנת גלידריית "גלידת אריה", ממוסדות העיר הרצליה, המוכרת כמעט לכל תושביה. מחוף זה ואילך רצועת החול מתרחבת כשנעים דרומה.

• חוף זבולון: קרוי על שם שבט זבולון, שהיה חלק מתנועת נוער ימית ושכן במקום עד שנות השמונים. כיום שוכן במקום שבט צופי ים העירוני, המשלב לימודי ימאות עם ערכי תנועת הצופים. בחלקו העליון של החוף נמצאים מרבדי דשא וכן מספר מסעדות. החוף נחשב למוכרז ואינו כולל שובר גלים. "חוף זבולון", מסעדת הדגים המפורסמת ששכנה בחוף נהרסה זה מכבר על ידי העיריה, וזאת כחלק מאכיפת החוק האוסר על הקמת מבנים ברדיוס של 100 מטרים מחוף הים.
• חוף אכדיה/דבוש: נקרא על שם מלון "דן אכדיה" השוכן מעל החוף או לחלופין על שם "דבוש", על שם מסעדת החוף הנושאת את שם זה, הפועלת במקום יותר מ-50 שנה. ליד חוף זה נמצאים מגרשי טניס גדולים. חוף זה התברך ברצועת החול הרחבה ביותר בעיר, המשתרעת על פני כמה עשרות מטרים.
• חוף אכדיה דרום ("הנכים"): זהו החוף הצמוד למרינה העירונית, ומותאם בגישה לנכים (מכאן שמו). כמו חוף השרון ודבוש, גם חוף זה עמוס ביותר במשך רוב חודשי הקיץ.
• חוף הסירות: חוף זה אינו מיועד לרחצה, אלא לשיט סירות מהירות ואופנועי ים ולכן מהווה סכנה לרוחצים. החוף שוכן מדרום למרינה, ולאחרונה נהנה מפיתוח עירוני כחלק מפיתוח המרינה. במסגרת פיתוח זה, נשתלו בסמוך לחוף כרי דשא והוכשר מעבר להולכי רגל מהמרינה.
• החוף הנפרד: חוף זה מופעל במשותף על ידי עיריית הרצליה ועיריית בני ברק, והוא מיועד לציבור הדתי. בימי ראשון, שלישי וחמישי הוא פתוח לרחצת נשים, ובימי שני, רביעי ושישי הוא פתוח לרחצת גברים.

[עריכה] המרינה

פרויקט המרינה הוקם בחוף הרצליה, דרומית למלון "אכדיה", ומשתרע על שטח של כ-500 דונם - מחציתו שטח ציבורי פתוח אשר כולל שטחי תיירות ונופש, כיכר עירונית, שטחי בידור ומסחר, מועדוני ספורט ימי ומלון מפואר עם דירות נופש. מחציתו השנייה - המעגנה - פתוחה לכ-800 כלי שיט.

לדעת מומחים רבים, המרינה גרמה להרס רב של רצועת החוף מאז הוקמה, עקב עצירת החול הבא מדרום. ההרס עליו מדובר הוא צמצום רוחב החוף החולי אשר בין קו המים לבין הצוקים, מצב הגורם לצמצום משמעותי מאוד בשטח לנופשים בחוף, ובחופים הצפוניים גלים המתנפצים ישירות לצוקים.

בית מנהלת המרינה מספק את השירותים הדרושים לעוגנים ולמעגנה, בהם החרפת הסירות בחודשי החורף, אחזקה ושירותי מנהלה. במרינה מתקיימות פעילויות ימיות לשייט, לחינוך ימי ותחרויות שיוט ארציות ובינלאומיות. המרינה בהרצליה מהווה חוליה במערך התיירות והספורט בים התיכון.

בפרויקט המרינה מתוכנן מלון אשר לכשיושלם יציע עוד 750 יחידות דיור לנופש ותיירות.

[עריכה] רחובות ראשיים

• דוד בן-גוריון: רחוב העובר מצפון לדרום ומחבר את מרכז העיר עם רמת השרון. הרחוב משמש בעיקר למגורים, ובנוסף יש חנויות בחלק ניכר ממנו.
• דרך ירושלים: רחוב ראשי במזרח העיר, מחבר את הרצליה עם רעננה ומפריד בין שכונת נווה עמל לשכונת גורדון.
• מדינת היהודים: רחוב ראשי במערב העיר, המוביל מכביש החוף אל הים. משמש בעיקר לתעשייה, מלאכה ומשרדים.
• אבא אבן: רחוב ראשי במערב העיר, המוביל מכביש החוף אל קניון "ארנה" שבחוף הים. משמש לתעשייה, מלאכה ומשרדים.

[עריכה] המרכז החדש של הרצליה

המרכז החדש הוא פרויקט שיקום מרכז רחוב סוקולוב בהרצליה, הפיכתו למדרחוב, ולמרכז מרכז עסקי ומסחרי תוסס יותר. הבנייה בו החלה בסוף שנת 2005 ונסתיימה בתחילת שנת 2008.

במשך שנים רבות סבל רחוב סוקולוב, העובר במרכז העיר הרצליה, מהעדר שטח לפעילות של הולכי רגל ועסקים, העדר אופי וייחודיות, ריבוי נכסים קטנים, אי גיוון מסחרי ומחסור עצום בשטחים ירוקים. מטרת פרויקט "המרכז החדש" היא יצירת מרכז עירוני חי ותוסס במרכזה של העיר.

המרחב הציבורי מתוכנן כך שיהווה מרחב מטופח ונעים להולכי הרגל תוך קיום פעולות של עסקים מגוונים. שדרת עצי הדולב הקליפורני שתינטע תאפשר לתכנן את המרחב לפעילות לחיים בצוותא של הולכי הרגל, המסחר והשוהים ברחוב. מתקני הרחוב יאפשרו לציבור שימוש נוח ובטוח בספסלים, מתקני קשירת האופניים ומתקני המשחקים. בצומת המרכזי (בין שדרות ח"ן, בית הכנסת הגדול ובניין לב העיר) נבנתה כיכר.

המרכז מתוכנן לספק מרחב פעילות עסקית משולבת. רחוב בוטיק עם חנויות קטנות לצד רשתות בתי קפה, ביגוד, הנעלה ועוד. ינתן דגש מיוחד לנושא הקהילה באמצעות הפעלת אירועים שונים, פסטיבלים, שווקים ותערוכות פתוחות.

במרכז יפעל אינטרנט אלחוטי לשימוש הציבור.

אחת ממטרות התכנון הינה להפחית את כמות התנועה העוברת ברחוב (תנועה עוברת - תנועה שיעדה אינה הרחוב), וכן להאט את מהירות הנסיעה לכלל התנועה, כך שתתאפשר תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים בטוחה, הן לאורך המדרכות והן במעברי החצייה.

[עריכה] אוכלוסייה

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2006, יש בהרצליה 84,100 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.1%‏. רוב תושבי הרצליה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,056 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת גבוה (8 מתוך 10) בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 69.2%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 8,579 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

כמחצית מתושבים הם ילידי הארץ, והיתר עלו מכל גלויות ישראל, כשמתוכם כ-40 משפחות מאתיופיה. עם גל העלייה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, הגיעו גם להרצליה מתוכם כ-7,000 עולים.

[עריכה] חינוך

מערכת החינוך בהרצליה הינה במקום השני מבחינת השקעה כספית. היא מדורגת במקומות הראשונים בבחינות הבגרות והמיצ"ב.

• בתי ספר:
  • יסודיים: ויצמן, בן-צבי, ברנדייס, ברנר, א.ד. גורדון, יגאל אלון, רמב"ם (דתי), הרצל-רעות, נוף-ים, אילנות, יוחנני, שז"ר, הנדיב, לב-טוב, בר-אילן (ממלכתי-דתי).
  • חטיבות ביניים, בסוגריים היסודיים המופנים אל כל חטיבה: יד גיורא (אילנות ושז"ר), זאב (גורדון ולב טוב), בן-גוריון (בן צבי ואלון), הנגיד (ויצמן והנדיב),הרצל-רעות (ברנר, יוחנני והרצל), סמדר (נוף ים וברנדיס).
  • תיכונים: תיכון עירוני "הראשונים" (יד גיורא וזאב), תיכון מקיף-היובל (לשעבר "קריית חינוך")(בן-גוריון ורעות), התיכון העירוני "החדש" (לשעבר "אורט")(סמדר והנגיד), אולפנות צביה(לבנות דתיות), בית הספר להנדסאים, על"ה-תיכון למדעים, דור.
  • תיכונים אקסטרניים ופרטיים: זיו כספי, תיכון תל אביב, יות' טאונס אוף ישראל.

[עריכה] דת

• הרב הראשי האשכנזי של העיר הוא הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ'. בשנת 2005 נפטר הרב הספרדי של העיר, הרב יצחק הלוי.

בעיר פועלים כ-80 בתי כנסת בכל רחבי העיר, ומתוכם שלושת הגדולים:

• "בית הכנסת הגדול"- המרכזי האשכנזי ברח' בן-גוריון 1.
• "מקדש מלך" המרכזי הספרדי, ברח' מוהליבר 8.
• "היכל מרדכי"- המרכזי הספרדי של הרצליה פיתוח, ברח' הנשיא יצחק בן צבי 137.

בעיר מס' מקוואות, מתוכם:

• המרכזי, ברח' סירקין 4.
• בשכונת נווה עמל, ברח' ד"צ פנקס 54.
• בשכונת שביב, ברח' א"ל זיסו 9 (לנשים).
• בשכונת גן רש"ל, ברח' הצברים 12 (לגברים).
• ועוד מקוואות הפזורות בכל רחבי העיר.

[עריכה] תחבורה

בעיר הרצליה אפשרויות ניוד ושינוע רבות, מערכות כבישים רבות (גם אם לעתים פקוק..). בעיר התחבורה הציבורית נעשית על ידי חברת "אגד", שמשתמשת בתחנה המרכזית של הרצליה. ליד קניון שבעת הכוכבים ומחלף הסירה נמצאת תחנת הרכבת הרצליה.

[עריכה] תרבות ואמנות

[עריכה] אומנויות הבמה

בעיר מתקיימים מפעלי תרבות שונים:

• התזמורת הקאמרית הרצליה: בניצוחו של הרווי בורודוביץ'.
• מקהלת לי-רון: בניצוחה של רונית שפירא.
• תיאטרון הרצליה: מקיים את הופעותיו בשני אולמות שב"בית חיל האוויר" הנמצא בעיר.
• להקת "על הבמה": להקת אומנויות הבמה הייצוגית של הרצליה.
• להקת "שבעת הכוכבים": להקת המחול הייצוגית של הרצליה.
• האנסמבל לתיאטרון הרצליה: שוכן בסמוך לספורטק והינו אוהל המשמש כתיאטרון.
• מגמת התיאטרון של תיכון "היובל" אשר הצמיחה אמנים כמו לירז צ'רכי ומירי מסיקה.
• מגמת האמנות של תיכון "היובל" אשר לעתים תכופות מעטרת את רחובות העיר ביצירות שונות.
• מגמת הכדורסל של תיכון "היובל" אשר הצמיחה ספורטאים כמו טל בורשטיין ויניב גרין.

[עריכה] תרבות ומוזיאונים

במרכז החדש עיריית הרצליה מעוניינת לטפח את היצירתיות של כלל התושבים, מרכזי מדיה חדשים, כמו הסינמטק, בית ספר או מרכז לאמנויות ומקומות לאמנים צעירים, מרכז טכנולוגיה ומדיה מודרנית ועוד.

• מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית: שוכן ב"בית יד לבנים", ומהווה משכן לתערוכות של אמנות מודרנית.
• גן בן שפר: נערכים בו קונצרטים, מופעי מקהלות ולהקות זמר והוא משמש גן משחקים לילדים. הגן נקרא על שם צבי בן-שפר (1904 - 1943), מראשוני הרצליה ומעסקניה הבולטים. לאחרונה שופץ הגן ושודרג.הוקמה בו במה להופעות, פינת זהירות בדרכים לילדים ובריכה אקולוגית בה פורחים פרחי נימפאה בצבעים שונים. בגן נמצאת אנדרטה לבני הרצליה שנפלו במערכות ישראל.
• קולנוע סטאר: המטרה היא להופכו לסינמטק.
• בית האזרח: המטרה היא להופכו לתיאטרון וקתדרה נוחים ונעימים עם 240 מקומות ישיבה.
• בית הראשונים: מוזיאון לתולדות הרצליה. כבר לפני הפרויקט נערכו בו קונצרטים, סדנאות יצירה לילדים ומשחקיה לטף.
• יריד האומנויות בשדרות ח"ן: פעל כבר שנים אחדות לפני השיפוץ ומציע דוכני אומנים יוצרים: פסלים, ציורים, תכשיטים, עבודות קרמיקה, עבודות עץ, מוצרים מן המזרח, עבודות זכוכית וקעקועי חינה, דוכני מיסטיקה, הפעלות לילדים ועוד, והכל בשילוב הרכבים מוזיקליים ומוזיקת רקע. במרכז החדש מתוכנן מסך ענק מיוחד להקרנת סרטים ווידאו ארט בשילוב עם מוזיאון הרצליה.
• הביאנלה בהרצליה: התקיימה מה-23 בספטמבר 2007 עד ה-1 באוקטובר 2007 במרכז החדש בעיר. נכללה בה תערוכת רחוב הכוללת תצלומים, פסלים ומופעי רחוב אשר עתידה להתקיים גם בשנים הבאות כמסורת דו-שנתית.

[עריכה] תנועות נוער

בעיר פועלות מספר תנועות נוער:

• תנועת הצופים העבריים: צופי-ים שבט דקר, שבט רשפים ושבט שחף.
• הנוער העובד והלומד
• השומר הצעיר
• בני עקיבא
• צמר"ת
• המחנות העולים: מחנה הרצליה

[עריכה] ספורט

בעיר קיימת מסורת ארוכת שנים של ספורט חובבני ומקצועני. "צעדת הרצליה" נערכת מזה מספר שנים. בתחילה היו אלה תלמידי בתי הספר בהרצליה שהשתתפו בצעדה, אך בשנים האחרונות משתתפים בה כל החפצים בכך.

בפן הספורט המקצועי, התפארה הרצליה במשך שנים בקבוצות בליגות העליונות של הענפים השונים:

• בני הרצליה בכדורסל, מחזיקת גביע המדינה בשנת 1995, בה שיחקו שחקני חיזוק זרים כגון טרנס סטנסברי, דייוויד ת'רדקיל וארל ויליאמס.

בקיץ 2002 התאחדה בני הרצליה עם אגודת הכדורסל מכבי רעננה, והפכה לקבוצה מאוחדת שנקראת בני השרון. בני השרון הצליחה להתברג בצמרת הכדורסל מאז שנוצרה. בעונת 2006/7 הגיעה לשיא מבחינתה, כשהצליחה להעפיל לגמר גביע המדינה מול הפועל ירושלים, בהדרכתו של המאמן הוותיק אפי בירנבוים, לאחר ניצחון על מכבי תל אביב בחצי הגמר.

• מכבי הרצליה בכדורגל, ששבה ב-2006 לליגת העל לאחר היעדרות בת 6 שנים במהלכה שיחקה בליגת המשנה.
• הפועל הרצליה בכדורגל שמשחקת לעונת 2007/08 בליגה א' -צפון.
• אליצור הרצליה בכדוריד, שהתפרקה בינתיים, ביתם של כדורידנים מצטיינים, ביניהם המאמן עקיבא לפלר, שחקן ברצלונה לשעבר. כמו כן, בני הרצליה משחקת בליגת העל לבוגרים נכון לעונת 2007/08.
• בני הרצליה בענף השחייה, אגודה ותיקה בענף.

כמו כן, גם אגודות הכדורעף והטניס שולחן הגיעו להשגים מרשימים בתחומם.

• הרצליה ידועה גם בנבחרות הנוער החזקות שלה, הן בכדורסל (תיכון "היובל" ונוער "בני הרצליה") והן בכדוריד (תיכון "הראשונים"). נבחרות אלה ביססו את מעמדן כטוענות קבועות לכתר האליפות מדי שנה.
• בהרצליה נמצאים מגרשי ספורט רבים, בעיקר בשכונות, ויש מקום המכיל ארבעה מגרשי ספורט גדולים ומתקני נופש לילדים הוא ה"ספורטק", השוכן ליד קניון שבעת הכוכבים. בעיר נמצא אצטדיון אחד גדול, והוא האצטדיון העירוני הרצליה.

[עריכה] ערים תאומות

• מארל, גרמניה
• הוליווד, פלורידה, ארצות הברית
• סן ברנרדינו, קליפורניה, ארצות הברית
• טולון, צרפת
• אליקנטה, ספרד
• פונצ'ל, מדיירה, פורטוגל
• דנייפרופטרובסק, אוקראינה
• קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית
• באנסקה ביסטריצה, סלובקיה
• בורסה, טורקיה
• סן איסידרו, פרו

---

• ירוחם, ישראל
• טייבה, ישראל

[עריכה] ראשי העיר הרצליה

ראשי עיריית הרצליה
אברהם הירש שמעון זאב לוין בן ציון מיכאלי פסח יפהר נתן רוזנטל יוסף נבו אלי לנדאו יעל גרמן 1937 - 1938 1938 - 1943 1943 - 1960 1960 - 1966 1966 - 1967 1969 - 1983 1983 - 1998 1998 –

[עריכה] ראו גם

• המרכז הבינתחומי הרצליה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: הרצליה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרצליה

• אתר העיר
• תמונת לוויין של הרצליה באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

השרון
ערים	הוד השרון · הרצליה · טייבה · טירה · כפר סבא · כפר קאסם · נתניה · קלנסווה · ראש העין · רמת השרון · רעננה
מועצות אזוריות	מועצה אזורית עמק חפר · מועצה אזורית לב השרון · מועצה אזורית חוף השרון · מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות	זמר · אבן יהודה · אליכין · כפר יונה · פרדסייה · קדימה-צורן · תל מונד · כפר שמריהו · ג'לג'וליה

מחוז תל אביב
ערים	אור יהודה · בני ברק · בת ים · גבעתיים · הרצליה · חולון · קריית אונו · רמת גן · רמת השרון · תל אביב-יפו
מועצות מקומיות	אזור · כפר שמריהו