הונג קונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המנהל המיוחד של אזור הונג קונג
ברפובליקה העממית של סין

דגל הונג קונג סמל הונג קונג
שפה רשמית	קנטונזית ואנגלית
שטח - סה"כ - % מים	1,103 קמ"ר 4.6%
אוכלוסייה - סה"כ - צפיפות	6,980,412 (2003) 6,206/קמ"ר
הקמה - תאריך	העברה מבריטניה לסין העממית 1 ביולי 1997
מנכ"ל הונג קונג	דונאלד צאנג
מטבע	דולר הונג קונגי (HKD)
אזור זמן	UTC +8 (AWST)
סיומת אינטרנט	.hk
קידומת טלפון	852 וגם 001 ממקאו
המנון לאומי	המנון הרפובליקה העממית של סין
מיקום הונג קונג.

הונג קונג או בשמה המלא הונג קונג, האזור המנהלי המיוחד של הרפובליקה העממית של סין (סינית מסורתית: 中華人民共和國香港特別行政區, להאזנה (מידע · עזרה)) הוא אחד משני אזורים מנהליים מיוחדים במסגרת הרפובליקה העממית של סין (השני הוא מקאו). פירוש השם הונג קונג הוא "הנמל הריחני".

הונג קונג מורכבת מהאי הונג קונג, קאולון והטריטוריות החדשות. חצי האי קאולון מחובר לטריטוריות החדשות בצפון, המתחברות לשטח סין גופא מעבר לנהר סאם צ'אן. בסך הכל, כולל שטח הונג קונג 236 איים קטנים, שהגדול בהם הוא לנטאו והשני בגודלו והמאוכלס ביותר הוא האי הונג קונג. האי הזעיר אפ ליי צ'או שליד נמל אברדין נחשב לשטח המאוכלס ביותר בעולם.

הונג קונג הייתה מושבה בריטית עד ה-1 ביולי 1997, כאשר הושבה לשלטון סיני. תחת המדיניות של "מדינה אחת, שתי שיטות" נהנית הונג קונג ממידה רבה של אוטונומיה תחת השלטון הסיני, וממשיכה לקיים מערכת משפט, מטבע, מכס והגירה משלה, כמו גם נהיגה בצד השמאלי, כמקובל במושבות בריטיות. רק מערכת ההגנה הצבאית והיחסים הדיפלומטיים נתונים תחת חסות הממשלה המרכזית בבייג'ינג.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 4.1 אקלים 5 דמוגרפיה 6 יהדות הונג קונג 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הונג קונג

האזור היה מיושב כפי הנראה כבר בתקופת האבן החדשה. הונג קונג התקיימה כבר בימיה של שושלת צ'ין, ושימשה כבסיס ימי מסחרי במשך שושלת טאנג ושושלת סונג. הקשר הראשון עם האירופאים נוצר, כאשר עגן בנמל הונג קונג יורד ים פורטוגזי בשם ג'ורג' אלבארס. הקשר עם הבריטים נוצר לאחר שהחברה הבריטית-הודית, שהיה לה כבר סניף בגואנגג'ואו, החליטה לפתוח סניף בהונג קונג הסמוכה.

בשנת 1839, עקב סירובה של סין לאפשר לבריטים לסחור באופיום באזור, פרצה בריטניה במלחמה שכונתה מלחמת האופיום הראשונה. המלחמה הסתיימה בניצחונה של בריטניה, וסין אולצה לחתום על הסכם משפיל שכונה חוזה נאנקינג, בו ויתרה ב-1842 על שטח הונג קונג לטובת בריטניה לצמיתות. במקום הוקמה מושבת כתר בריטית, שכונתה בשם "העיר ויקטוריה". עשרים שנה אחר כך ב-1860, פתחה בריטניה במלחמה נוספת - מלחמת האופיום השנייה. גם במלחמה זו יצאה בריטניה כשידה על העליונה, ולקחה אליה את שטחי האי קאולון, בהסכם שנחתם בועדת פקין. ב-1898 אילצה בריטניה את סין להחכיר לה שטחים נוספים ל-99 שנה. שטחים אלו כונו הטריטוריות החדשות.

הונג קונג הוכרזה כנמל חופשי כדי לשרת כעיר סחר לאימפריה הבריטית. הוקמו מוסדות חינוך ברוח בריטית. ולקהילה הסינית שגרה באזור, היה אך קשר מועט עם האוכלוסייה האירופאית העשירה.

כחלק מהקמפיין הצבאי שלה במלחמת העולם השנייה, פלשה יפן להונג קונג בשנת 1941, והחלה לכבשה. בסיומו של הקרב על הונג קונג - כפי שכונה, נכנעו הבריטים והמושבה הפכה לקולוניה יפנית. אולם היפנים לא האריכו ימים בהונג קונג, אזרחים רבים סבלו ממגפות וממחסור במזון. גם האינפלציה הייתה גבוהה, עקב ההכרח היפני להפוך את הכסף לשטרות צבאיים. אוכלוסיית הונג קונג ירדה מ1.6 מיליון איש לפני השתלטות יפן, ל-600,000 בלבד בשנת 1945, כאשר הבריטים החזירו לידם את השליטה, אחרי הפסד יפן במלחמה.

אוכלוסיית הונג קונג הבריאה מהר מאוד. פליטים רבים נמלטו מסין עקב המהומות, במיוחד אחרי יסודה של הרפובליקה העממית של סין. זאת ועוד, הונג קונג הייתה המגע היחיד של סין עם מדינות שאר העולם, עקב התרחקות הממשל מקשר עם מדינות זרות, ובמיוחד אחרי שהאו"ם הכריז חרם כלכלי על הרפובליקה העממית של סין לאחר מלחמת קוריאה.

תחת שלטון בריטניה הונג קונג שגשגה ופרחה. הנמל שלה הפך להיות מרכז הסחר הבריטי במזרח הרחוק ודרכו עברו סחורות רבות בדרכם למערב. חברות רב לאומיות רבות מיקמו בה את המטות שלהם למזרח הרחוק וכך היא הפכה למרכז בנקאות וביטוח. הבורסה של הונג קונג היא אחת המרכזיות במזרח הרחוק.

בסוף שנות ה-70, עם התקרבותו של תום מועד החכירה של "הטריטוריות החדשות" החלה ממשלת בריטניה לדאוג מחוסר-הוודאות בקשר לעתידה של הונג קונג, וההשפעות שלה על כלכלת המושבה. הרפובליקה העממית של סין מאז ומתמיד ראתה בכל הונג קונג שטח ריבוני סיני שצריך לחזור לשליטה, וסיום החכירה על הטריטוריות החדשות שהיוו את מרבית שטח הקולוניה היה הזדמנות להבטיח זאת.

המשא ומתן החל ב-24 בספטמבר 1982 בעת ביקורה של ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר בבייג'ינג, ופגישתה עם מנהיג הרפובליקה העממית של סין, דנג שיאופינג. במשא ומתן בריטניה ויתרה על שליטה בכל המושבה, החל ממועד פקיעת החכירה על הטריטוריות החדשות, ואילו סין הבטיחה לתת מעמד מנהלי מיוחד באזור ולהשאיר על כנו את הקפיטליזם בהונג קונג, תחת הכותרת "מדינה אחת שתי שיטות". "ההצהרה המשותפת הסינית-בריטית" שפירטה את הליכי מעבר השלטון נחתמה בביג'ין על ידי ראשי הממשלות של שתי המדינות ב-19 בדצמבר 1984.

החזרת הונג קונג לשלטון התנהלה כמתוכנן ב-1 ביולי 1997. להונג קונג מטבע משלה, מכסים, שלטונות הגירה, מערכת חוקים נפרדת ואף חוקי תנועה שונים ששומרים על המנהג הבריטי לנהוג בצד שמאל של הכביש (בניגוד לסין). סין גם שומרת פחות או יותר על המידה המסוימת של חרויות ודמוקרטיה יחסית שהיו נהוגים במושבה בסוף השלטון הבריטי.

כיום הונג קונג היא אחת משלושת המרכזים העירוני הגדולים ביותר בסין. מתגוררים בה יותר מ-7 מיליון תושבים. התוצר הלאומי הגולמי לנפש דומה למדינות המתקדמות ביותר באירופה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של הונג קונג

מעמד וחוקה: על פי התיקון לחוקה הסינית משנת 1982 ועל פי ההצהרה המשותפת הסינית-בריטית משנת 1984, נקבע כי הונג קונג תהווה אזור אדמיניסטרטיבי מיוחד של סין (Special Administration Region –HKSAR) . על מנת לאפשר את קיומה של 'מדינה אחת-שתי שיטות', אושרה במרץ 1990 על ידי הקונגרס העממי הסיני 'החוקה הקטנה'- החוק הבסיסי של הונג קונג ב-1990. נקבע כי הפרשנות לחוקה זו תינתן על ידי ועדה מייעצת של הקונגרס הסיני (NPCSC) וכי תשמר האוטונומיה של הונג קונג בתחום הכלכלי (כגון מטבע ומסחר) וכן בתחום הפוליטי במידת מה, למעט בעניינים הנוגעים לביטחון לאומי ויחסים דיפלומטיים. כמו כן סוכם כי השיטות הפוליטיות, השיפוטיות והכלכליות הייחודיות של הונג קונג, כמו גם אורח החיים באזור ישמרו לכל הפחות למשך חמישים שנה, מיולי 1997.

מאז 1997, אירעו וויכוחים פוליטיים רבים בהונג קונג בנוגע לקידום הדמוקרטיה בה, הפרשנות לסעיף 23 לחוקה בדבר תקנות להגבלת חירויות האזרח, זכות הצבעה כללית בבחירות והמחלוקת מי זכאי לפרש את ה'חוק הבסיסי' של הונג קונג. הוויכוחים הפוליטיים העיקריים היו בין המחנה הדמוקרטי לבין המחנה הפרו-סיני בהונג קונג. שיאה של המחאה הציבורית בהונג קונג כנגד כוונת סין לערער את הדמוקרטיה באי אירעו באחד ביולי 1997, אז צעדו כ700,000 איש ברחובות הונג קונג למען דמוקרטיה בהונג קונג וכמחאה על התערבות סין העממית בחקיקה בהונג קונג. באחד ביולי 2007, נערכו ברוב הדר חגיגות העשור לחזרת הונג קונג לריבונות סינית. בחגיגות השתתף גם נשיא סין הו ג'ינטאו, אשר הדגיש את מחויבות סין להמשך השיגשוג והקפיטליזם של הונג קונג.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת הונג קונג

להונג קונג כלכלה משגשגת, אחת החופשיות ביותר בעולם, המבוססת במידה רבה על סחר בינלאומי. למרות היותה אי קטן בגודלו, הונג קונג תופשת את המקום העשירי בעולם בהיקף הסחר שלה ומהווה המרכז ה-11 בעולם בגודלו לבנקאות.

להונג קונג אין משאבים טבעיים של ממש, כל המזון וחומרי הגלם חייבים להיות מיובאים אליה. בהתאם, היבוא והיצוא, כולל יצוא מחדש, עולה על סך התמ"ג של הונג קונג בערכי דולר הונג קונג.

עיקר הפעילות הכלכלית בהונג קונג מבוסס על סחר ענף, במידה הולכת וגוברת מול סין, כאשר שיעור העוסקים בענפי השירותים הולך וגדל בהדרגה ומהווה היום קרוב ל-90 אחוז מכלל התמ"ג, כאשר חלקו של מגזר היצור התעשייתי הולך וקטן בהדרגה ועובר במידה רבה לסין גופא. במיוחד בולטת הונג קונג בהיקף הרחב של פעילות בנקאית המתרכז בה, משום שרבות מהחברות הבינלאומיות מחזיקות את המטה האסיאני שלהן במנהל.

התמ"ג לנפש של הונג קונג, ששיעורו בערך 28,800 דולר מדורג במקום ה-15 בעולם, בשורה אחת עם הכלכלות הגדולות במערב אירופה ומקדימה את זו של יפן, עובדה ההופכת את הונג קונג לאזור העשיר ביבשת במונחים של תמ"ג לנפש. התמ"ג הכולל של הונג קונג מוערך ב-213 מיליארד דולר (2003)—כפול לערך מזה של ישראל—ומדרג אותה במקום ה-39 בעולם במונחים של כוח רכישה. אחרי תקופה ארוכה של צמיחה איתנה לאורך השנים, ירד קצב הצמיחה בחדות אחרי החזרה לשלטון סיני, במיוחד בעקבות 1998 בה הייתה ירידה של 5 אחוז בתמ"ג ובגלל ההאטה בכלכלה העולמית ומשבר הסאר"ס בשנים 2001 - אמצע 2003. סיום משבר הסאר"ס, ההתאוששות בשוק העולמי והחתימה על הסכם CEPA לשיתוף פעולה הדוק יותר בין הונג קונג לסין, שאפשר לגורמים בהונג קונג גישה חופשית יותר לשוק הסיני ותרמה לעידוד התיירות הסינית בהונג קונג, הביאו לחידוש הצמיחה בשבעת הרבעונים שאחרי אמצע 2003 בקצב ממוצע של 6.8 אחוז.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של הונג קונג

השם "הונג קונג" מבוסס על שמו של האי הונג קונג בים דרום סין, השוכן על שפך ג'ו ג'יאנג (נהר הפנינה) בדרום סין. השטח כולל את חצי האי קאולון, האי לאנטאו, האי הונג קונג, השטחים החדשים והאיים החיצוניים הכוללים 262 איים. . הטריטוריות החדשות, המהוות למעשה את מרבית שטחה של הונג-קונג, גובלות מדרום בחצי האי קאולון, ומצפון בסין העממית, לאורך נהר סאם צ'אן (נהר שנג'ן). בין הונג קונג לחצי האי קאולון שוכן נמל ויקטוריה, שהוא אחד מנמלי המים העמוקים החשובים בדרום סין. נופה של הונג קונג הררי למדי, עם מדרונות תלולים, כשהנקודה הגבוהה ביותר באיים היא הר טאי מו שן באי לנטאו שגובהו 958 מטרים.

משמעות השם הונג קונג בסינית היא "הנמל הריחני". שם זה ניתן לה כיון שמנמל בהונג קונג (המכונה כיום אֲבֶּרְדִין) היו מייצאים עצים ריחניים.

הונג קונג נמצאת בצד המזרחי של שפך נהר הפנינה ואילו מקאו שוכנת בצד המערבי. מצפון שוכנת העיר שנג'ן שמחוז גואנגדונג שבסין.

מכלל שטחה של הונג קונג, 1,102 קמ"ר, רק 25 אחוז פותחו, ואילו 75 אחוז נותרו לשימוש פרקים ושמורות טבע.

באזור סנטרל, שבאי הונג קונג מתגוררים ומועסקים תושבים רבים של המחוז. האזור תלול מאוד ומיושב בצפיפות. כדי להתגבר על מכשול ההר, נבנה לאורך 800 מטרים, דרגנוע סנטרל - מיד-לוולס, שהוא הדרגנוע הארוך ביותר בעולם.

[עריכה] אקלים

אקלימה של הונג קונג הוא טרופי מונסוני. מזג האוויר קריר ויבש בחורף, בין ינואר ומרץ, חם וגשום באביב ובקיץ, בין אפריל לספטמבר וחם ויבש בסתיו, בין אוקטובר ודצמבר. הונג קונג נמצאת על מסלולם של טייפונים וסערות טרופיות. ב-18 בספטמבר 1906, למשל, פגע צונאמי באי והרג בערך 10,000 איש.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של הונג קונג

[עריכה] יהדות הונג קונג

יהודים הגיעו לראשונה להונג קונג, מאז העברת הריבונות מסין לבריטניה בשנת 1842. סוחרים יהודים (בעיקר מעיראק, מומבאי וקולקטה) העבירו את משרדיהם מהעיר השכנה גואנגג'ואו, כדי לפתח את הנמל החדש. בשנת 1857 בנה הסוחר היהודי מר יעקב ששון^[1], את בית הכנסת הראשון בהונג קונג "אהל לאה", יסד את הקהילה היהודית במקום והקים בית קברות יהודי במקום. פריצתה של מלחמת העולם השנייה, והכיבוש היפני של הונג קונג, השעתה באופן זמני את הפעילות היהודית באזור.

משפחה בולטת נוספת היא משפחת כדורי, משפחה יהודית עיראקית שהיגרה מבגדד למומבאי במאה השבע-עשרה ואחר-כך לשאנגחאי ב-1880. במאה התשע-עשרה צברה המשפחה הון עתק מסחר באופיום, נדל"ן ושירותים. לאחר 1949 העבר מרכז הפעילות להונג קונג, ובניו הרחיבו את עסקי המשפחה למגוון תחומים. עסקי המשפחה , ובראשה סר מייקל דייוויד כדורי, כוללים בין היתר שורה של בתי מלון מפוארים, חברת מסוקים, אחזקות בחברות חשמל שונות ברחבי העולם - 35% מן המניות בחברת CLP Holdings המספקת 75% מתצרוכת החשמל להונג-קונג. מייקל כדורי הוא, נכון ל-2007 האיש הרביעי בהונו בסין. הוא הנאמן של קרן הנדבנות ע"ש כדורי ואף זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.

כיום קיימות בהונג קונג ארבע קהילות אורתודוקסיות,"אהל לאה", "שובה ישראל", "קהילת ציון" וחב"ד וקהילה אחת רפורמית. בנוסף, יש בהונג קונג שלוש מסעדות כשרות ובית קברות יהודי.

בהונג קונג קיימים שני בתי ספר יהודיים. הגדול שבהם הוא ביה"ס "כרמל", שכולל ארבעה גנים ושמונה כיתות לימוד. בית הספר השני, שהוקם בשנת 2006, הוא ביה"ס "עמודי שלמה", שהוקם כדי לספק מענה לקהילה החרדית בהונג קונג. לקראת תחילת שנת הלימודים השנייה שלו, התאחד בית הספר עם ביה"ס "כרמל".

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הונג קונג

• הונג-קונג - מידע כללי ותמונות מתוך אתר המזרח הרחוק
• אתר הקהילה היהודית בהונג קונג
• Gov.hk - הפורטל הממשלתי של המנהל המיוחד של אזור הונג קונג

תחומי מנהל בהונג קונג
הטריטוריות החדשות	האיים החיצוניים · קוואי צינג · צפון · סאי קונג · שא טין · טאי פו · צו'אן וואן · טו'אן מאן · יו'אן לונג
קאולון	קאולון סיטי · קוון טונג · שם שו פו · וונג טאי סין · יאו צים מונג
הונג קונג	ה מרכז והמערב · מזרח · דרום · וואן צ'אי

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ מקובל כי מר ששון, שהיה תלמידו של הבן איש חי, קיבל הוראה מרבו לבנות בית כנסת בכל מקום בו מתקבצים יהודים, ואין להם עדיין בית כנסת. וכך בית הכנסת בסינגפור, שאנגחאי, כלכולתה ועוד במזרח הרחוק נבנו על ידו, או על ידי אחיו.