אנמיה מגלובלסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנמיה מגלובלסטית (Megaloblastic anemia) היא קבוצת מחלות ומצבים רפואיים, שבהם סינתזה בלתי תקינה של DNA. בעיקר מושפעים התאים שמתרבים הרבה.

אצל מבוגר הפגיעה בראש ובראשונה תאי מוח עצם וכן בתאי האפיתל שלמערכת העיכול. הביטוי העיקרי הוא אנמיה המאופיינת בתאי דם אדומים גדולים מהרגיל, וכן פגיעות במערכת העיכול.

אצל העובר מתרבים תאים רבים בגוף, ועל כן עלולים להיווצר פגמים מולדים בשכיחות גבוהה, ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.

אנמיה מגלובלסטית נוצרת עקב חוסר ויטמין B₁₂, עקב חוסר חומצה פולית ועקב סיבות נוספות.

[עריכה] סיבות לאנמיה מגלובלסטית

[עריכה] תופעות קליניות

הביטוי הקליני הבולט ביותר הוא אנמיה, וכמו בכל אנמיה, הסימנים הם חולשה כללית, סחרחורות, לעתים קוצר נשימה, דפיקות לב, ובמקרים קיצוניים - אף אי ספיקת לב.

תופעות קליניות נוספות:

• נטייה לקרישתיות-יתר (טרומבופיליה Thrombophilia) של הדם ושכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, בהן: מחלת לב כלילית (תעוקת לב, אוטם בשריר הלב), שבץ מוחי ופגיעה בכלי דם הקפיים.
• שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, בהם פגמים בתעלה העצבית, שגורמים לעיוותים בעמוד השדרה (ספינה ביפידה), בגולגולת ובמוח (אננצפלוס), ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.
• תופעות במערכת העיכול: תת ספיגה במעי הדק, שלשולים, כאבים בלשון, אובדן תיאבון.
• לילדים ולתינוקות - עיכוב בגדילה ובהתפתחות.

[עריכה] אנמיה מגלובלסטית חריפה

אנמיה מגלובלסטית חריפה היא מצב של התפתחות אנמיה מגלובלסטית בטווח זמן של ימים, עקב חשיפה לתחמוצת החנקן ("גז הצחוק") או לתרופות המעכבות מטבוליזם של פולאטים, או אצל חולים הנמצאים בטיפול נמרץ, דיאליזה ועוד.

בספירת דם עדיין לא רואים אנמיה, אבל ניתן להבחין בהתמעטות תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. במוח העצם מופיעים שינויים אופייניים לאנמיה מגלובלסטית.

[עריכה] אבחון

• בדיקות המטולוגיות:
  • תאי דם אדומים גדולים מהרגיל, כפי שמופיעים באנמיה מגלובלסטית - תמונה 1. נפח ממוצע של תא דם אדום (MCV בספירת דם) באופן תקין הוא 80 - 96 פמטוליטר. מעל 100 פמטוליטר ניתן לחשוד באנמיה מגלובלסטית - אבל קיימות סיבות נוספות למצב זה. מעל 110 פמטוליטר הסבירות גבוהה לאנמיה מגלובלסטית, והנפח יכול להגיע אפילו עד 150 פמטוליטר.
  • בבדיקה מיקרוסקופית, של תאי הדם האדומים מוצאים Anisocytosis (רב גוניות רבה בגודל), Poikilocytosis (צורות לא תקינות), Macroovalocytes (תאים גדולים בצורה סגלגלה, להבדיל מתאים תקינים, שצורתם כצורת דיסק קעור - תמונה 2).
  • בתאי הדם הלבנים ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין. אם גרעין התא מכיל לפחות 6 אונות - יש לחשוד באנמיה מגלובלסטית. בתמונה 1 ניתן להבחין בתא דם לבן עם אונות רבות בגרעין התא.
    
    

    

    תמונה 1 - משטח דם אופייני לאנמיה מגלובלסטית
    תאי הדם האדומים האופייניים - גדולים מהרגיל וצורתם סגלגלה.
    בתאי הדם הלבנים (כמו זה שבמרכז החלק העליון של התמונה) ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין.
    

    

    תמונה 2 - להשוואה: משטח דם תקין.
    תאי הדם האדומים בגודל רגיל, וצורתם כצורת דיסק קעור.
  • בדיקת מוח עצם לא נהוג לעשות באנמיה מגלובלסטית, אלא אם כן יש חשד למחלה אחרת. בבדיקת מוח עצם ניתן למצוא ריבוי תאים, והגדלה של התאים שמהם נוצרים תאי הדם האדומים.
  • במצב של אנמיה מגלובלסטית חריפה בספירת דם, עדיין לא רואים אנמיה, אבל ניתן להבחין בהתמעטות תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. במוח העצם מופיעים שינויים אופייניים לאנמיה מגלובלסטית.
• בדיקות ביוכימיות:
  • רמה נמוכה של ויטמין B₁₂ או של חומצה פולית או של שני הוויטמינים - בהתאם לסיבת המחלה.
  • רמות גבוהות של הומוציסטאין ושל חומצה מתילמלונית בפלזמה - אופייניות לאנמיה מגלובלסטית.
• מבחן שילינג - בדיקה שמטרתה לבדוק האם חוסר של ויטמין B₁₂ נגרם עקב בעיות בספיגה במערכת העיכול, ואם כן - האם הסיבה היא חוסר של פקטור פנימי (כפי שקורה באנמיה ממארת), או לא.

[עריכה] טיפול

• טיפול בגורמים הראשוניים לחוסר בוויטמין - רלוונטי רק בחלק קטן מהמקרים, כגון: אנטיביוטיקה נגד חיידקים המתחרים על ויטמין B₁₂ במעי הדק, מניעת תחמוצת החנקן ("גז הצחוק") וכדומה.
• מתן הוויטמין החסר, ובמקרים רבים צריך לתת את שניהם: ויטמין B₁₂ - במינון גבוה בזריקות לשריר, ולאחר מכן תת-לשוני. חומצה פולית בבליעה.
• מתן חומצה פולית במקרים חוסר של ויטמין B₁₂, יכול להקל על האנמיה המגלובלסטית, אבל נדרשת זהירות רבה, כי חומצה פולית אינה מקילה כלל על התופעות הנוירולוגיות והפסיכיאטריות העלולות ללוות חוסר בויטמין B₁₂.

[עריכה] לקריאה נוספת

• ויטמין B₁₂
• חומצה פולית
• אנמיה ממארת

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ למרות השם - אנמיה ממארת איננה מחלה ממארת.