תא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "תאים" מפנה לכאן. לערך העוסק בלשכות בשם זה שהיו בבית המקדש תאים (בית המקדש) או לחלופין אות בערבית בשם זה , ראו ت.

צילום תאים במיקרוסקופ אלקטרוני חודר

תא (באנגלית: Cell ובלטינית "ציטוס") הוא יחידת החיים הבסיסית בעולם הטבע. כל היצורים מורכבים מתא אחד או יותר. ישנם יצורים המורכבים מתאים פשוטים וחסרי גרעין, כמו החיידקים למשל, ישנם יצורים חד תאיים המורכבים מתא אחד בלבד, כמו הסנדלית או האמבה לדוגמה, וישנם יצורים המורכבים ממיליוני תאים, כמו בני האדם או עצים, ביצורים אלו התאים מפתחים התמחות.

[עריכה] חקר התא בהיסטוריה

מאחר ורוב התאים קטנים מאוד, לא ניתן לצפות בהם בלי עזרים אופטיים. לכן, חקר התא החל לאחר שהמדען האנגלי רוברט הוק בנה בשנת 1665 את המיקרוסקופ הראשון ולאחר מכן צפה במיקרוסקופ שלו בפקקי שעם. דפנות תאי השעם הזכירו לו את תאי הנזירים, ולכן הוא טבע את המונח - תא (Cellula).

ההולנדי אנתוני ון לייבנהוק ליטש עדשות שהגדילו פי 200, ומהם הוא בנה מיקרוסקופ, איתו הוא ראה יצורים חד תאיים שמצא על ידי התבוננות במי גשם, ובו הוא ראה גם חיידקים שבאו מגופו עצמו. הוא תיאר בעזרת המיקרוסקופ ה"חדיש" שלו גם תאי דם, תאי זרע ויצורים קטנים בהרבה.

למרות כל הגילויים והתצפיות הללו, עדיין האנשים בתקופתם לא הצליחו להבין את מבנה התא. רק לאחר מכן, בהופעתה של התאוריה התאית, החלה הבנת התא ומבנהו. במאה ה-19, בשנת 1838, הוצעה תאוריה זו על ידי שני חוקרים גרמנים - מתייס שליידן ותאודור שוואן. התאוריה טוענת שכל היצורים החיים מורכבים מתאים ומרכיבים של תאים. למרות שהיו מיקרוסקופים עוד לפני תקופתם של שליידן ושוואן, הם היו הראשונים שניסחו את התאוריה התאית, למרות שאף הם האמינו שיצורים חיים נוצרים ספונטנית.

התאוריה התאית הורחבה לאחר מכן על ידי החוקר הגרמני וירכאו. כעת התאוריה התאית טענה דבר נוסף, והוא, שתאים אינם נוצרים ספוטנית, אלא רק מתא אחר. מייחסים לו את המשפט בלטינית הקובע שכל התאים באים מתא אחר (Omnis cellula e cellula).

בשנות ה-50 המדענים הבריטים ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק פיענחו את מבנה ה-DNA (הזוג אף זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על הגילוי בשנת 1962, יחד עם מוריס וילקינס). בדיעבד התברר שעבודתם התבססה, במידה רבה, על עבודתה של המדענית רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני קבלת הפרס. פיענוח זה נתן פריצת דרך לחקר התא, נתן דחיפה משמעותית לחקר המיקרוביולוגיה והבקטריולוגיה, אפשר את התפתחות ההנדסה הגנטית ויצר ענפי מחקר חדשים כמו ביולוגיה מולקולרית.

[עריכה] סוגי תאים

תא פרוקריוטי ואאוקריוטי

נהוג לחלק את התאים על פי מבנם לשני סוגים:

תא אאוקריוטי- תא בעל גרעין מוגדר (בעל קרום גרעין), תא זה מכיל אברונים רבים (כלומר חלקים בעלי תפקוד שונה). הגרעין, המכיל בתוכו את החומר התורשתי (תא דם אדום הוא מקרה מיוחד בו מאבד התא את הגרעין במהלך הווצרותו מתא אב). החיות העילאיות - משמרים המורכבים מתא בודד ועד בני אדם המורכבים ממליוני תאים אאוקריוטיים. הצמחים מורכבים גם הם מתאים אאוקריוטים השונים במקצת מתאי היצורים החיים.
תא פרוקריוטי- תא חסר גרעין מוגדר (חסר קרום גרעין), בתוך התא נמצאים כל האברונים וה DNA ואין הפרדה בין חלקי התא. כחוליות וחיידקים, הן חיידקים אמיתיים והן חיידקים קדומים הינם תאים פרוקריוטיים.

[עריכה] מבנה התא

מבנה התא משתנה מיצור ליצור ואין תא דם של נמר זהה לתא בעלה של נרקיס או לתא דם של אדם. גם ביצורים עצמם מבנה התאים ותפקודם שונה זה מזה, התאים המרכיבים את הלב לדוגמה שונים מתאים בכבד. לקבוצת תאים בעלי מכנה משותף של מוצא, תפקוד ומבנה המבצעים יחדיו פעולה מסוימת קוראים רקמת תאים.

[עריכה] אברונים

ערך מורחב – אברון

תרשים של תא אאוקריוטי המתאר את האברונים והמבנים השונים:

1. גרעינון
2. גרעין התא
3. ריבוזום
4. בועית
5. רשתית תוך-פלזמית גסה
6. גולג'י
7. שלד התא

8. רשתית תוך-פלזמית חלקה
9. מיטוכונדריון
10. חלולית
11. ציטופלזמה
12. ליזוזום
13. צנטריול

אברונים הנקראים גם אורגנלות הם מבנים קטנים ומורכבים הנמצאים בתוך התא וממלאים תפקידים שונים בחיי התא. אפשר לראותם כאיברים זעירים, ולכן הם נקראים אברונים. יש אברונים נפוצים המצויים בתוך כל תא, לעומת זאת, ישנם אברונים נדירים המיוחדים לסוגי תאים מסוימים בלבד.

להלן האברונים המתפקדים בתא:

בתאים בעלי אברונים יהיו כל האברונים (מלבד הקרום והדופן) בתוך ציטופלזמה (תמיסה מימית המתפקדת כ"גוף" התא ומקשרת בין כל אברוני התא) , עטופים בממברנה (קרום התא), ולכל תא יהיה גרעין אחד.

בתאים ישנם גם גופיפים אשר מתפקדים כמו אברונים אך הם לא אברון. דוגמה לגופיף: גופיפי גולג'י.