אנטארקטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיקומה של אנטארקטיקה על פני הגלובוס

תמונת לווין של יבשת אנטארקטיקה

אנטארקטיקה היא היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ. בשטח של כ-14,000,000 קמ"ר היא מדורגת כיבשת החמישית בגודלה אחרי אסיה, אפריקה, אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית. אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר בעולם, ורובה ככולה מכוסה קרח לאורך כל השנה. באנטארקטיקה אין תושבי קבע מפאת תנאי מזג האוויר הקשים, אולם ממשלות רבות ברחבי העולם מתחזקות תחנות מחקר, שבחלק מן השנה, בדרך כלל בקיץ, מאוישות.

אמונה בקיומה של "טרה אוסטרליס" (Terra Australis, האדמה הדרומית) — יבשה רחבת-ידיים בדרום הגלובוס — ידועה עוד מימי תלמי (המאה הראשונה לספירה), שהציע את רעיון קיומה של היבשת כדי "לאזן" את הסימטריות שהייתה קיימת לדעתו בין שטחי היבשה שהיו ידועים באותה התקופה. תאורים של יבשת דרומית גדולה הופיעו גם במפות שונות, אך ממדיה ומיקומה לא היו ברורים. אפילו לקראת סוף המאה ה-17, כאשר התגלה שדרום אמריקה ואוסטרליה אינם חלק מהיבשת האבודה, גאוגרפים האמינו שהיא גדולה בהרבה מאשר ממדיה האמתיים. הדיווח המהימן והמתועד הראשון על גילוי היבשת התרחש בינואר 1820 על ידי מסע חקר רוסי בראשות פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן. השם "אנטארקטיקה" הוא הלחם של המילים "אנטי" ו"ארקטיקה", כלומר "מול ארקטיקה", שהיא הקוטב הצפוני.

אנטארקטיקה היא שטח נייטרלי, אך המדינות הבאות טוענות לחזקה על חלקות ביבשת: ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, צ'ילה, צרפת, ניו זילנד, נורבגיה ובריטניה. בעבר טענו לבעלות על שטחים גם המדינות דרום אפריקה וגרמניה.

מאז שנת 1959 הושעו התביעות הטריטוריאליות על חלקי אנטארקטיקה ופרט למדינות התובעות בעלות עצמן אין הכרה של מדינות אחרות בבעלות זו. הסכמי אנטארקטיקה שוללים את בעלותן של מדינות אלו על השטחים. מדינות אחרות לא טענו מעולם לבעלות על שטחים באנטארקטיקה, אולם ארצות הברית ורוסיה שומרות לעצמן, כמעצמות, את הזכות לעשות כן. יש באנטארקטיקה גם שטחים נרחבים שאף לא מדינה אחת טוענת לבעלות עליהם.

[עריכה] פני השטח

בסיס מדעי

הנופים האופיינים לאנטארקטיקה הם קרחוני ענק, הרים רמים שפסגותיהם מגיעות מעל לגובה של 3 ק"מ וקרח רב, בעובי 1.5 ק"מ ויותר, המכסה את האדמה. אנטארקטיקה היא היבשת הגבוהה ביותר מבין היבשות, והקרח מכסה 98% משטחה. היבשת מוקפת במליוני קמ"ר של ים קפוא. כ-90% מהקרח בעולם מצוי באנטארקטיקה והוא מהווה כ-70% מהמים המתוקים על פני כדור הארץ. המסה של כל הקרח, שנפחו עומד על כ-25 עד 30 מיליון קילומטר מעוקב, תגרום לעליית גובה פני הים ב-60 מטרים לערך. מעטה הקרח קטן בשיעור של 1.8 ס"מ בשנה בצידה המזרחי של היבשת ובשיעור של 0.9 ס"מ בצידה המערבי בעקבות ההתחממות העולמית, אך עלייה של הטמפרטורות תגדיל את כמות השלג היורד וכך תגדיל את מעטה הקרח ותקזז שליש מהעלייה בגובה פני הים.

[עריכה] אקלים

האקלים האנטארקטי קר מאוד כל ימות השנה. בחלקים הנמוכים יותר ביבשת ובחופיה קצת פחות קר בעונת הקיץ. כמות המשקעים היא הנמוכה ביותר בעולם וקטנה מ-100 מ"מ לשנה. המשקעים המעטים יורדים בעיקר בצורת שלגים על חופי היבשת. מיעוט המשקעים נוצר בשל קפיאת הלחות, שלא מאפשרת יצירת עננים. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר (ינואר) היא 2° בשולי היבשת ו-20°- בתוך היבשת ואילו בעונה הקרה ביותר (יולי) הטמפרטורה הממוצעת היא 18°- בשולי היבשת ו-45°- בתוך היבשת. בלב היבשת נרשמות בחורף טמפרטורות נמוכות מ-60°-. הטמפרטורה הנמוכה ביותר בעולם נרשמה באנטארקטיקה ביולי 1983 והיא 88.3º-. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה באנטארקטיקה הייתה 14.9°.

[עריכה] אקולוגיה

[עריכה] פלורה

יותר מ-200 מיני חזזיות מצויים באנטארטיקה

אקלימה של אנטארקטיקה אינו מאפשר את קיומם של מיני צמחים רבים הזקוקים לאקלים נוח יותר ולתנאים סביבתיים שונים. השילוב בין טמפרטורות נמוכות מאוד, קרקע דלה במינרלים, מחסור בלחות ובאור שמש מדכאים את שגשוגם של מרבית הצמחים. כתוצאה מכך, מרבית מיני הצמחים באנטארקטיקה הם טחבי כבד (Marchantiophyta) או חזזיות. מרבית הפלורה האנטארקטית האוטוטרופית (שאינה צורכת חומרים אורגנים מן הסביבה) מורכבת מפרוטיסטים.

שאר הפלורה המתקיימת באנטארקטיקה מורכבת בעיקר מחזזיות ואצות פשוטות, פטריות, וצמחים אחרים המסתגלים לתנאים הקשים השוררים באזור. הפלורה גדלה בדרך כלל בקיץ שבו התנאים מעט טובים יותר, הנמשך לרוב שבועות בודדים. באנטארטיקה יותר מ-200 מיני חזזיות וקרוב ל-50 מיני טחבים ואזובים. כ-700 סוגי אצות מצויים באנטארקטיקה. רובן מוגדרות כפיטופלנקטון, נמצאות בתחתית מארגי מזון רבים ומשמשות מזון למינים רבים של בעלי חיים ימיים. מיני פלנקטון ואצות צבעוניות וייחודיות נפוצים בדרך כלל באזורי החופים בזמן הקיץ. באנטארקטיקה 2 מינים בלבד של צמחים בעלי פרחים: Deschampsia antarctica ו-Colobanthus quitensis.

[עריכה] פאונה

פינגווינים קיסריים (A. forsteri) בים רוס שבאנטארטיקה.

קריל ארקטי

הפאונה היבשתית של אנטארקטיקה מורכבת כמעט כולה מחסרי חוליות. בין חסרי החוליות הזעירים המצויים באנטארקטיקה ניתן למנות את קרדית אבק הבית, הכינים, הנמטודה, הטרדיגראדה, הגלגיליות, הקריל והקפצזנבים. הברחש חסר יכולת התעופה Belgica antarctica שאורכו רק כ-1.2 סנטימטרים, הוא החיה הגדולה ביותר באנטארקטיקה שחיה ביבשה בלבד. יסעור השלג (Pagodroma nivea) הוא אחד משלושה מיני עופות המתרבים באופן בלעדי באנטארקטיקה, והוא נצפה גם בקוטב הדרומי.

באנטארקטיקה בעלי חיים ימיים רבים המתקיימים בצורה ישירה או עקיפה על הפלנקטון. בין בעלי החיים הימיים המצויים באנטארטיקה ניתן למנות את הפינגווינאים, הלווייתן הכחול ומיני לווייתנאים אחרים שחולפים במימי אנטארקטיקה מפעם לפעם, וכן מינים שונים של טורפים ימיים. הפינגווין הקיסרי הוא הפינגווין היחיד המתרבה במהלך החורף האנטארקטי, ופינגווין אדלי (Pygoscelis adeliae) מתרבה דרומית יותר מכל מיני הפינגווינים. לפינגווין הסלעים (eudyptes chrysocome) ציצית שיער מיוחדת על ראשו המקנה לו מראה מיוחד. הפינגווין המלכותי, הפינגווין לבן הסנטר והפינגווין לבן האוזן גם הם מתרבים באנטארקטיקה.

דוב הים האנטארקטי (A. gazella) ניצוד במספרים גדולים במהלך המאה ה-18 וה-19 בשל פרוותו על ידי מלחים מארצות הברית והממלכה המאוחדת. כלב ים וואדל ( L. weddellii) נקרא על שמו של ג'יימס וודל, מפקדה של משלחת ציד כלבי ים בריטית. הקריל הארקטי, אחד ממיני הקריל, נפוץ במימי אנטארקטיקה בכמויות ענקיות והוא הבסיס לכל המערכת האקולוגית של הים הדרומי. הוא מהווה חלק חשוב בתזונתם של מינים כגון לווייתנאים, כלבי ים וטורפים ימיים אחרים, דיונונאים, פינגווינים, אלבטרוסיים ומינים אחרים של עופות ימיים.

אישור "החוק להגנת אנטארקטיקה" בארצות הברית החיל מגבלות על הפעילות האמריקאית ביבשת, במטרה לשמר את הפאונה הייחודית לה ולאזורים הסובבים אותה. הכנסת מיני בעלי חיים או צמחים לא מקומיים לאנטארקטיקה, העלולים להפר את האיזון האקולוגי, יכולה לגרור עונש פלילי, וכך גם הוצאת מינים מקומיים מאנטארקטיקה. דיג יתר של הקריל הממלא תפקיד חשוב מאוד במערכת האקולוגית האנטארקטית הביא לחקיקת חוקים ותקנות המגבילים את הדיג באזור. "האמנה לשימור משאבי החיים הימיים של אנטארקטיקה" (CCAMLR), שנכנסה לתוקף בשנת 1980, מנסה לשמור על רמת דיג תקינה באזור אנטארקטיקה ולמנוע הכחדת מינים ימיים מקומיים. חרף צעדים אלו, המערכת האקולוגית האנטארקטית עדיין נפגעת מדיג לא מבוקר ולא חוקי.

[עריכה] כלכלה

אין כל פעילות כלכלית ביבשת. הימים הסמוכים לה משמשים לדייג בקיץ. באדמתה נמצאו מחצבי פחם, כרום, ניקל, פלטינה, ברזל, נחושת, זהב, כסף ומחצבים אחרים, אך היקפם אינו ידוע. כרייתם אסורה מטעמים של שמירת הסביבה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] ראו גם

הברית האנטארקטית

יבשות ואזורים בכדור הארץ
אסיה	אירופה	אפריקה	אמריקה	אוסטרליה	אנטארקטיקה
אירואפרסיה	אירואסיה	אמריקה הצפונית	אמריקה הדרומית	אוקיאניה	יבשות קדומות: רודיניה • פנגיאה • לאוראסיה • גונדוונה