אב הטומאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
בהלכה, אב הטומאה הוא אדם או כלי שנטמא ישירות ממת (המכונה "אבי אבות הטומאה") על ידי נגיעה, נשיאה או שהייה תחת קורת גג אחת (המכונה בהלכה "אוהל המת"). אדם או כלים אלו שנטמאו מטמאים אוכלים ומשקים בדרגה אחת נמוכה יותר, דרגת ולד הטומאה הגבוהה ביותר - ראשון לטומאה.
מלבד אדם או כלים שנטמאו למת, קיימים דברים נוספים אשר מטמאים את זולתם בדרגת ראשון לטומאה ולפיכך נכללים גם הם תחת הגדרת אב הטומאה. ההבדל בינם לבין המת הוא שהם מטמאים אחרים בצורה שונה. יש דברים המטמאים מגזרת חכמים, כגון עבודה זרה הנחשבת לאב הטומאה.
תוכן עניינים |
[עריכה] טומאות דאורייתא
בהלכה קיימים אחד עשר מיני טומאות בדרגת אב הטומאה מדאורייתא:
- טמא מת - אדם שנטמא ממת או אדם שנטמא מכלי ברזל שנטמא ממת.
- שרץ מת - שמונה מיני שרצים שנזכרו בתורה מטמאים בעת שהם מתים (חולד, עכבר, צב, אנקה, כח, לטאה, חומט ותנשמת).
- נבילה - בהמה, חיה או עוף טהורים שמתו שלא על ידי שחיטה כשרה, בכלל זה גם אבר מן החי.
- שכבת זרע - הזרע עצמו.
- מי חטאת - המים שנתקדשו להזאה על טמאי מתים[1].
- קרבנות חטאת - פרה אדומה, פרים ושעירים הנשרפים, שעיר המשתלח לעזאזל ביום הכיפורים[2].
- נידה - הנידה עצמה, בועלהּ, דמהּ, רוקהּ, מי רגליה, מרכבהּ (כגון אוכף), מושבהּ ומשכבהּ (כגון כיסא ומיטה).
- יולדת - היולדת עצמה ושאר העניינים כבנידה.
- זבה - הזבה עצמה ושאר העניינים כבנידה.
- זב - הזב עצמו, זובו, שכבת זרעו, ושאר העניינים כבנידה.
- מצורע - מצורע בימי הסגרו והחלטו (בתהליך ריפויו), מצורע בימי ספירתו (בתהליך בדיקת מחלת הצרעת), בגד נגוע בצרעת וכן בית (ואפילו אבן ממנו) נגוע בצרעת.
[עריכה] דרגות הטומאות דאורייתא
לא כל 11 אבות הטומאות דלעיל שווים בכוח הטומאה שלהם. לכל אחד מאבות הטומאה מאפיינים המייחדים אותו מהאחרים. כך למשל שרץ, שכבת זרע, טמא מת, מצורע בימי ספירו, ומי אפר פרה אדומה בכמות שלא מספקת להזאה מטמאים אדם וכלים במגע, ומטמאים כלי חרס אם היו בתוך חללם, אפילו בלא לגעת. לעומתם, נבילה ומי חטאת בכמות המספקת להזאה מטמאים בדרכים אלו ונוסף עליהם גם במשא.
בועל נידה, מלבד הדרכים שתוארו, מוגדר גם ככזה ה"מטמא משכב עליון כתחתון". דהיינו, אם ישן בועל הנידה על ערימת מצעים, אזי הוא מטמא את כולם ולא רק את השכבה בה נגע ישירות. לדם נידה, זובו של זב, רוקו, שכבת זרעו ומימי-רגליו יש חומרה מיוחדת בכך שגם הנוגע בהם הופך לאב הטומאה ומטמא כבועל נידה.
זב מתייחד בכך שהוא מטמא משכב ומושב בדרגת משכב ומושב, דהיינו שמשכבו ומושבו מטמאים את בגדי האדם היושב עליהם. לעומת זאת מרכב (כגון אוכף), נטמא אפילו אם הפסיקה בינו ובין האדם אבן ("אבן מסמא"), אולם אינו מטמא בגדים של האדם. זבה, נידה ויולדת מתייחדות בכך שהן מטמאות את בועליהן. מצורע בימי הסגרו והחלטו וכן בגד ובית הנגועים בצרעת מתייחדים בכך שהם מטמאים גם באוהל, ללא כל סוג של מגע.
[עריכה] טומאות דרבנן
חז"ל הוסיפו טומאות בחמישה מתוך אחד עשר מיני אבות הטומאות דלעיל ואף חידשו מין טומאה נוסף, שנים עשר במספר - עבודה זרה. טומאות אלו מכונות "טומאות מדברי סופרים".
[עריכה] אב טומאה חדש מדרבנן - טומאת עבודה זרה
עבודה זרה עצמה, משמשי עבודה זרה (כמריה וכדומה), תקרובת ע"ז (קטורת, מנחה וכדומה) ויין נסך.
[עריכה] תוספות חז"ל לאבות הטומאה הקיימים
[עריכה] טומאת מת
לאב זה הוסיפו חז"ל את ההרחבות הבאות:
- אדם שנטמא במגע או משא של אבי אבות הטומאה מדברי סופרים (ארץ העמים, בית הפרס, דם תבוסה[3].
- כלים שנגעו באדם שנטמא באבי אבות הטומאה מדברי סופרים.
- אדם שנגע בכלים שנטמאו באבי אבות הטומאה מדברי סופרים.
- כלים שנגעו בכלים שנטמאו באבי אבות הטומאה מדברי סופרים.
- כלים שנגעו באדם שנטמא מכלים שנטמאו באבי אבות הטומאה מדברי סופרים.
[עריכה] טומאת זיבות
לגדר זה הוסיפו חכמים גם את הגוי (שנחשב לזב), זובו, רוקו, מימי רגליו, מרכבו, משכבו ומושבו, דם גויה, בועל גויה.
כמו כן, זב, זבה, נידה ויולדת שמתו מטמאים משכב ומושב (קיים חשש שיתעלפו וידמו שהם מתים).
[עריכה] טומאת נידה
על פי חז"ל, אם נטמאה מטמאה את כל הדברים מאז הבדיקה האחרונה או היממה האחרונה (המוקדם מביניהם). כן מטמאים וסתה, כתמי הדם שעליה ועל בגדיה, המרכב, המשכב והמושב של הרואה וסת, הרוק ומי הרגלים של הרואה וסת, והאדם הבועל רואה וסת.
[עריכה] טומאת יולדת
לטומאת היולדת הוסיפו חז"ל גם יולדת איבר (שהוציא העובר אבר והחזירו ואז היא טמאה מרגע שיצא האבר), מרכב, משכב ומושב היולדת אבר, רוק ומימי רגליה של היולדת אבר, בועל היולדת אבר.
[עריכה] טומאת נבילה
לטומאה זו הוסיפו גם את הבהמה ששחט גוי הנחשבת כנבילה, אך יש הסוברים שטומאה זו היא מדאורייתא גם כן.
[עריכה] לקריאה נוספת
[עריכה] הערות שוליים
- ^ על כך נאמר מאמר חז"ל שפרה אדומה מטמאת הטהורים ומטהרת הטמאים. אב זה מתחלק בתת-דרגות הטומאה למי חטאת שיש בהם כדי הזאה ומי חטאת שאין בהם כדי הזאה.
- ^ שעיר זה מתייחד בכך שהוא עצמו נשאר טהור אולם משלחו נטמא בכל זאת.
- ^ בדם תבוסה כלול גם אדם שנטמא באוהל.
