רוק (ביולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בביולוגיה, רוק הוא נוזל המופרש בחלל הפה על ידי בלוטות רוק, לרוב כתוצאה מגירוי על ידי מזון, על ידי ריח, על ידי טעם או אף על ידי מחשבות על מזון. 99% מהרוק הם מים והשאר יונים (Cl-, HCO3-,K+,Na+), אנזימים (עמילאז וליזוזים). תפקידו של אנזים הליזוזים הוא לפרק את תאיהם של חלק מן החיידקים המצויים במזון. בכך, נחשב כמעגל התחלתי בשרשרת המערכת החיסונית. העמילאז מפרק את העמילן לדו סוכר מלאטוז. פעולתו המיטבית של העמילאז מתבצעת כאשר רמת החומציות היא 6.8-7 pH אשר מתקבל באמצעות המים והיונים השונים. תפקידו של העמילאז ברוק נפסק עם הגעת המזון לקיבה, בה רמת החומציות (אצל יונקים) גבוהה מאוד. נוסף על כך, הרוק מכיל גורמי גדילה העוזרים בריפוי מהיר למדי של פצעים בפה.
תפקידו העיקרי של הרוק הוא בהתחלת תהליך העיכול על ידי שתי פעולות עיקריות:
הרוק חשוב בקליטת הטעם של המזון על ידי הרטבתו. תאי חוש הטעם מצויים על הלשון, ובהיעדר רוק על המזון הם אינם יכולים לקלוט את טעמו.
