PLoS
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
PLoS (ראשי תיבות באנגלית של Public Library of Science, "הספרייה הציבורית למדע") הוא מיזם תוכן חופשי העוסק בהוצאה לאור של מספר כתבי עת מדעיים בביולוגיה וברפואה.
תחילתו של PLoS בשנת 2001 בעצומת אינטרנט אשר הותנעה על ידי שני ביולוגים אמריקנים: פטריק בראון מאוניברסיטת סטנפורד ומייקל אייזן מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. העצומה קראה למדענים להצהיר כי יסרבו בעתיד לפרסם מאמרים מדעיים בכתבי עת הדורשים תשלום מהקוראים. בשיתוף עם זוכה פרס נובל לרפואה הארולד וארמוס הוציאו השניים לאור את כתב העת הראשון בקבוצת PLoS ב-13 באוקטובר 2003.
נכון לתחילת 2007 קיימים בקבוצת PLoS שמונה כתבי עת:
- PLoS Biology: כתב העת הראשון; עוסק בנושאי ביולוגיה כלליים.
- PLoS Medicine: נוסד ב-2004; עוסק בנושאי רפואה כלליים.
- PLoS Computational Biology: נוסד ב-2005; עוסק בביולוגיה חישובית.
- PLoS Genetics: נוסד ב-2005; עוסק בגנטיקה.
- PLoS Pathogens: נוסד ב-2005; עוסק בפתוגנים ובפתוגניות.
- PLoS Clinical Trials: נוסד ב-2006; עוסק בניסויים קליניים.
- PLoS ONE: נוסד ב-2006; עוסק בנושאי ביולוגיה ורפואה כלליים ויוצא לאור באינטרנט בלבד.
- PLoS Neglected Tropical Diseases: נוסד ב-2007; עוסק במחלות טרופיות "מוזנחות", אשר אינן זוכות לסיקור רב.
כתבי העת של PLoS יוצאים אחת לחודש, באינטרנט ובגרסה מודפסת, והמאמרים שבהם מתקבלים בהליך של ביקורת עמיתים, כמקובל ברובם המוחלט של כתבי העת המדעיים. בכתבי עת מסחריים מכסים כספי המינוי שמשלמים הקוראים חלק ניכר מהוצאות התפעול; ב-PLoS נדרשים מחברי המאמרים לשלם אגרת פרסום. מוסדות מחקר רבים מקדישים סכומים מסוימים למדעניהם לשליחת מאמרים ל-PLoS, זאת בשל ההכרה בחשיבות התוכן החופשי במדע.
כל המידע המתפרסם ב-PLoS—טקסט ותמונות כאחד—מוגש תחת רישיון Creative Commons, המאפשר העתקה והפצה חופשיים, ללא קבלת רשות, בתנאי שהמקור מצוין.
כתב העת PLoS ONE, המתפרסם באינטרנט בלבד, הינו בעל קונספט ייחודי בעולם כתבי העת המדעיים. כדי לקצר את תהליך קבלת המאמרים בשיטת ביקורת העמיתים, תהליך אשר נמשך בדרך כלל חודשים, בוטלה ביקורת העמיתים בכתב עת זה. המאמרים נבדקים על ידי המערכת מבחינה צורתית בלבד (סידור, שגיאות כתיב), תוך התעלמות מתוכנם, דבר מאפשר פרסום מהיר ביותר. רבים טוענים כי איכותם של המאמרים ללא ביקורת העמיתים בהכרח פחותה, שכן התהליך מביא לעתים קרובות לשיפורים ניכרים במאמרים ולעתים לגילוי פגמים במתודולוגיה ולשקילה מחודשת של המסקנות.
מאז השקתו של מיזם PLoS זכו כתבי העת שלו, ובמיוחד PLoS Biology, למקום של כבוד בקרב כתבי העת הביולוגיים ולמדד השפעה גבוה.
