F.T.P. – M.O.I.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
F.T.P. – M.O.I. הוא ארגון מחתרתי שפעל, במסגרת הרזיסטנס, נגד גרמניה הנאצית בתחומי צרפת, ממרץ 1942 עד נובמבר 1943.
F.T.P. – M.O.I. הם ראשי תיבות של Francs-Tireurs Partisans ושל Main d’Oeuvre Immigrée, השם שהחליף את השם הקודם, Mouvement Ouvrier International. "תנועת העובדים הבינלאומית" (Mouvement Ouvrier International) הוקמה בשנות השלושים של המאה ה-20 על ידי המפלגה הקומוניסטית. לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כשקידום המהפכה הקומוניסטית ברחבי העולם עבר למצב לטנטי ופינה את הבמה, בסדר היום של ההנהגה הסובייטית, לטובת "המלחמה הפטריוטית" נגד הכובשים, שונה שם הקבוצה ל"כוח האדם המהגר" (Main d’Oeuvre Immigrée), בהתבסס על כך שרבים מאוד מבני הקבוצה היו מהגרים או בני מהגרים, מארצות שונות ורבים ביניהם היהודים. השם החדש שמר על ראשי התיבות של השם הקודם.
תוכן עניינים |
[עריכה] הארגון הלוחם
המפקד הצבאי הראשון של הקבוצה ומייסד הסקציה הפריזאית היה בוריס הולבן (Boris Holban), יהודי יליד בסרביה. הארגון היה מחולק ל-4 קבוצות משנה, האחת של יוצאי רומניה, השנייה של יהודים יוצאי פולין, השלישית של איטלקים והרביעית של מומחים לחבלה במסילות רכבת. הולבן פיקד על הקבוצה ממרץ 1942 ועד אוגוסט 1942, כשהוחלף על ידי מיסאק מנוחיאן. הולבן הוחלף לאחר שסירב להגביר את תדירות הפעולות - הוא חשב שהדבר יביא לחשיפתם. המפקד החדש, מיסאק מנוחיאן, הוביל את הקבוצה לפעולות נוספות על להיחשפותה ולכידת מרבית פעיליה בנובמבר 1943. הקבוצה, שכללה כשלושים פרטיזנים ועוד כארבעים מסייעים, חלקם מוותיקי מלחמת האזרחים של ספרד ורבים ביניהם היהודים, ביצעה 229 פעולות מזוינות נגד הגרמנים, הנודעת ביותר הייתה הריגת הגנרל אס אס יוליוס ריטר (Julius Ritter), האחראי לשילוחם של מאות אלפי צעירים צרפתים לעבודות כפייה בגרמניה.
[עריכה] הלכידה וההוצאה להורג
לא ידוע מה הביא ישירות ללכידת הקבוצה על ידי הגסטאפו, אך העובדה היא שבנובמבר 1943 נלכדו 24 חברי הקבוצה, 23 גברים ואשה אחת, גולדה בנצ'יק. בני הקבוצה נשפטו ביום 18 בפברואר 1944 ונידונו למוות - הגברים הוצאו למוות ביריה, אך לא כך גולדה בנצ'יק, כי החוק הצרפתי אסר על הוצאה להורג של נשים. גולדה בנצ'יק הועברה לשטח גרמני, שם נשפטנ מחדש לפי החוק הגרמני ונידונה למוות בעריפה. ראשה נכרת ב-10 במאי, יום הולדתה.
[עריכה] הכרזה האדומה
שלטונות הכיבוש הגרמניים בצרפת והמשטר של וישי ניצלו את תפיסת הקבוצה ואת ההרכב המגוון שלה - בני פולין, רומניה, הונגריה, ספרד, איטליה, גרמניה וצרפת, 12 מתוך ה-24 היו יהודים - לצורכי תעמולה. הם הפיקו כרזה אדומה (l’affiche rouge - ראו תמונה) עם תצלומיהם של עשרה מחברי הקבוצה. המפיקים בחרו את התצלומים של אותם חברי קבוצה ששמותיהם ופניהם נראו ונשמעו רחוקים יותר מהמקובל בצרפת וזאת כדי לעורר קסנופוביה כלפיהם. הכרזה הציגה את מעשיהם כפשעים נגד האוכלוסייה ולעגה להתימרותם להיות "משחררים". את הכרזה הפיצו בכל המקומות בהם התגודדו אנשים וצבעה העז משך תשומת לב רבה.
בשנת 1974 הפיק הבמאי הצרפתי, ילד מרוקו, פרנק קאסנטי, סרט על הפרשה - הסרט נשא את השם המתבקש, "הכרזה האדומה".
